עובדים שהעבודה שלהם כוללת עבודות מחוץ למקום העבודה, זוכים לעיתים לתשלום החזר הוצאות אש"ל (אוכל + שתיה) ובענפים מסוימים הפך התשלום למקובל.
החזר הוצאות אש"ל, מטרתו לפצות את העובד על סכומים שהוא נדרש להוציא לרכישת מזון בעקבות עבודתו ובמסגרתה.
דיני העבודה הכלליים אינם קובעים חובה על המעסיק לשלם לעובד החזר הוצאות מסוג זה, אך הדבר קבוע בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה שונים. כמו כן, בסוגי עבודה הכוללים בשגרת העבודה גם עבודה מחוץ לחצרי המעסיק, לעיתים ההטבה נכללת בהסכם העבודה האישי. התייחסות לסוגיה זו ניתן למצוא בתקנות שירות המדינה הקובעות בתנאים מסוימים את זכותו המפורשת של העובד לקבלת החזר הוצאות אש"ל.
החזר הוצאות אש"ל, כשמו כן הוא, החזר הוצאות ולכן יש לתתו ביחס ישיר להוצאה בפועל של העובד, אם כי להחזר כמובן קבועים סכומי תקרה. מומלץ למעסיקים להקפיד כי החזר ההוצאה יהא ביחס ישיר לעבודה מחוץ לחצרי המעסיק וזאת במיוחד כאשר המעסיק בוחר, משיקוליו שלו, שלא לחייב את העובד להציג קבלות.
כאשר תשלום החזר הוצאות האש"ל אינו משולם באופן מלאכותי, אלא משולם בהתאמה להוצאות האש"ל של העובד (לדוגמא איש שיווק או סוכן מכירות המבצעים את עבודתם מחוץ למקום העבודה) ובשיעורים הגיוניים, התשלום האמור מהווה החזר הוצאה וככזה, ממש כמו החזר הוצאות נסיעה, הוא אינו מהווה חלק מן השכר הקובע לפיצויי פיטורים או זכויות סוציאליות שונות. אין באמור לעיל להוות תחליף לקבלת ייעוץ משפטי.