חיבוק דב

בתוך מסתור קר, עם דרגש, שק שינה, דלי לצרכים ודממת אלחוט תיעדה מרלן נוי ממרחביה את הדובים החומים ביער הטייגה בפינלנד – לא רחוק מגבול רוסיה. ביומן מסע מרתק היא מספרת על החוויות העוצמתיות ("הרגשנו שהיינו בתוך סיפור אגדה"), הרגע המספק ("לראות את הדובים הענקיים והיפים שמגיעים שמנים אחרי שאכלו כל הקיץ – כשברקע העצים בשלכת והאגמים התכולים שווה כל סבל שבעולם") והיעד הבא שסימנה לעצמה על הגלובוס. צילום: מרלן נוי

מרלן נוי, 55, ממרחביה עושה את מה שרובנו רק מפנטזים בזמן שאנחנו רובצים על הספה הנוחה ומזפזפים בין ערוצי הנשיונל ג'יאוגרפיק ודיסקברי. לפני כשמונה שנים היא יצאה לגמלאות לאחר 26 שנות הוראה מוצלחות כמחנכת כיתות א'-ב'.
בתחילת הקריירה השנייה שלה היא רכשה חנות ספורט ואורתופדיה בעפולה אך לאחר כשנתיים הבינה שזה לא בשבילה או כדבריה: "הרגשתי כלואה כמו ציפור בכלוב של זהב ורציתי פשוט דבר אחד- להתנתק בכדי להנות מכל היופי שבטבע".
באותה תקופה היא החלה להתמקצע בעולם הצילום. תחילה במכללת הצפון, ובהמשך בסדנאות מקצועיות בתל אביב, בחיפה ועוד. "נשאבתי לעולם המדהים הזה ועדיין אני מרגישה שיש לי עוד המון מה ללמוד", היא מספרת, "צילום בשבילי הוא תרפיה, ואני נהנית לטוס עד קצה העולם בשביל לצלם בעלי חיים"

• "אני יוצאת לטבע ומוצאת יופי בכל מקום"

לאחר תהליך ההתמקצעות שלה מנצלת נוי כל הזדמנות לצאת למסעות ליעדים פראיים ברחבי הגלובוס, כאלו שלא תמצאו לידם סניפים של "פריימרק", "דקתלון" ו"סטארבקס". בשנים האחרונות היא כבר נפגשה עם דובי הקוטב הלבן בעיירה הכי צפונית בעולם, "יצאה לדייט" עם למורים במדגסקר ובעלי חיים נדירים ברחבי אפריקה ובמקביל צילמה שבטים באתיופיה, מוזמביק ונמיביה.


"הלילות קרים בתקופה זו של השנה, אך לראות את הדובים הענקיים והיפים שמגיעים שמנים אחרי שאכלו כל הקיץ – כשברקע העצים בשלכת והאגמים התכולים שווים כל סבל שבעולם"


  [dfp name="728×90" height="728" width="90"]  


"היציאה לשטח אם זה בארץ או בכל מקום אחר בעולם, הגששות, חיפוש החיות בטבע, המארבים, הנופים והטבע שאני רואה הופכים כל מסע להרפתקה. בכל מסע שכזה אני טוענת את עצמי כל פעם מחדש. ואן גוך אמר: 'אם אתה באמת אוהב את הטבע, תמצא יופי בכל מקום', וזה התמצית של מה שאני עושה, יוצאת לטבע ומוצאת יופי בכל מקום, אפילו ליד הבית". בשבוע שעבר היא שבה מעוד מסע מרתק. הפעם היעד שנבחר היה פינלנד- מתוך מטרה לתעד את החיה האהובה עליה, הדוב. 

• "בכל פעם שראינו "גוש פרווה" יוצא מהיער האדרנלין היה קופץ לשמיים"

"את המסע האחרון עשיתי כמו תמיד עם בעלי היקר עמיר. היעד שנבחר היה פינלנד במטרה לצלם את החיה האהובה עלי-הדוב, והפעם דובים חומים", מספרת נוי, "טסנו לעיר הבירה הלסינקי, משם לקחנו טיסה פנימית לאיזור הקומו (khumo) בלב יער הטייגה לא רחוק מגבול רוסיה. לאחר נסיעה של כשעתיים הגענו ליעד. אזור הקומו מפורסם בבעלי החיים הרבים המתקיימים בו ובינהם הדובים החומים, הגרגרנים – wolverineהזאבים, השועלים, הסנאים והציפורים. היערות העשירים והאגמים מספקים הזדמנויות צילום נדירות. ביער מפוזרים כ30 מסתורים קטנטנים ונמוכים. בתוך כל מסתור מוצבים שני דרגשים עם שקי שינה, שני שרפרפים ודלי לצרכים. לאחר שנכנסים למסתורים בשעה ארבע אחר הצהריים, שומרים על דממה ונשארים ערים עד שבע בבוקר."

מחוברת לטבע: מרלן נוי במסע האחרון
מחוברת לטבע: מרלן נוי במסע האחרון

מרלן נוי: "הלילות קרים בתקופה זו של השנה, אך לראות את הדובים הענקיים והיפים שמגיעים שמנים אחרי שאכלו כל הקיץ – כשברקע העצים בשלכת והאגמים התכולים שווה כל סבל שבעולם. זו חוויה מרגשת ומדהימה. הרגשנו שהיינו בתוך סיפור אגדה. הרגע הכי מרגש היה לראות את אמא דובה עם 3 גורים בריאים ויפים מסתובבים לא רחוק מאיתנו. כל הדובים שראינו היו במרחק של כ-30-40 מטר. חרף גודלם של הדובים הם מסוגלים לנוע במעבה היער ובמקומות הפתוחים יותר ללא השמעת רעש כלל, לכן היינו צריכים להיות מאד ערניים ולהסתכל כל הזמן מבעד לצוהר הקטן שבמסתורים. הדובים חיים לרוב בגפם למעט אימהות וגוריהן ובמהלך הרבייה, אז בכל פעם שראינו "גוש פרווה" יוצא מהיער האדרנלין היה קופץ לשמיים וההתרגשות הייתה בעיצומה".

יש כבר תכנונים ליעד הבא?

"המסע הבא יהיה להודו-לשמורות הטיגריסים החיים בטבע. כולי תקווה שאנשים יפסיקו לנסוע לתאילנד להצטלם עם טיגריסים מסוממים ומסכנים שהפכו אותם לאטרקציה. אנשים לא מודעים להתעללות שעוברים בעלי החיים שם. אולי המקרה האחרון שקרה בתאילנד עם הפעוט שהותקף ע"י הטיגריס ימנע מאנשים לתת יד לתעשייה הזאת".

• "בעיני אין מקום שהוא רחוק מידי"

בנוסף למסעותיה בארץ ובעולם נוי מתנדבת בעמותת "ניצוצות" שם היא מעבירה לתלמידי התיכון הרצאות בנושא צילום בעלי חיים עם – דגש על אהבה ושמירה על הטבע ובעלי החיים בפרט.
"החלום שלי הוא להמשיך ולהתפתח בתחום הצילום, להגיע ליעדים נוספים, לצלם תמונות המספרות סיפורים, תמונות המביעות רגש, תמונות שמעצימות את הטבע ואת האהבה והשמירה על בעלי החיים, בנוסף פתחתי סטודיו לצילום בשם "סטודיו חיפושית" כדי שאוכל לצלם אנשים וילדים בהנאה ובאהבה". בספר "השחף" של ריצארד באך כתוב: 'השחף המגביה עוף הוא זה המרחיק ראות'. אני מרגישה כמו אותו השחף שמטרתו להיות חופשי והוא לומד איך לעשות זאת ומלמד אחרים לעוף ולהתרומם ולהיות חופשיים. בספר השחף עולה בכל פעם לשיא חדש, בכל פעם שהוא מצליח לעוף גבוה יותר הוא מצליח להגיע לתובנות חדשות ומוצא את עצמו ב'עולם חדש' וזה בדיוק מה שאני עושה בחיים, חופשיה. יוצאת מהשיגרה ומנסה בכל פעם להגיע גבוה יותר. בעיני אין מקום שהוא רחוק מידי וזה מה שאני מנסה גם להעביר הלאה: צאו מהשיגרה ותראו רחוק מעבר למה שניתן לדמיין ותהיו חופשיים. זה בידיים של כל אחד מאיתנו ואני לא מתכוונת רק לנסיעות בעולם, בכלל לחיים כאן ועכשיו".