טללית שביט: גם קיבוצניקית וגם רבה

היא בקיאה בשולחן ערוך, במסכתות ומשניות, עורכת חתונות, מכינה בני מצווה לעלייה לתורה ונושמת יהדות 24 שעות, בדרך שלה. טללית שביט מקרית טבעון, רבה רפורמית, פועלת כבר ארבע שנים בבית-השיטה, מלמדת בחוגי "חברותא" ותלמוד, מכינה את ילדי הבר מצווה בקיבוץ, ומקיימת הרצאות מיוחדות ביהדות. מאת אפרת שלם

היא נולדה בקיבוץ שדות-ים לפני 54 שנים, והיום היא רבּה בתנועה הרפורמית, שמה – טללית שביט. אביה הוא עוזי שביט, מנהל הוצאת 'הקיבוץ המאוחד' מזה שנים רבות ופרופסור לספרות עברית. היא בקיאה בשולחן ערוך, במסכתות ומשניות, עורכת חתונות, ומכינה בני מצווה לעלייה לתורה, בקיצור – היא נושמת יהדות 24 שעות. "יהדות זה טוב?", אני שואלת, אך למה – רפורמית? והיא עונה: "עולם ההלכה לא מדבר אליי. התנועה הרפורמית יותר הומאנית, יותר מכילה, אף אדם לא פסול בגלל מגבלה אישית לשרת בקודש. יש לנו תכניות מיוחדות לילדים עם צרכים מיוחדים שעולים למצוות ועוד. אני בעד פלורליזם, מה שמאפשר לכל אדם להתחבר למה שקרוב לליבו".

• תשובות בים ההלכה

אחרי סיום הלימודים יצאה לשנת שירות ב'מחנות העולים' בכרמיאל. בצבא הייתה משקית ת"ש ביחידת 8200, ואחרי השירות הצבאי עברה סדנא בנושא זהות יהודית באפעל, ולדבריה שם נזרע הזרע הראשון. אחרי שנת עבודה בקיבוץ, עזבה לתל-אביב, ניקתה דירות ומשרדים, מלצרה עבדה כברמנית, עד שצברה די כסף לקניית כרטיס לניו-יורק.

בניו-יורק טיפלה בילדים של משפחה ישראלית, ובררה עם עצמה מה היא רוצה לעשות בחיים. שאלה שאלות של משמעות החיים, טעם החיים, חיפשה תשובות בים ההלכה. כשחזרה לארץ עשתה באוניברסיטה תל-אביב תואר ראשון בפילוסופיה כללית, ותואר שני במחשבת ישראל. בזמן הלימודים הנחתה קבוצות בנושא זהות יהודית ולימדה במסגרות שונות.


כשבתה הייתה בכיתה ג' עברו השתיים מטבעון למודיעין, שם יש קהילה רפורמית ותיקה. פעמיים בשבוע עלתה לירושלים ללמוד ב'היברו יוניין קולג'. הבת הלכה לבית כנסת ולמדה את התפילות.  לאחרארבע שנות לימוד, מבחני בקיאות בשולחן ערוך, משנה, רמב"ם, מסכתות ועוד נערך בקולג' טקס הסמכה רב רושם, משפחתה באה לחגוג אתה, ואביה אפילו ברך.


 

[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


לאחר הלימודים עברה לקרית טבעון והתחילה ללמד במדרשה באורנים במשך תריסר שנים, במסגרתה הקימה עם שותפות את 'ניגון נשים' – בית מדרש לנשים דתיות וחילוניות הפועל עד היום בהצלחה רבה.

עד כאן מסלול חיים די שגרתי, לא שונה מבנות קיבוץ רבות, אלא שכאן, בצומת הזו, היא מחליטה לקחת את היהדות עוד כמה צעדים קדימה: היא מחליטה ללמוד רבנות בתנועה הרפורמית. שבע שנים 'פלרטטה' עם היהדות, ועכשיו היא מחליטה להתמקצע בתחום.

מה גרם להחלטתך זו, מה היה האירוע שהשפיע?

טללית: "לידת בתי הייתה חוויה מכוננת ומבורכת, הייתי מאושרת ורציתי להודות על כך. חיפשתי בסידור תפילת הודיה מתאימה, אך לא מצאתי. אז ישבתי וכתבתי תפילה בעצמי. העסיקה אותי תמיד השאלה איך אגדל אותה? איזה אורחות חיים אקנה לה? רכשתי ידע אקדמי רחב. הבעיה לא הייתה ידע , אלא היכולת לגדל את בתי לפי ערכי היהדות, במובן של לחיות את התורה".

• "צדק חברתי"

גם הכרותה את הקהילות היהודיות בארה"ב השפיעה על החלטה זו. "פגשתי יהדות פתוחה יצירתית, חמה ומרגשת", היא אומרת, "הבנתי שאפשרי לקיים בית כנסת שוויוני לכל המשפחה, וכי חוויית התפילה יכולה להיות רלוונטית ומדברת אל הלב, ואל המציאות בה אנו חיים".

כשבתה הייתה בכיתה ג' עברו השתיים מטבעון למודיעין, שם יש קהילה רפורמית ותיקה. פעמיים בשבוע עלתה לירושלים ללמוד ב'היברו יוניין קולג'. הבת הלכה לבית כנסת ולמדה את התפילות.  לאחרארבע שנות לימוד, מבחני בקיאות בשולחן ערוך, משנה, רמב"ם, מסכתות ועוד נערך בקולג' טקס הסמכה רב רושם, משפחתה באה לחגוג אתה, ואביה אפילו ברך.


כל המפגשים מתקיימים במועדון (מרח"ב) והם פתוחים לכולם, גם לאנשי האזור. קהילת בית השיטה מונה היום 1300 איש, יש כאלה המתמידים להגיע לבית הכנסת, יש המגיעים לפעילות הרפורמית, וכולם חיים בשלום. משה פלד, שיזם והקים את בית הכנסת, אף בירך על הקמת בית המדרש הרפורמי במרח"ב.


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


והיא ממשיכה: "בשדות ים קיבלתי חינוך יהודי טוב, אבל הרגשתי שהקיבוץ חושש מהדת, מבית כנסת. באיזשהו שלב התרבות היהודית בקיבוץ לא התפתחה, אני רציתי להוסיף עליה את הממד הרוחני, להחיות אותה, לחבר בין המסורת לאדמה, לקיים את הערך של נתינה לזולת, של צדק חברתי. אנשים פחדו מהמילה אלוהים."

ואת אישית מאמינה באלוהים?

טללית (מחייכת): "לפעמים כן, ולפעמים לא. אני לא מאמינה בה'  שנראה כמו סבא זקן היושב על כיסא, ועושה נו נו נו נו.. ה' מאמין בכוחו של האדם, ונותן לו את טעם החיים. אם הוא מעֵבֶר, יש לנו שאיפה להתחבר אל המעבר. אם ה' הוא משהו שצריך לעבוד אותו, אז אני עובדת אותו בחיפוש אחר יותר משמעות. לפעמים ברגעי ייאוש אני מרגישה חוסר אמונה…אני מאמינה בפסוק 'ממעמקים קראתיך יה'. לעיתים אדם צריך לרדת ממש לתחתית כדי שה' יתגלה אליו".

הרבה טללית שביט בקריאת מגילת איכה, במעגלי שיח בבית השיטה. באדיבות פייסבוק טללית שביט
הרבה טללית שביט בקריאת מגילת איכה, במעגלי שיח בבית השיטה. באדיבות פייסבוק טללית שביט

לאחר ההסמכה טללית ובתה חזרו לביתם בטבעון. היא מבלה הרבה בכבישים, נוסעת פעמיים בשבוע לבית השיטה. את משכורתה היא מקבלת מהתנועה הרפורמית.

• פעילות משותפת של זהות יהודית ושורשים יהודיים

בבית-השיטה החלה את הפעילות לפני ארבע שנים. דרכנו הצטלבו כאשר הוזמנתי כרכזת תרבות על ידי יעקב יוניש להכרות ושיחה עם צוות בכיר מהתנועה הרפורמית. הרעיון של יוניש היה לחבר את כל שכבות האוכלוסייה לפעילות משותפת של זהות יהודית ושורשים יהודים. הוא פנה לכמה גופים להרים את הכפפה: שיטים – מכון החגים, המידרשה באורנים ועוד, אבל אף אחד לא יכול היה להרים את הנושא מבחינה כספית. הוא פנה גם לרב גלעד קריב מנכ"ל התנועה הרפורמית.


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


• בבית השיטה יש כאלה המתמידים להגיע לבית הכנסת, יש המגיעים לפעילות הרפורמית, וכולם חיים בשלום

שני תושבי הרחבה, עולים מהולנד, ארט ואנט דה-לנד, שבאו מקהילה רפורמית שם, שוחחו עם יוניש על תחושת החוסר שלהם בפעילות יהודית. ואז הוקם צוות מיוחד שפנה לציבור לקבל את הסכמתו. כ-100 חברים חתמו על אישור שיתוף פעולה עם התנועה הרפורמית והנושא הובא להנהלת הקהילה, שאישרה אותו. בשנה הראשונה היו אנשים שהביעו הסתייגות, אך די מהר נוכחו שהפעילות היא שקטה ולא 'מסוכנת'. נראה היה כי הסובלנות שבפירוש ההלכה של הרפורמים, מתאימה לאנשים שהם לאו-דווקא דתיים.

כל המפגשים מתקיימים במועדון (מרח"ב) והם פתוחים לכולם, גם לאנשי האזור. קהילת בית השיטה מונה היום 1300 איש, יש כאלה המתמידים להגיע לבית הכנסת, יש המגיעים לפעילות הרפורמית, וכולם חיים בשלום. משה פלד, שיזם והקים את בית הכנסת, אף בירך על הקמת בית המדרש הרפורמי במרח"ב. ארבע שנים פועלת טללית בבית-השיטה, מלמדת בחוגי חברותא, בחוגי תלמוד, מכינה עם צוותים את המבואות לחגים, מכינה את ילדי הבר מצווה, אימהות ובנות מצווה, קבלות שבת, הרצאות מיוחדות ביהדות. ראש השנה קרב ואת החג מכין צוות משותף עם רכזת התרבות ומכון 'שיטים'. אלה מפגשים המאחדים את כל סוגי האוכלוסייה.

טללית, חוץ מזה שהיא נחמדה, היא כבר 'בילט-אין' בקהילת בית-השיטה. היא עדינה, היא לא כופה, היא משתפת, מתחברת ומתאימה את עצמה למציאות בה היא פועלת.