בתקופת הצבא אמיר מערד כבר גילח את השיער והשלים עם העניין – הוא קירח. "האמת היא שהתייחסתי לכל העניין בבדיחות הדעת", הוא אומר. "הלכתי בתחושה שאני פשוט מקדים את זמני ויבוא יום וחברים נוספים שלי יצטרפו אלי לאחוות המקריחים. תכלס, לא ידעתי כמה אני צודק. היום, 20 שנים אחרי, יש לי חבר אחד בלבד שעדיין יש לו שיער על הראש. זה מדהים לראות עד כמה התקרחות גברית היא נפוצה בישראל לעומת מדינות אחרות בעולם".
התובנה של אמיר מתארת את המציאות במדויק. בישראל התקרחות גברית היא מנת חלקם של אחוז גדול מהאוכלוסיה, בין היתר בשל אורח החיים, הלחץ הגדול שתושבי המדינה נתונים בו וכן נתונים גנטיים שעוברים מדור לדור. "אני עובד בחברת הייטק", מספר אמיר. "אנחנו עובדים מסביב לשעון, נדרשים לעמוד בלוחות זמנים ממש צפופים, כאשר כל הזמן מונחים על הכף סכומי כסף גדולים. אמנם התנאים מעולים, אנחנו מקבלים הרבה מאוד צ'ופרים שאחרים במשק רק יכולים לחלום עליהם, אבל זה לא מגיע בלי תמורה מהצד שלנו. אני מסתכל על כל הגברים העובדים סביבי. כולם מקריחים. חלקם עם ראש חלק לגמרי ואחרים בשלבים מתקדמים. יש כמובן גם את אלו שנמצאים עדיין בשלב ההכחשה ומגיעים לעבודה עם כובעים מוזרים או תסרוקות שנועדו להסתיר את הראש המקריח. כך או אחרת, ברור שיש מחיר לאורח החיים של עובדי הייטק. אני חושב שאם הגברים סביבי היו מורים או פקידים בבנק, סביר להניח שהיו להם הרבה יותר שיערות על הראש. ככה אני רואה את זה".
בין אם אמיר צודק או לא, מציאות של סטרס מתמשך מזיקה למערכות רבות בגוף, ביניהן גם לשיער. מעבר לכך יש עוד 2 סיבות מרכזיות שמובילות להתקרחות בקרב גברים:
• גנטיקה
זה עניין שאי אפשר לברוח ממנו. יש משפחות שבהן הגברים מתהדרים ברעמות שיער גם בגילאים מופלגים. מאידך, יש משפחות שבהן הקרחות הן עניין שכיח סביב שולחן השישי או בחגים. את המטען הגנטי האדם לא יכול לשנות, אולם הוא יכול להחליט מה לעשות עם אותו המטען. כלומר, האם להשלים עם המציאות ועם הקרחת הבוהקת, או לחילופין למצוא פתרונות לנושא. כך למשל, כיום מוצעים ניתוחים מתקדמים להשתלת שיער טבעי, שמובילים לכך שהשיער ישוב לצמוח מחדש.
• תזונה ומשקל
תזונה לא מאוזנת ועלייה במשקל מובילים גם הם לאובדן השיער. תזונה המכילה את כל אבות המזון, ספורט במידה ושמירה על משקל תקין יכולים לתרום גם הם להאטת קצב ההתקרחות בקרב גברים.