לכבוש את הגליל (על כיסא גלגלים)

מרגש: ניתאי רוזנבלום, חניך במכינה הקדם-צבאית בחנתון שבעמק יזרעאל- שסובל מקשיים מוטוריים, צלח מסע מאתגר בין יומיים שהתקיים בשבוע שעבר בהרי הגליל בסיועם של חבריו לספסל הלימודים שדחפו אותו קדימה. צילומים: באדיבות מכינת חנתון

זה היה מסע מפרך של כמה ימים, שכלל עליות קשות וירידות תלולות, והחל בגוש חלב שליד הר מירון והסתיים במעיין ברוך. גם ספורטאים היו כנראה מתקשים בו, אולם חניכי מחזור ז' מהמכינה הקדם-צבאית בחנתון לא התכוונו לתת למכשולים ולאתגרים למנוע מהם את צליחת המסלול בהצלחה. לחניכים הייתה משימה נוספת – לסייע לחברם, ניתאי רוזנבלום, לעבור את הדרך יחד איתם. רוזנבלום, בן 22 מגבעתיים, סובל מקשיים מוטוריים ולעיתים מתנייד בכיסא גלגלים מיוחד שנבנה עבורו, אך לא ויתר והצטרף לחבריו במסע המרגש, שמסמל את סיום לימודיהם במכינה. "לא הייתה שאלה בכלל אם אצא או לא, זה היה מובן מאליו. אני יודע שאני יכול לסמוך על החברים שלי שיעזרו לי במקטעים הקשים ובתנאי השטח המאתגרים ובזכותם, עשיתי את זה", הוא מספר.


"בשבילי, כאמא שדואגת לו ומכירה אותו הכי עמוק שרק אפשר, לדעת שהוא יוצא למסע הזה, זה שיא התהליך"


לדברי איתי קפסוטו, מנהל המכינה, הטיול מסכם תהליכים שהחניכים עוברים במהלך השנה ומוציא לפועל מיומנויות רבות שהחניכים למדו לאורך השנה. "המסע מופק, מנוהל ומודרך על-ידי החניכים, שאחראיים על כלל האספקטים – קביעת המסלול, תכנון והוצאה לפועל של התוכן, הזמנת המזון, בישול, ניהול הציוד, ניווט והובלת הקבוצה, תדריכי בטיחות, שמירות בלילה במקרה הצורך ועוד. אני שמח שהצלחנו, גם השנה, לקיים טיול נגיש בכדי לאפשר לכל חניכי המכינה להשתתף, גם כאלו המתמודדים עם נכויות ומוגבלויות".

אמו של ניתאי, אתי רוזנבלום, מספרת כי זו הפעם הראשונה שבנה מביע רצון לקחת חלק גדול ואתגרי במסע שכזה ושבבית ספר הוא השתלב בטיולים למשך כמה שעות בלבד, בזכות התמיכה והאפשרויות שנפתחו לפניו. "כשניתאי סיים את התיכון, חיפשנו עבורו מסגרת מתאימה, שמצד אחד תוכל להעצים אותו ומצד שני הוא יוכל לתרום ולהעשיר את הסביבה. שמעתי על המכינה בחנתון וכיצד הם משלבים מדי שנה לפחות חניך אחד המתמודד עם מוגבלויות שונות. פניתי אליהם, והשאר היסטוריה. לפני שהתחיל את שנת הלימודים, הצוות עשה התאמות על מנת להקל על ניתאי, כדוגמת הנגשת המבנים לכיסא גלגלים, שיבוצו בחדר קטן ואינטימי יותר וקניית מיטה מיוחדת שתשמש אותו".

רוזנבלום מספרת כי במהלך שנת הלימודים, עבר ניתאי תהליך התבגרות מזורז ויוצא דופן, במונחים שלו, הודות לקשרים החברתיים שיצר עם שאר החניכים. "ניתאי מועצם ומתחזק מהיחסים הבינ-אישיים שהוא יוצר והרצון של חבריו לספסל הלימודים לעזור לו ואף לסחוב אותו במקרה הצורך, ריגשה אותנו מאוד. בשבילי, כאמא שדואגת לו ומכירה אותו הכי עמוק שרק אפשר, לדעת שהוא יוצא למסע הזה, זה שיא התהליך", היא מוסיפה.

התגבר על כל המכשולים יחד עם חבריו, ניתאי במסע
התגבר על כל המכשולים יחד עם חבריו, ניתאי במסע

"לא הייתה שאלה בכלל אם אצא או לא, זה היה מובן מאליו. אני יודע שאני יכול לסמוך על החברים שלי שיעזרו לי במקטעים הקשים ובתנאי השטח המאתגרים ובזכותם, עשיתי את זה"


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]

"אנו יוצרים יש בעולם שבו הרבה פעמים אין"

המכינה בחנתון משלבת מדי שנה חניכים בעלי צרכים מיוחדים, בין היתר על מנת להקנות להם ארגז כלים לחיים בוגרים ועצמאיים ויסייע להם בהגדלת המעגלים החברתיים, מיסוד מקורות תמיכה, יצירת חוויות שיסייעו בהשתלבות בשירות הצבאי ובשוק העבודה בעתיד. ראשי המכינה מסבירים כי במהלך השנה מקבלים החניכים מקום שמהווה בית עבורם, כיוון שרובם מרגישים הדרה וריחוק מהחברה, שנובעים מסיבות חיצוניות או פנימיות. "אנו יוצרים יש בעולם שבו הרבה פעמים אין. המכינה היא קהילה תומכת ומחבקת שמאפשרת להם לכל אחד להיות מי שהוא. קהילת חנתון מחבקת את המכינה ולכל ילד יש משפחה מאמצת מהקיבוץ לשבתות וחגים, כשהם נשארים, זה מוסיף לתחושת הביתיות והמשפחתיות". אומר הרב יואב אנדי, ראש המכינה.

ומה בעתיד? ניתאי ומשפחתו אופטימיים כי בסיום שנת הלימודים במכינה יוכל להשתלב במסגרת של שירות לאומי ובעתיד אף להתגייס לצבא כמתנדב. "ניתאי כבר הוכיח, הרבה יותר מפעם אחת, שהוא מסמן מטרה וחותר אליה. אני בטוחה כי גם אם יחליט להשתלב בלימודים אקדמיים, מגבלותיו לא יהוו מכשול", היא מסכמת.