דני עטר: "חוסנה של המדינה תלוי בחוזקה של הפריפריה"

חצי שנה לאחר כניסתו של דני עטר לתפקיד יו"ר קק"ל, הוא מסמן את המטרות והיעדים המרכזיים של הארגון, ובראש ובראשונה חיזוק הפריפריה הדרומית והצפונית ("כרגע היא חלשה"). בראיון מיוחד לחג הוא מדבר על המעבר מהמועצה האזורית גלבוע לכנסת, על החשיבות שהוא רואה בתפקיד יו"ר קק"ל ("אחד מחמשת התפקידים הבכירים בישראל"), מאבק החקלאים ואיפה נפגוש אותו בעוד חמש שנים

השנה האחרונה הייתה משמעותית מאוד בקריירה הציבורית הארוכה של דני עטר, מי שהיה מזוהה שנים ארוכות עם אזור הגלבוע. במרץ אשתקד, נבחר עטר ששימש במשך כ-21 כראש המועצה בגלבוע, לכהן כחבר כנסת במקום ה-15 של רשימת המחנה הציוני. קצת יותר משבעה חודשים אחרי השבעתו בכנסת, הוא התמודד על תפקיד יו"ר קק"ל היוקרתי ונבחר ברוב קולות.
ביום שישי שעבר זכה עטר, תושב גן נר, לקחת חלק באירוע משמעותי ומרגש נוסף, כשבתו ארבל נישאה לבחיר לבה רועי סינגולדה, בנו של הגיטריסט הנודע.

מאז כניסתו לתפקיד יו"ר קק"ל מנהל עטר לוח זמנים תובעני במיוחד שמתחיל בארבע לפנות בוקר בנסיעה ללשכתו בירושלים, ממשיך באירועים בהם הוא משתתף בכל רחבי הארץ, ומסתיים עמוק בלילה, כשהוא שב לביתו ביישוב הקהילתי גן נר.
לאורך השנים בהם כיהן כראש המועצה האזורית גלבוע עטר לא הסתיר את שאיפותיו הפוליטיות וכיוון תמיד גבוה. לאחר שזכה להיבחר לבית המחוקקים, הוא הפתיע לא מעט כשהחליט להתמודד על תפקיד יו"ר קק"ל.

• "זכינו לניצחון גדול"

"התפקיד הזה לא עניין אותי, הוא בא לי בהפתעה אבל אנחנו אוהבים הפתעות כאלה", אומר עטר בחצי חיוך בראשית הראיון, "התכוונתי להשפיע מתוקף היותי חבר כנסת, אני מניח כשר אם היינו חלק מהממשלה. במהלך שבעת חודשי כהונתי התאהבתי בעבודת הכנסת, זו עבודה מרתקת. בפועל, ח"כ איתן כבל שהוא חבר מאוד טוב שלי היה המועמד לתפקיד יו"ר קק"ל. אני מאמין שאם הוא היה מתמודד הוא גם היה זוכה. בשלב מסוים של ההתמודדות, לאחר שהוא הקים מטה, הוא החליט לשקול מחדש את ההתמודדות ושאל אותי אם אני אהיה מוכן להתמודד על התפקיד באם הוא ייבחר להסיר את מועמדתו.
עניתי לו שלא. מהרגע שאמרתי לו לא, הגלגלים התחילו לעבוד. חלפו להם שבועיים, כבל המשיך עם הקמפיין שלו, ואחרי שבועיים ישבנו יחד במליאת הכנסת. הוא התיישב לידי ואמר לי שהוא קרוב לקבל החלטה שלא להתמודד. אמרתי לו שאני כבר 30 שנה בפוליטיקה, ובכל השנים הללו רק לקחתי, אף פעם לא נתנו לי כלום.


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


זו פעם ראשונה שבא קולגה ומציע לי להתמודד על תפקיד רציני. החלטתי שנתחיל לנתח ולשקול ובסופו של דבר החלטתי לצאת להתמודדות הזו. השלב הבא כבר היה להקים מטה. בסופו של דבר זכינו לניצחון גדול, במוסד שאולי הכי קשה להיבחר בו והכי קשה לקבל בו אמון כל כך רחב ומקיף.

"קק"ל הוא הגוף הכי גדול והכי חזק של העם היהודי", עטר
"קק"ל הוא הגוף הכי גדול והכי חזק של העם היהודי", עטר

המוסד הזה הוא הכי משמעותי במפלגת וועידת העבודה שנתנו לי מצדם תמיכה אדירה והרבה כוח להגיע לקק"ל ואפשרו לי לעשות תוך פרק זמן קצר מהפכות".

כל השנים דיברת על רצונך להשפיע מתוך הכנסת. מה הוביל אותך להתמודד על תפקיד יו"ר קק"ל?

"כנסת ישראל זו פלטפורמה ששמה אותך בפוליטיקה הארצית, במקום שבו מתחילים להשפיע במנחים ארציים, אבל בכל זאת, גם בכנסת השאיפה שלך היא ללכת עוד יותר קדימה. זה אומר להיות יו"ר וועדה, סגן שר, שר. רוצים להיות איש ביצוע. אני לא יכול להיות פרלמנטר, בלי ביצוע.
לכן השיקול היה מהיר מאוד, למעבר לאחד מחמשת התפקידים הכי חשובים במדינת ישראל. קק"ל זו מעצמה בפני עצמה, מדינה בפני עצמה, מוסד. זהו הגוף הכי גדול והכי חזק של העם היהודי, קרן שהיא בבעלות של כל העם היהודי, וכל מי שנולד יהודי שותף בקרן הזו.
אנחנו בעצם מנהלים את נכסי העם היהודי, באמצעות הקרן הזו, באמצעות המנגנונים של הקרן, והיא מקיימת פעילות ענפה במגוון אינסופי של תחומים, גם בארץ, וגם בכל רחבי העולם, בכל פינה בגלובוס".

הרגשת שהצלחת להטביע חותם בכנסת?

"הגשתי קרוב ל- 30 הצעות חוק, ולא הספקתי להעביר אותן, אך חלק אומצו על ידי חברי כנסת אחרים בזמן שעזבתי. הצעת החוק הכי חשובה בעיניי, היא חוק הקרקעות, שבאמצעות הקרן הקיימת לישראל אני מבצע אותו דה פקטו.
את החלקים שמחייבים חקיקה, מיד אחרי שהכנסת תחזור מהפגרה אני אקדם. החלקים הללו עוסקים בהגדרה של בני ובנות עיירות הפיתוח כבנים ממשיכים, ככאלה שיש להם זכות על קרקע, בעיר שהם גרים בהם, בדיוק כמו במושבים. זו מהפכה בתפיסה וביחס של המדינה לבני ובנות עיירות הפיתוח. זו חוק חברתי, מאוד דרמטי ומשמעותי.
אני ממשיך לקדם אותו מתפקידי כיו"ר קק"ל. הדבר הכי חשוב שבסופו של דבר, בתוך קק"ל, קיבלנו מיד עם כניסתי לתפקיד, סדרה של החלטות מאוד חשובות ודרמטיות, שהן מגדירות את יעדי הקרן הקיימת שנים הקרובות ומגדירות גם את תהליך הטיפול שלנו באיך תיראה הקרן במאה השנים הקרובות".

אתה רואה את עצמך חוזר חזרה לחיים פוליטיים במסגרת כנסת ישראל?


אנחנו מסתכלים על התמונה המלאה, אני לא עוסק ברשות כזו או אחרת. אני יוצא מנקודת הנחה שכל הרשויות בצפון יכולות להסתייע בקק"ל, ביכולות התפקודיות שלה, בכוח האדם האיכותי שלה, בתקציבים שלה


 

[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


• "אנחנו כבר לא מתפזרים על מאות רבות של פרויקטים קטנים"

במשך שבעת החודשים שהוא בתפקיד עטר סימן את המטרות המרכזיות והיעדים שאליו הוא מכוון את הארגון. משימת העל מנקודת ראותו היא חיזוק הפריפריה. לשם כך הוא מפנה ביחד עם מקבלי ההחלטות בארגון משאבים ותקציבים אדירים, "ההחלטה שלנו היא לרכז מאמץ בפריפריה הצפונית והדרומית", אומר בנחרצות עטר, "המשמעות בפועל היא לקחת את הנושא של החינוך הבלתי פורמלי, לקחת את הנושא של התיישבות, הסיוע לרשויות בפיתוח כלכלי, תיירותי.
בפועל אנחנו כבר לא מתפזרים על מאות רבות של פרויקטים קטנים, אלא כפי שאמרתי מרכזים מאמץ. במחקר ופיתוח, בהכשרת קרקע של תושבים לעבור לגור בגליל. אנחנו לדוגמא משקיעים בגולן 150 מיליון שקלים בפיתוח תשתיות ב-15 יישובים. בבנייה של מבנים שיאפשרו  לאנשים לעבור לגור שם".

איך אתה פועל לקדם את האינטרסים של האזור?

"בסופו של דבר, אנחנו עם הצוות שלנו, מגיעים לכל רשות שמתארגנת כראוי לשיתוף פעולה ומזמינה אותנו. לכן כבר הספקנו לערוך מספר מפגשים בעמק המעיינות, כפר תבור, גליל תחתון, עפולה, מגידו, נצרת, מגדל העמק, טבריה ורמת הגולן.
אנחנו מסתכלים על התמונה המלאה, אני לא עוסק ברשות כזו או אחרת. אני יוצא מנקודת הנחה שכל הרשויות בצפון יכולות להסתייע בקק"ל, ביכולות התפקודיות שלה, בכוח האדם האיכותי שלה, בתקציבים שלה וביכולת של הקרן להשפיע כגורם מאוד דומיננטי שמחזיק 50 אחוזים מהמושבים במועצת רשות מקרקעי ישראל. אלה כלים, שמאפשרים שלנו להשפיע במקומות הכי חשובים לאנשים שחיים בפריפריה.
אימצנו מכינות צבאיות, נשקיע בכל נער ונערה שיוצאים לשנת שירות – זאת במסגרת תוכנית מעברים. אנו מלווים אותם מהרגע שהם מגיעים לשנת השירות או המכינה הקדם צבאית, עד אחרי הצבא והאקדמיה. המטרה היא להביא אותם כחלק מההגשמה של עידן שנות האלפיים להתיישב בגליל ולהקים גרעינים בתוך הערים, גם לעבוד וגם להתנדב בקהילה שהם חיים בה.
נקים גם בכל עיר מרכז למידה בכדי להעלות את ההישגים הלימודיים של התלמידים שחיים בפריפריה ולאפשר להם להתפתח במרכזים הללו ולהגיע להישגים, עם הטכנולוגיות הכי מתקדמות שיש. אנו נדאג שיהיה להם את כל הכלים כמו כל אחד אחר, גם לאלה שידם אינם משגת, וגם לילדים שהוריהם מבוססים יותר. את זה אנחנו עושים מתוך יוזמה שלנו, מתוך תכנית עבודה מובנית, וזה בא בנוסף לצרכים שמגדירים ראשי הערים".

• "ציונות דרך הורידים"

מחקרים שהסוכנות היהודית עשתה, מלמדים על כך שעד שנת 2025, קרוב ל-700.000 יהודים יוותרו מרצונם על יהדותם. המשמעות של זה שהם לא ירגישו קשר לעם היהודי ולמדינת ישראל. "אנחנו נערכים במטרה לשנות את התמונה", מסביר עטר, "ברמה המעשית אנו הולכים להפוך את המתקן שלנו ביער ציפורי למרכז בינ"ל לנוער, להפוך אותו למקום הכי אטרקטיבי בעולם בפעילות נוער, להביא לשם עשרות אלפי בני נוער יהודיים מכל העולם, שישהו במקום חודש ימים ובמסגרת זו לקבל חינוך ציוני, אהבת הארץ, טיולים, התנדבות בכל הערים מסביב.
זה מה שיגרום להם להיחשף לחברה הישראלית ולהכיר את מדינת ישראל, לאהוב אותה. אנחנו למעשה מתחברים לפרויקט מסע. במסגרת זו אנו נפעל ש-50.000 אלף בני נוער יגיעו ארצה במקום 20.000. המחקרים מלמדים שאותם בוגרי מסע, באחוזים גבוהים מאוד, מעל שבעים אחוזים, מהדקים מאוד את הקשר והזיקה שלהם להם היהודי. יש להם גם יותר תחושת חיבור לעם היהודי ולישראל, ואחוז גבוה מאוד מהם חוזר לישראל כעולים חדשים ומשתכנים בפריפריה הדרומית והצפונית.
אם זה קורה בקרב אותם 20.000 בני נוער שמגיעים היום לשבוע, אנו רוצים להביא 50.000 לישראל, לתקופה של בין שלושה חודשים לשנה. חלק מהזמן הם יעבדו בקיבוצים, במושבים, במרכזי הקליטה, במרכזי קשישים. הם יעבדו, יתפרנסו, ויקבלו מאיתנו ציונות דרך הוורידים. התכנית הזו מיועדת לא רק לבני נוער מעבר לים אלא גם לבני נוער מישראל, עשרות אלפים במספר.
כולם יגיעו למתקן שלנו בציפורי במטרה לקבל כלים והדרכה, בתנאים הכי גבוהים שיש. נשקיע במקום הזה סכום עתק. כמו כן נקים שני מרכזים לחממות טכנולוגיות קק"ליות בשתי ערים בגליל, אחת באזור העמקים וגליל תחתון, ואחת באזור כרמיאל או מעלות. אנו בוחנים זאת כעת ברמה המקצועית".


אני טוען שחייב להפסיק את העליהום על החקלאים. החקלאות היא ערך עבור מדינת ישראל, זה לא רק ערך שמייצר תוצרת בריאה על המדפים, זה ערך שקובע את גבולות המדינה, ששומר על המדינה. ברמה המעשית, אנחנו עוזרים היום לחקלאים במחקר ופיתוח חקלאי ביחד עם משרד החקלאות, כשהחלק שלנו הוא החלק הארי בתוך המחקר.


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


מה המטרה העיקרית בתהליך הזה?

"בסופו של דבר כל הדינאמיקה, היא כזו שמטרתה לדחוף את מדינת ישראל להשקיע ולחזק את הפריפריה, דבר שלא קורה עכשיו. כרגע הפריפריה חלשה. זה הדבר החשוב ביותר שאנו רואה כרגע. אנחנו רוצים לעצור את ההתבוללות בעולם היהודי, ההתנתקות שמתקיימת בין היהודים גולה לעם היהודי במדינת ישראל, להדק את הקשר, להפוך  את כולנו לעם אחד מלוכד, עם זהות יהודית עמוקה ביותר, לקדם את החינוך הציוני.
אני הולך להשקיע גם מאמץ אדיר בין רשויות יהודיות לערביות באמצעות יערות משותפים, מסלולי אופנים שמחברים פארקים ביערות קק"ל. חוסנה של המדינה תלוי אם הפריפריה תהיה חזקה, גם היהודית וגם הערבית".

• "חייב להפסיק את העליהום על החקלאים"

בשבועות האחרונים הביע עטר תמיכה במאבק החקלאים בצפון, שעלה על סדר היום התקשורתי בשיראל. לדברי עטר, חקלאות היא לא עוד ענף במשק, אלא ערך, "אם הממשלה שכחה שהחקלאות ועבודת האדמה הן חלק מאבני היסוד עליו קמה מדינת ישראל, אז טוב שיש מי שמזכיר להם", אומר עטר, "קק"ל כאן כדי לתמוך ולתת להתיישבות גב במאבק הצודק הזה.
זה המינימום שאנחנו יכולים לעשות עבור ההתיישבות לאור תרומתה רבת השנים לכלכלתה ולחוסנה של מדינת ישראל. בזמן שהייתי חבר כנסת הקמתי את לובי החקלאים ועמדתי בראשו. בהמשך הצטרפו עוד מספר חברי כנסת בכדי להנהיג את הלובי, כולל איתן ברושי. ניהלנו מאבקים מהרגע הראשון בכנסת, מאבקים שמנוהלים עד היום, בכל הנוגע לסוגיות הקשורות לחקלאים.
אני טוען שחייב להפסיק את העליהום על החקלאים. החקלאות היא ערך עבור מדינת ישראל, זה לא רק ערך שמייצר תוצרת בריאה על המדפים, זה ערך שקובע את גבולות המדינה, ששומר על המדינה. ברמה המעשית, אנחנו עוזרים היום לחקלאים במחקר ופיתוח חקלאי ביחד עם משרד החקלאות, כשהחלק שלנו הוא החלק הארי בתוך המחקר.
אנו מסייעים בפיתוח תשתיות, בהקמת פרויקטים של דרכים ביטחוניות, שבילי אופניים שמובילים לפיתוח התיירות, בגליל, בעמק, ברמת הגולן ובכל מקום אחר. בפרוייקט מפעל המים בישראל, אנו הגורם הדומיננטי ששינה את המאזן ב-20 השנה האחרונות. ממדינה עם חוסר עצום במקורות מים, חוסר שהוביל למלחמות בעבר, ממדינה שחשבה איך לייבא מים באניות מטורקיה, הפכנו להיות אימפריה של שימוש במים מושבים, מי השקיה, טיהור מי ביוב והפיכתם למים שמישים.
היום אנחנו אוגרים מיליוני "קובים" של מי נגר מגשמים, שבעבר היו זורמים לים ללא תכלית. את רוב הפעילות בתחום הזה הובילה קק"ל. כמעט כל תחומי החיים בפריפריה, מושפעים מקק"ל, לא משנה אם הוא גר בעיר, בקיבוץ, מושב או יישוב קהילתי".


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


• "אני חושב שזה לא נכון לי לעסוק בענייני הגלבוע"

בשני העשורים האחרונים אין אדם המזוהה יותר עם הגלבוע יותר מדני עטר. הוא מתעדכן במה שנעשה ברחבי המועצה מחברים קרובים, וממשיך להצהיר בכל מקום על אהבתו לאזור, "אני עסוק מאוד מאוד בקק"ל ונהנה מכל רגע", אומר עטר, "אני חורש את הארץ לאורכה ולרוחבה, כולל בערבה, עוטף עזה, בקעת הירדן, רמת הגולן, בכל פינה.
זה תפקיד דינאמי, שבו עוסקים בשלל תחומים, בפרוייקטים לאומיים רבים שאנו מקדמים יחד עם המדינה, לכן מן הסתם אני הרבה פחות מעורה בגלבוע, מעבר לכך שאני חושב שזה גם לא נכון. שיניתי את הגלבוע מקצה לקצה. הגלבוע היום נראה אחרת לחלוטין מהגלבוע בעת שנבחרתי לראשונה. מספר התושבים שולש בתקופתי, המדד הסוציו-אקונומי שופר, המעמד, החוסן הכלכלי והחברתי התחזק, מערכת החינוך התקדמה כל הזמן, התשתיות שופרו וכך גם סל השירותים לתושב.
יש עוד הרבה מה לעשות ואני סומך על האנשים שיידעו מה לעשות. אני לא חושב שיש לי כרגע מעמד לנתח כרגע את התפקוד של הנהלת המועצה ומקבלי ההחלטות בגלבוע. יש הרבה מאוד מה לעשות ובסוף הקדנציה אנשים ייבחנו במונחים של עשייה ותוצאות. אם ראש הרשות יהיה טוב ייבחרו בו ואם לא הוא לא ייבחר. המבחן הוא מבחן העשייה".

איפה דני עטר יהיה עוד חמש שנים?

"יו"ר קק"ל, עם שינוי דרמטי בהשפעה של קק"ל על החברה הישראלית והעם היהודי".

מבמת הריקודים הבינ"ל לנטרול מחבלים: המסלול של אנה צ'נוה מנוף הגליל

|

במרפאה ובבית: המרפאה – שתומכת בחולים במחלות קשות ומונעת סבל

|