לוחמות גיל הזהב

בועטות, מתאגרפות, נאבקות, מזיעות ומטילות על המזרן: מה מניע נשים בשנות השבעים והשמונים לחייהן לעטות כפפות ולהתאמן באומנות הלחימה 'שאי און' – בסטודיו של המאמן המקצועי לירן גרינבאום בבית השיטה? אפרת שלם יצאה לבדוק מה עומד מאחורי הפעילות האקטיבית המסקרנת המשלבת בהצלחה בין גוף ונפש.

מה מריץ נשים בנות שבעים פלוס ללבוש כפפות בוקס ולהתאמן באומנות הלחימה 'שאי הון'? סביר להניח שבגיל זה הן כבר השאירו את המלחמות והמאבקים הרחק מאחוריהן, אבל, לא! עכשיו זו לחימה מסוג אחר. מדי שבוע (לא בתקופת הסגר ועל פי הנחיות משרד הבריאות) הן מגיעות נלהבות לסטודיו של לירן גרינבאום בקיבוץ בית השיטה בגלבוע כדי לבעוט, להתאגרף, להיאבק, ולהזיע.
גרינבאום, מאמן מקצועי בתחום אומנויות הלחימה, המאמן ילדים, נערים ומבוגרים.

• 'שאי הון'- נעים להכיר

אז מה זה שאי הון? מועדון השאי הון נוסד ב- 1962 ע"י סדני שלמה פייגה ז"ל, שעלה מדרום אפריקה והתיישב במולדת. זו שיטה המאגדת בתוכה כמה ענפים מאמנות הלחימה: ג'ודו, קרטה, אגרוף, ג'יו-גי'טסו והגנה עצמית. את המועדון מנהל כיום בנו בכורו רועי פייגה, שגרינבאום היה ועדיין תלמידו במשך שנים רבות.
למרות שספורט זה מיועד יותר לצעירים, גרינבאום מוצא עניין מיוחד דווקא במגזר השלישי. עבור צרכיו הייחודיים של גיל הזהב הוא ופייגה בנו תכנית מקורית, אותה הוא מפעיל כבר כמה שנים ב'דורות בגלבוע' ובבית השיטה.

לירן גרינבאום (מימין) ורועי פייגה
לירן גרינבאום (מימין) ורועי פייגה

גרינבאום (49), נשוי ואב לשלושה, נולד בקיבוץ חפציבה, היה לוחם קרבי, טייל הרבה בעולם, טעם והריח מקומות רבים ומשונים. ברזומה שלו תמצאו גם תואר ראשון בגאולוגיה ומדעים, ובמהלך הקריירה המגוונת שלו הוא הסבה למחשבים. במשך 15 שנים עבד בחברות שונות במרכז, אבל נפשו יצאה לנופי העמק. הכרות עם טל, בת בית השיטה, החזירה אותו לקיבוץ. "זו הייתה אהבה ממבט ראשון", הוא מצהיר. אהבתו השנייה נבטה ב- 1981 עת התקיימה בחפציבה הופעה של "מועדון החגורות השחורות', שהציתה בו ניצוץ חבוי שהיה בו משחר ילדותו.
אחרי 15 שנים טכנולוגיות הוא עשה שינוי מסלול והלך לקורס מאמני אמנות לחימה בבית-ספר בפתח תקווה, ואחריו לקורס נוסף בגישה טיפולית בווינגייט. לפני שבע שנים פתח בית ספר משלו, בו מתאמנים ילדים מכל רחבי העמק. והוא גם מעביר תכניות של משרד החינוך לקבוצות של נוער עם בעיות קשב וריכוז, אוטיסטים, ועובד אחד על אחד.

איך זה לעבור מתחום טכנולוגי יבש וקר אל מקצוע המבוסס על מגע אישי ורגש?
גרינבאום: "עם יד על הלב, אף פעם לא אהבתי את תחום המחשבים. לא נהניתי מהעבודה, פשוט נסחפתי לשם ו…נשארתי. אני לא בנוי לשבת במשרד סגור. התהליך שעברתי היה לא קל, אבל אני שמח שעשיתי אותו, והיום אני ממצה את יכולותיי הטבעיות, ועוזר לרבים לחזק את גופם ואת נפשם".

• "אני רואה בעבודתי עם גיל הזהב סוג של שליחות"

הנישה הייחודית של גרינבאום עליה גאוותו, הוא: המגזר השלישי. מדובר בפיתוח אישי שלו ושל פייגה. "לקחנו את מרכיבי שיטת השאי-הון", הוא מסביר, "והוספנו עליה תרגילים עם אביזרים, שיווי משקל, נשימות, קואורדינציה, בתזמון תגובה איטי. אין הטלות על מזרון, אין מכות, ואין אגרוף שאין מאחוריו הסבר הגיוני. לכל תנועה יש משמעות. הכול הרבה יותר רך וזורם, אבל אינטנסיבי מאוד. אני רואה בעבודתי עם גיל הזהב סוג של שליחות".
לפני כחמש שנים הציע את התכנית ל'דורות בגלבוע' וזכה לקבלת פנים נלהבת על ידי מרים ורד, מנהלת המקום. אילולי הקורונה החוג היה נפתח גם השנה, עם נרשמים (בעיקר נרשמות) בני 60 – 85. היום בתקופת הזום הוא מעביר מדי שבוע חוג שאי-הון למבוגרים. כאחת המתאמנות הקבועות אני שמחה כל שבוע מחדש להיכנס למחשב ולהרים משקולות, ולעשות עשרות כפיפות ברכיים.
מספרת חנה שולמי, סבתא (בית השיטה): "פתאום גיליתי עולם חדש, מופלא, תוך שעה חזרתי לילדות. אני משחקת בכדור, נתלית על מתח, קולעת למטרה, לומדת ליפול בצורה נכונה, בלי לשבור שום עצם, עושה דברים שלא האמנתי שאעשה! לירן מפתיע אותנו כל שיעור מחדש, והחשוב ביותר הוא – היחס המכבד שלו כלפינו".
ומוסיפה רזיה בן גוריון, סבתא (בית השיטה): "התנסיתי בלא מעט מורים, שיטות וסוגים של פעילות גופנית. יוגה קשה בשבילי. חיפשתי פעילות גופנית שלא צריך לזחול ולא להזיע. התוודעתי ללירן גרינבאום, וכאן מצאתי מה שחיפשתי. פעילות גופנית לחיזוק השרירים והשלד, היציבה והקואורדינציה באמצעות מגוון אביזרים: שק חבטות, רצועות גומי, תיבות עץ, כדורים, טבעות, וכפפות אגרוף, שמשווים לפעילות אופי של משחק. אהבתי, ונשארתי".
הסטודיו שלו נראה מושקע מאוד, שבע שנים הוא עומל על טיפוחו, רכישת ציוד, אביזרים, מזרונים ועוד. גרינבאום: "כשאני נאבק על המזרון עם נער שלעיתים יותר חזק ממני, אני מסביר שגם לכניעה יש משמעות. יש בה מידה של ענווה, ולא תבוסה. זה ויסות של כוח השליטה והכרה בעובדה שאתה לא בלתי מנוצח. על זה אני עובד."
ויש גם פינה לשיחות נפש. "האימון הוא כלי להתמודד עם חיי היום יום", אומר גרינבאום, זה מסע משותף שאנו עוברים יחד. אני מעודד, מחזק לא רק את השרירים, אלא גם את מה שבפנים, את הנפש, וכשאני מצליח לקדם את הנער, אין מאושר ממני" .