לוקחת את המשחק ברצינות

תמונת ארכיון נוסטלגית של משחק מעץ, שקפצה במקרה על מסך המחשב של נועה סבן מכפר ברוך, הוביל אותה לשוב למחוזות ילדותה במנהרת הזמן, לעזוב את עבודתה כמורה ולפתח את תחום משחקי החשיבה. היום היא מובילה את מיזם "כפינה" שהחזון שלו הוא לחבר בין ילדים, מבוגרים, קהילה וחברה, באמצעות משחקים אמיתיים, נטולי מסכים ואפליקציות וירטואליות. "היה חסר לי משהו והייתה לי אפשרות לקפוא או לעוף. החלטתי לעוף", היא אומרת. צילום: שי חמדי

סיפור ההעצמה של נועה סבן ממושב כפר ברוך בעמק יזרעאל יכול להוות מקור השראה אמיתי עבור אנשים שמשתוקקים לעשות שינוי מהותי בחייהם, אבל בלא מעט מהמקרים מוותרים, כל אחד וסיבותיו שלו.
"הכל התחיל לפני כחמש שנים, אבי היקר לי הלך לעולמו ואני 'קפאתי', שם הייתה נקודת התפנית המשמעותית בחיי", מספרת נועה בעיניים בורקות.
סבן, 40, במקור מרמת ישי, עברה לעמק מהעיר יקנעם הסמוכה. היא נשואה לליאור ואמא לשלושה ילדים, מורה במקצועה: "הייתה לי אפשרות לקפוא או לעוף? אז החלטתי לעוף", היא מספרת, "ליאור בעלי ואני לקחנו את ילדינו ועברנו למושב כפר ברוך, יצאתי לחל"ת, הנחתי לגוף ובעיקר לנפש לנוח והתחלתי לחפש את תכלית החיים".

סולמות וחבלים- גרסת 2020. צילום: שי חמדי
סולמות וחבלים- גרסת 2020

"באחד הימים", מספרת סבן, "בתי שאלה אותי אם יש לנו תמונה שלה ושל סבא דודי. תוך כדי חיפוש, קפצה על המסך תמונה של משחק מעץ ופתאום נפל לי האסימון. התמונה החזירה אותי אחורה בזמן, לתקופה בה הייתי ילדה בעצמי והבנתי שמשחקים כמו אלו כבר בקושי קיימים בעידן של הסמארטפון והמחשב. הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות, קיבלתי החלטה באותה שניה שאני הולכת לעסוק ופתח את תחום משחקי החשיבה.

• "כפינה זו הכפית של פלפלת, בה בכוחות פלא היא יכלה לעשות ככל העולה על רוחה"

מסלול חייה של נועה הוביל אותה למערכת החינוך, מערכת שהיא הכירה היטב מגיל קטן, שכן גדלה לאמא מורה, האירוניה שבמהלך כל שנות ילדותה הצהירה שלא תעסוק בחינוך. לאחר מכן שירתה בחיל חינוך, סיימה בהצטיינות תואר ראשון בחינוך מיוחד, סיימה הכשרה כמאבחנת דידקטית וכמו כן ברשותה תואר שני בייעוץ חינוכי.


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


"עבדתי במשרד החינוך חמש עשרה שנים. בתי הספר והמורות עושים עבודת קודש, אבל עדיין היה חסר משהו. במהלך עבודתי ראיתי את הילדים. תמיד חיפשתי את מקור הכוח בכל אחד ואחת. היום כשאני יודעת מה המערכת מעניקה ומה בעצם הצד שנדרש להשלים אני מביאה לצד הלמידה של מקצועות הלימוד שילוב של משחקים, העשרה ולמידה חוויתית".
לאחר חודשים של תכנון, ארגון וחשיבה החל מהכנת תוכנית עסקית, חשיבה על אופי המשחקים הגיעה לעולם – כפינה. "כפינה זו הכפית של פלפלת, בה בכוחות פלא היא הפכה את פלפלת לקטנה וכך היא יכלה לעשות ככל העולה על רוחה", מסבירה נועה.

בקרוב: "קופסאות בריחה"

"החזון של כפינה הוא חיבור בין ילדים, מבוגרים, קהילה וחברה. הבנתי שזה כלי מדהים לבניית אינטראקציות חברתיות. אנו חיים בעידן שצמא לתקשורת, מילולית ובלתי מילולית ובאמצעות המשחקים נוצרת תקשורת אמיתית שבה זוג עיניים נפגשות, יד הנוגעת ביד, חיוך, שיחה". עוד מציינת סבן כי המשחקים שבנתה מפתחים יכולות מוטוריות, מחשבתיות, ספורטיביות, יצירתיות וחווייתיות כשניתן לשחק לבד, בזוג או בקבוצה.
הקסם בגדול בפעילויות של "כפינה" זה שגם בפעילויות של מאות משתתפים, כל אחד מוצא את מקומו ואת המשחקים המרגשים אותו.
בימים אלו נועה כבר בשלבי סיום של המיזם החדש שלה – סדנאות חשיבה למבוגרים באמצעות קופסאות בריחה- "אני כבר לא יכולה לחכות להתחיל את המסע הנוסף ולהמשיך את הקיים. כמה כיף שיש אהבה ליצור וכמה כיף שיוצרים את מה שאוהבים. שרק ימשיך ככה", מסכמת סבן.

 

מנגלים ורמקולים מחוץ לתחום: הפנים החדשות של הסחנה

|

פסטיבל האביב בנחל ציפורי: מוסיקה, טבע ורב תרבותיות

|