"כל הרופאים שראו אותנו לאורך ההיריון המליצו על הפסקת ההיריון ולא הבינו למה אנחנו מתעקשים וממשיכים. חשוב להאמין, חשוב למצוא רופא שיאמין וישתף את הזוג בכל ההחלטות ובעזרת האמונה הכל אפשרי. אנחנו זכינו לשתי מתנות קטנות לביתנו ולמשפחתנו".
סיפורה של משפחת לוי הוא סיפור על אמונה של בני הזוג בעצמם ובבורא עולם, אמונה שמתגברת על הקשיים והמכשולים שהריון יכול להציב לבני זוג בדרך להגשמת החלום להביא זוג תאומות לאוויר העולם.
שיר (31) וחמדת (30) לוי, מקיבוץ מירב, נכנסו להריון בפעם השלישית, הם היו נשואים 7 שנים ויש להם שני בנים, הקטן בן שנתיים והגדול בן ארבע שנים
• חבלי הטבור הסתבכו לכדי צמה הולכת ומתהדקת
כבר באולטרסאונד הראשון גילו השניים כי הם עומדים להיות הורים לתאומות אולם לצד השמחה התברר כי ההיריון הזה הוא בסיכון גבוה מאד, בבדיקת האולטרסאונד התברר כי אין מחיצה בין שני העוברים והם נמצאים בשק אחד, הרופאים הסבירו לבני הזוג על הסכנות שצפויות להם בהמשך ההיריון, וסוכם כי הם יחכו לסקירת מערכות בטרם יתקבלו החלטות בקשר להמשך ההיריון.
שיר מספר כי העובדה שהיה מדובר בשק היריון אחד ובעובדה שחבלי הטבור החלו להיכרך אחד בשני בצורת חלה קלועה, הובילה את מרבית הרופאים להמליץ לשניים על הפסקת ההיריון מחשש לאיכות חיי התאומות כשייוולדו, השניים האמינו בבורא עולם ובעצמם ולאחר ששמעו כי המשך ההיריון לא מהווה סיכון לחייה של חמדת, החליטו בעצה אחת עם ד"ר זוהר נחום כי הם ממשיכים בהיריון למרות הסיכונים.
• הקיבוץ והמחלקה מתגייסים לעזור למשפחה
בשבוע ה – 26 להריונה אושפזה חמדת וד"ר נחום, שהסביר ושיתף לכל אורך הדרך כשההחלטות התקבלו במשותף עם ההורים, המליץ לחמדת להישאר באשפוז והשגחה עד ללידה שהייתה אמורה להתבצע בשבועות השלושים ושתיים עד שלושים ואבעה.
הזוג התלבט מאד בקשר למשך האשפוז שכן בבית היו שני ילדים נוספים ועמדה האפשרות להישאר בהשגחה במרפאת הקהילה. לבסוף החליטו השניים להישאר באשפוז ולשמור על חמדת והעובדים בבית החולים.
שיר וחמדת מודים עד עומק הלב לכל החברים בקיבוץ שהתגייסו כולם להקל על המצב של המשפחה שחיה ללא האם במשך זמן כה רב, לצד העזרה של החברים לקיבוץ, שעזרו והביאו את הילדים למחלקה לבקר את האם, השניים מציינים את עובדי המחלקה שהתייחסו לילדים בצורה האוהבת והמאמצת ביותר ונתנו לילדים הרגשה ביתית בכל פעם שהגיעו למחלקה.
חמדת עברה להשגחה צמודה במחלקה שכללה 3 מוניטורים ביום ופעם בשבוע בדיקת אולטרסאונד של העוברים, בשבוע ה – 28 קיבלה חמדת זריקה שאמורה להביא להבשלת הריאות של העוברים לקראת הלידה.
"להאמין ביכולות שלנו, בעצמנו, לא ויתרנו על התחושות שלנו וקיבלנו שתי מתנות קטנות. הודיה ואמונה – הם השמות שנבחרו בגלל ההיריון שעברנו איתן. האמנו בבורא עולם שלא מפסיק לבדוק אותנו. אנחנו מודים לכל מי שעזר ותמך בנו. אנחנו שמחים ומודים על התמיכה של ד"ר זהר, הוא היה זמין לנו לכל שאלה. בקיבוץ 13 זוגות תאומים והן הזוג ה 14".
במילים האלה סיכם השבוע שיר לוי מהיישוב מירב שעל הגלבוע את החוויה המרגשת והקשה שליוותה אותו ואת חמדת רעייתו בחודשים האחרונים, עד לידת התאומות הודיה ואמונה, במזל טוב, כשהן בריאות ושלמות.
• סוף טוב הכל טוב
בשבוע ה – 30 רצה ד"ר זוהר לילד את חמדת אבל השניים ניסו להמשיך עד לשבוע ה – 34 כפי שתוכנן אך בבוקר של תחילת השבוע ה – 32 נראו אותות מצוקה במוניטור מצד אחד העוברים, כשככל הנראה התהדקות חבלי הטבור הביאו למצב של הפסקת נשימה. חמדת הובהלה לחדר הניתוח ועברה את הלידה בהרדמה מלאה כשדיצה פרנק, המיילדת של המרכז הרפואי "העמק", שליוותה את בני הזוג לאורך כל ההיריון, הייתה עם השניים גם בחדר הלידה עד ללידת התאומות שנשלחו באופן מיידי לפגיה כשהן במשקל 2.45 ו – 2.5.
הודיה נולדה ראשונה והיא זו שהייתה במצוקה לפי המוניטור. אמונה נולדה שנייה וצרחה מרגע שיצאה לאוויר העולם. חמדת הוחזרה מייד לאחר הלידה לטיפול במחלקה לסיכון גבוה, והודעת וואטסאפ של אנחת רווחה נשלחה לכל צוות המחלקה שהתפלל לשלומה של חמדת והתאומות.
יש לציין כי כבר בליל הלידה הגיעה חמדת, אחרי שמצבה התייצב, לפגיה והייתה עם התאומות שלה וטיפלה בהן לאורך כל תקופת ההתאוששות, סך הכל הייתה חמדת בבית החולים עם התאומות ולפני הלידה כעשרה שבועות ולאחרונה חזרה המשפחה המורחבת לחיות יחד בביתם בקיבוץ מירב.
• מסר של אמונה
שיר לוי אמר השבוע כי הוא ורעייתו בדרך כלל נמנעים מחשיפה ופרסום אבל חשוב היה להם לפרסם את הסיפור כדי שזוגות אחרים שיהיו במצבם לא יבחרו בדרך של הפחה וויתור, אלא יאמינו בעצמם, ברופא המטפל ובבורא עולם וילחמו על העוברים: "כל הרופאים שראו אותנו לאורך ההיריון המליצו על הפסקת ההיריון ולא הבינו למה אנחנו מתעקשים וממשיכים.
יש לנו זוג חברים שעברו מקרה דומה ועברו הפלה ועכשיו הם שואלים אם היה כדאי להתעקש, חשוב להאמין, חשוב למצוא רופא שיאמין וישתף את הזוג בכל ההחלטות ובעזרת האמונה הכל אפשרי, אנחנו זכינו לשתי מתנות קטנות לביתנו ולמשפחתנו".
• אחת לעשרת אלפים לידות
הצלע השלישית בסיפור הזה הוא הרופא המטפל, ד"ר זהר נחום, שאמר השבוע: "היריון כזה מתפתח כאשר יש פיצול של ביצית. העוברים זהים והם נמצאים בשק אחד, העוברים נעים בבטן והחבלים נכרכים אחד בשני, זה קורה 1 ל 10 אלף הריונות. כשהחבלים נכרכים עלולה להיפגע אספקת החמצן לעוברים והעוברים עלולים למות.
יש קושי לעקוב אחר ההידוק ולכן אנו ישר ממליצים על אשפוז ומעקב, אנחנו משגיחים שהחבלים לא מתהדקים. ע"י מוניטור, צריך לתפוס את ההידוק לפני שהמצב מחמיר, אחד העוברים עלול למות ואחד יכול לסבול מפיגור שכלי.
עקבנו מקרוב אחר ההיריון של חמדת ואני שמח שהבנות נולדו בריאות. זה היה יום שמח לי ולכל צוות המחלקה".