"חיפשתי מקום בו אוכל לכתוב בשקט, להיות עם עצמי"

העיתונאי בני ציפר, עורך מוסף התרבות והספרות של 'הארץ' מספר בראיון מיוחד לעמקניוז על החיבור הראשוני לקיבוץ חפציבה בו הוא מתגורר בחמש השנים האחרונות ("מודעה צדה את עיניה של אשתי. מיד נשבינו בקסם של הגלבוע"), הריחוק מהמרכז ("הרבה זמן חשבתי לעבור למקום שקט, רחוק מפיתויי העיר הגדולה") ההפגנות נגד ראש הממשלה ("מחאות של זעם ותסכול יש בכל העולם, אבל כאן הן מכוונות ישירות לביבי, וזה כנראה פועל הפוך") והקשר עם שרה נתניהו ("התפתחה ביננו חברות יפה נקייה").
מאת: אפרת שלם
צילום: אפרת שלם

בני ציפר (67), העורך הראשי של המוסף לתרבות וספרות של 'הארץ', עבר עם רעייתו לפני חמש שנים לחיות בהרחבה של חפציבה. בדירתו הצנועה יחסית הוא לא מפסיק להתפעם מהנוף, מהחברים בקיבוץ, מהגלבוע שנדמה שממש נושק למרפסתו. לדעתו המיקום הזה מצוין, לא רחוק מדי ולא קרוב מדי למרכז. ציפר אב לשלושה ילדים וסבא לשני נכדים ("חמודים…"). בימים שחיפשו דירה צדו עיניה של אשתו מודעה בעיתון המפרסמת הקמתה של הרחבה בחפציבה. מיד הלכו לראות את השטח שלרגלי הגלבוע ונשבו בקסמו. המקום עדיין לא אוכלס, והם היו החלוצים שתקעו יתד במקום. היום מונה ההרחבה כ- 110 יחידות דיור.

עם יד על הלב, אתה כל כך תל אביבי, מזוהה עם האליטה העירונית, מה לך ולקיבוץ?
"הרבה זמן חשבתי לעבור למקום שקט, רחוק מפיתויי העיר הגדולה. מקום בו אוכל לכתוב בשקט, להיות עם עצמי. אבל יש עוד נימוק: הוריי היו חברי קיבוץ גבולות שנאלצו לעזוב בגלל סיבה רפואית, וכל השנים עד היום נפשם קשורה לגבולות. גם דודי, בנימין, (שעל שמו  נקראתי) חי עם משפחתו בגבולות, הדוד הזה לחם בפלמ"ח ונהרג במלחמת העצמאות בקרב על חוליקת. כילדים נשמנו את אוויר הקיבוץ, ולא סתם קיבוץ, קיבוץ של השומר הצעיר".


"בשנת 2015 הצעתי לתלמידים שלי לנתח ראיון שאעשה עם שרה נתניהו. ביקשתי את אישורה ולהפתעתי היא נאותה לקבלני, לעשרים דקות בלבד. אלא שהזמן התארך וסיימנו אחרי 3 שעות


ציפר יושב בנינוחות על כורסה ישנה שחודשה, מדגם שאני זוכרת אצל הוריי. שתי משענות מעץ וריפוד למושב. דירה פשוטה, לא מיופיפת, בניגוד לבעל הבית הנראה תמיד מהודר, עם הפפיון המפורסם, סמלו המסחרי.
חוץ מעבודתו כעורך ועיתונאי של 'הארץ' הוא מרצה במכללת ספיר מזה 11 שנים, בחוג הנקרא: תרבות, יצירה והפקה. יותר מ- 40 שנה הוא עובד בעיתון. איש בעל ידע רב ואופקים רחבים.

האם יש לכם קשר לחברי הקיבוץ?
"לאשתי יש יותר, ולי יש כמה חברים, שאחד מהם הוא שכני ממערב. מדי פעם היינו הולכים לאירועי התרבות, אך מאז הקורונה אנחנו בבית".
ציפר חולק את זמנו בין חפציבה ובין עבודתו במרכז. בשנים האחרונות הוא מרואיין בתדירות גבוהה בנושאים שקשורים לראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה.

איך אתה מתייחס להפגנות נגד ביבי?
"אישית, אני בעד הזכות של כל אדם לבטא את עצמו. זוהי דמוקרטיה. הבעיה כמובן היא מהזווית הבריאותית, של צפיפות רבה וחשש להדבקה. ההפגנות על הגשרים זה בסדר. מחאות של זעם ותסכול יש בכל העולם, אבל כאן הן מכוונות ישירות לביבי, וזה כנראה פועל הפוך, כי זה נותן לו כוח ועוצמה. ביבי הוא למוד קרבות, יש לו מנגנון הגנה".

אתה נחשב גם לידיד קרוב של שרה נתניהו. איך הקשר המיוחד נרקם בינכם לאורך השנים?
"בשנת 2015 הצעתי לתלמידים שלי לנתח ראיון שאעשה עם שרה נתניהו. ביקשתי את אישורה ולהפתעתי היא נאותה לקבלני, לעשרים דקות בלבד. אלא שהזמן התארך וסיימנו אחרי 3 שעות. אני לא יודע להסביר, אבל מהרגע הראשון נוצר קליק. היא הייתה נחמדה ונוגעת ללב, פתחה בפני את ליבה. סיפרה על ילדותה והראתה לי את ספריו של אביה. מאז הלכה והתפתחה חברות בינינו, חברות יפה נקייה מפוליטיקה ומאינטרסים. היא נתנה בי אמון וידעה שמה שנאמר בינינו לא ייצא מהחדר. מעולם לא עשיתי שימוש בקשר הזה, והיא העריכה את זה מאוד. אגב, היה מתוכנן ביקור שלה אצלי, אך הוא נדחה עקב הקורונה".
הריאיון עם רעיית ראש הממשלה התפרסם ב'הארץ' וזכה לרייטינג גבוה. המון תגובות. ההצלחה והכאב באו יחד.
לאחר הפרסום רבים מחבריו הפנו לו עורף. מי שלא הפנה לו עורף הוא הגלבוע, ההר היציב והשקט שציפר בנה את ביתו למרגלותיו.