כתבי יד עתיקים מספקים הצצה נדירה לתרבויות ישנות ובעזרתם ניתן ללמוד על ההיסטוריה, החברה והנושאים שעלו על סדר היום הציבורי בכל תקופה. בתרבות היהודית יש לכתבי יד מן הסוג הזה משמעות מיוחדת, כי הם נדדו יחד עם היהודים בין יבשות ושימשו אותם להבעת אמונות דתיות וידיעות מדעיות. כתוצאה מכך מתעורר עניין מחודש בכתבי יד עתיקים ואפשר לזהות אותו בקרב קהל יעד מגוון כמו חובבי היסטוריה ואנשי חינוך.
למזלם של אותם אנשים שרוצים לחזור למקורות, ההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות מאפשרות שימור, הצגה ונגישות גם לצילומים של כתבי יד עבריים. כתבי יד אלו נאספו על ידי הספרייה הלאומית מספריות ואספנים בכל רחבי העולם והם מופיעים באתר "כתיב". האתר נגיש, נוח ודיגיטלי ובעזרתו ניתן לשתף ולהתייעץ עם עמיתים לצרכי מחקר, חינוך או עניין אישי.
הנה למשל כמה כתבי עת עתיקים שמופיעים באתר "כתיב" ואותם פשוט אסור לכם לפספס
• כתב יד מינכן
עם המצאת הדפוס התקבע הנוסח של התלמוד הבבלי בכל הנוגע לכתיבת הקאנון היהודי, אך בין השנים 1342-1343 הספיק שלמה בן שמשון להעתיק את כל התלמוד הבבלי בכתב ידו לתוך כרך אחד המכיל 577 דפים. כל הדפים האלה סרוקים ברזולוציה גבוהה באתר "כתיב" ועומדים לרשות הציבור. הכרך נקרא "כתב יד מינכן" והוא נחשב לגולת הכותרת של מאמצי הספרייה הלאומית בשנים האחרונות.
• סידור אברהם פריצול
היתרון של סריקת כתבי עת עתיקים הוא שניתן ללמוד מהם על ההיסטוריה האמיתית של העם היהודי, ולא רק את הגרסה שמוכרת לנו ממערכת החינוך הממלכתית. אם בוחנים למשל את הסידור של אברהם פריצול שחי בסוף המאה ה-15, מגלים שני סידורים לנשים שבהם חידוש פמיניסטי יוצא מגדר הרגיל: החלפת ברכת השחר מגרסה גברית ("ברוך שלא עשני גוי" ו-"ברוך שלא עשני אישה") לנוסח מודרני פורץ דרך – "ברוך שעשיתני אישה ולא איש". בקיצור, חשבתם שהליברליזם והקדמה הם המצאה של עוכרי ישראל? כדאי שתחשבו שוב.
• חתימותיו של רבי יוסף קארו
מי שעוקב אחר ההיסטוריה היהודית מכיר היטב את רבי יוסף קארו שכתב את "שולחן ערוך". בכתב היד הסרוק שנמצא באתר "כתיב" יש שלוש חתימות של מרן קארו בשלושה כתבי יד שונים, כאשר החתימה הראשונה היא בתוך הכרך הראשון של שאלות ותשובות מאת חכמי ישראל, החתימה השנייה באוסף של 10 עמודים בעברית והחתימה השלישית בספר "מנחת יהודה". החשיבות של החתימות נובעת לא רק מהסיפור שהן מספרות, אלא גם מכך שהן נדי