הם אכלו חיטה, שעורה וכוסמת, עדשים ואפונים. היו להם עדרי עיזים, כבשים, בקר וגם חזירים, אותם הם אכלו בעיקר במקרים של אירועים חגיגיים במיוחד. וכעת, בעונת החפירות האחרונות גילו החוקרים מאות גרעיני זית, מה שמחייב מחשבה מחודשת – על שיטות השקיה קדומות או על מסחר קדום. חוקרי מכון זינמן באוניברסיטת חיפה בשילוב חוקרים מאוניברסיטאות אחרות בעולם חושפים את אורח החיים של אבות-אבותינו שחיו לפני למעלה מ-7,000 שנים בתל צף שבעמק בית שאן.
"קיומה של מערכת חקלאית קדומה כל כך הנסמכת על השקיה מלאכותית תחייב שינוי משמעותי באופן שבו אנו תופסים את התחכום החקלאי שלהם", אמר פרופ' דני רוזנברג ממכון זינמן לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, שמנהל את פרויקט המחקר בתל צף יחד עם ד"ר פלוריאן קלימשה מהמכון הגרמני לארכיאולוגיה בברלין (DAI).
תל צף הוא אתר פרהיסטורי הנמצא על הגבול עם ירדן, לא הרחק מקיבוץ טירת צבי. האתר בן למעלה מ-7000 שנים, תקופה שבה בני האדם כבר חיים בישובי קבע ונסמכים על כלכלת צמחים ובעלי חיים מבויתים, אך טרם הופעת הערים הקדומות שהתאפיינו בארגון חברתי-כלכלי מורכב. תקופה זו מהווה למעשה את הבסיס להקמת הערים הקדומות והתרבויות הקדומות של המזרח הקדום – שנחשבות לערש הציוויליזציה, אולם עד כה היא כמעט ולא נחקרה באזורנו.
המחקר החדש שמובילים פרופ' רוזנברג וד"ר קלימשה ומשלב חוקרים ממגוון רחב של דיספלינות, מתמקד בין היתר בממצא הבוטני שמהווה עדות לתנאים הסביבתיים ששררו בעמק הירדן לפני כ-7000 שנים, לתכנון הכלכלי ולדיאטה של האוכלוסייה הקדומה באזור, לשיטות החקלאיות שלהם ולארגון החברתי המורכב שלהם.
עניין נוסף שמתחבר לנושא זה הן העדויות לחריש שמגיעות ממחקר שנעשה על עצמות הבקר שנמצאו בתל צף, עדויות שמצאו פתולוגיות בעצמות הרגל של בקר, והמעידות על מאמץ גדול", אמר פרופ' רוזנברג.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
כאמור, הגילוי המרכזי של עונת החפירות האחרונה שהסתיימה זה עתה היה מאות גלעיני זיתים. ניצול אינטנסיבי של זיתים בתקופה הזו כבר ידוע, אולם הכמות הגדולה שנמצאה בתל צף, יחד עם העובדה שמרבית הגלעינים נמצאו באזורים מסוימים בלבד, מעלה מספר שאלות ומחייבת, לדבריו של פרופ' רוזנברג, חשיבה מחודשת על שיטות ההשקיה הקדומות או לחלופין, על קשרי המסחר העתיקים בזיתים ואולי אף בשמן הזית.
• בעקבות ממצאים בוטנים יש הצלחה בשחזור כלכלת הקיום של תושביו הקדומים של עמק הירדן
"עמק הירדן אינו מהווה סביבה טבעית לעצי הזית לכל אורך ההיסטוריה וגם כיום גידול עצי זית באזור זה נעשה באמצעות השקיה מלאכותית. העדויות הארכאולוגיות המהימנות שיש לנו היום תומכות בהשקיה מלאכותית רק בתקופה מאוחרת יותר, כך שקיומה של מערכת חקלאית קדומה כל כך הנסמכת על השקיה מלאכותית תחייב שינוי משמעותי באופן שבו אנו תופסים את התחכום החקלאי שלהם.
עניין נוסף שמתחבר לנושא זה הן העדויות לחריש שמגיעות ממחקר שנעשה על עצמות הבקר שנמצאו בתל צף, עדויות שמצאו פתולוגיות בעצמות הרגל של בקר, והמעידות על מאמץ גדול", אמר פרופ' רוזנברג.
מהעדויות הרבות של החומר הבוטני שנמצא בתל צף בארבע השנים האחרונות מצליחים החוקרים לשחזר את כלכלת הקיום של תושביו הקדומים של עמק הירדן. החוקרים מצאו כי מיני הצמחים שגודלו היו כאלה שמאפשרים "גיבוי" זה לזה בבחינת זמן הבשלה המתרחש בעונות שנה שונות, התחשבות באפשרות של שנים "חלשות" וכמובן מינים שמהווים משלימים תזונתיים המשלבים פחמימות, חלבונים, ויטמינים ועוד. כך למשל זמן ההבשלה של החיטה והשעורה שונה מזה של הזית ושל העדשים והאפונים שנמצאו באתר ולכל אחד מהמינים השונים יש גם תרומה תזונתית שונה. אלפי עצמות בעלי החיים מעידים על טיפוח של עדרי עיזים, כבשים, חזירים ומיני בקר שונים.