"לו היו מספרים לאיציק, הילד מעפולה, שיזכה לראות, לחוות, ולעסוק בסוגיות בהן עסקתי, הוא וודאי היה צוחק, וחוזר לשחק כדורגל.
עתה, ברגשות לא פשוטים, הגיע הזמן להביט קדימה ולהמשיך הלאה", כך, בפוסט מפורט ברשת החברתית "פייסבוק" שזכה למאות תגובות, בחר איציק אשכנזי להודיע לחבריו, לבני המשפחה ולקולגות שלו על סיומו של חלק משמעותי בקריירה המקצועית שלו, במהלכה שימש במשך שנים ארוכות בתפקיד יועצו הבכיר וראש המטה של שר הביטחון לשעבר משה "בוגי" יעלון.
אשכנזי, 40, הוא יליד ותושב עפולה. נשוי לליאת הורן-אשכנזי, עובדת בחברת הורן את ליבוביץ ואב לבר (15), רון (14), ונועם (5).
בטרם קפץ למים העמוקים של הפוליטיקה הארצית עסק כעצמאי בתחום בתי הקפה.
כבר מהיותו נער מתבגר חש אשכנזי משיכה לעולם הפוליטי, עולם שריתק אותו, "בגיל 14, לצד האהבה הרבה לכדורגל, פיתחתי עניין רב בפוליטיקה בכלל, ובפוליטיקה מקומית בפרט", הוא נזכר, "הייתי נוהג לעקוב אחר הנעשה ברשויות מקומיות שונות, והכרתי את שמותיהם של כמעט כל ראשי הרשויות בישראל.
אני זוכר נסיעות למשפחה בתל-אביב על כביש החוף (עוד לפני סלילת כביש 6), בהן הייתי משנן את שמות ראשי הערים בכל עיר שחלפנו על פניה. יתכן שהסיבה לכך הייתה הקרבה הרבה שלי לראש עיריית עפולה דאז, עובדיה עלי, שהיה למעשה שכן שלי. כבר אז נחשפתי לפעילותו כראש עיר, וזה עורר בי עניין גדול".
• "הבנת חשיבות המעורבות הפוליטית הובילה אותי לעשות מעשה ולהתפקד לליכוד"
נקודת המפנה והאירוע הדרמטי ביותר, שלו חלק משמעותי בהשתלבות של אשכנזי בזירה הפוליטית התרחש בלילה החשוך של מדינת ישראל, ברביעי לנובמבר, כשהכדורים של יגאל עמיר פילחו את גופו של ראש הממשלה יצחק רבין והובילו למותו, "הייתי חייל. היה זה ערב שלא אשכח לעולם", אומר אשכנזי, "הרצח הכה בי קשות. עד אז לא האמנתי שיכול להירצח ראש ממשלה במדינת ישראל. הייתה בי אכזבה נוראית. משבר ממש. אמנם לא הייתי מתומכיו הגדולים של רבין ולא הסכמתי עם דרכו הפוליטית וראייתו המדינית-ביטחונית; אסור לשכוח שסבלנו פה מפיגועים קשים, ובייחוד העיר עפולה שספגה מכה אחר מכה.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
הסכמי אוסלו, במובן הזה, המיטו עלינו אסון. אבל ההבנה שהקיצוניות יכולה להשתלט לנו על השיח, לטרוף את הקלפים הדמוקרטיים, ולשנות כך את פני המדינה, הכתה בי. דבריו של מנהל לשכתו, איתן הבר, שבישר על מותו של רבין, יהיו צרובים בי – כמו ברבים נוספים במדינה – לעד. הבנת חשיבות המעורבות הפוליטית גם הובילה אותי לעשות מעשה ולהתפקד לתנועת הליכוד, בה אני חבר עד היום. הבנתי שאם לא ניקח את גורלנו בידינו, ונוודא ששיח השנאה לא ישתלט עלינו, אף אחד לא יעשה זאת עבורנו".
• "הימים הראשונים לא היו פשוטים"
לפני קצת יותר מעשור שנים עשה אשכנזי סוויץ' בקריירה, מעצמאי היישר לקלחת הפוליטית הרותחת. מי שפתח לו את הדלת היה שלום שלמה ממושב בלפוריה בעמק יזרעאל, דמות פוליטית ואחד האנשים המקורבים ביותר לראש הממשלה בנימין נתניהו בתקופה דאז, בעת ששימש בתפקיד יועצו הפוליטי.
"פתאום מצאתי את עצמי חלק מלשכת נתניהו" משחזר אשכנזי, "נפתלי בנט היה ראש המטה, איילת שקד מנהלת הלשכה, אופיר אקוניס יועץ התקשורת, שלום שלמה היועץ הפוליטי, ואני חלק מהצוות הפוליטי. הימים הראשונים לא היו פשוטים. בעיקר הלם. פתאום הסתובבתי צמוד לבנימין נתניהו, האיש שכל כך אהבתי והערצתי, אדם שראיתי רק דרך מסכי הטלוויזיה או בעיתונים, לפתע אני מלווה אותו לאירועים.
הפכתי להיות חלק מהלשכה שלו. באותם ימים הייתה לנתניהו לשכה מצוינת עם אנשים טובים ומסורים. יודעי דבר אומרים תמיד שתקופת הלשכה של בנט – שקד-שלמה היא הטובה ביותר שהייתה לנתניהו.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
ביבי חייב לשלישיה הזו לא-מעט לעניות דעתי. בעצם כאן החל בית הספר שלי לפוליטיקה. סביבי היו המון אנשים מוכשרים, מהם למדתי המון במשך השנה וחצי שעבדתי בצוות הפוליטי של נתניהו".
• "היו אלה שלוש שנים שעיצבו את תפיסת עולמי המדינית-ביטחונית"
בנובמבר 2008 הצטרף הרמטכ"ל במיל' משה "בוגי" יעלון לחיים הפוליטיים, מהלך שישפיע משמעותית על הקריירה של אשכנזי.
באותה עת הוא נשאל האם יהיה מוכן לסייע ליעלון שבדיוק סיים את תקופת הצינון מהרמטכ"לות. אשכנזי השיב בחיוב, "הסיכום היה שאצטרף לבוגי לשבועיים בכדי לסייע לו בבחירות המקדימות בליכוד, ולאחר מכן אחזור ללשכה. נשארתי איתו 9 שנים", נזכר אשכנזי.
• בהמשך חבר אשכנזי רשמית ל"כוורת" הבכירה של יעלון
בשנים 2009-2013 הוא שימש כיועצו הבכיר במשרד לנושאים אסטרטגיים. באותן שנים הוא זכה להבין את המנגנון המורכב של הממשלה, לראות תהליכי עבודה "מבפנים", וללמוד על הסכסוך הישראלי-פלשתיני.
משנת 2013 ועד 2016 שימש אשכנזי כיועצו הבכיר של שר הביטחון. "היו אלה שלוש שנים שעיצבו את תפיסת עולמי המדינית-ביטחונית. עסקתי בכלל התחומים האזרחיים שעל שולחן שר הביטחון ונטלתי חלק מרכזי בפרויקטים גרנדיוזיים. צריך להבין שבעמדה כזו אתה נחשף כמעט להכל. היום אני יכול לומר שאני מכיר את הצבא ויכולותיו, מלפני ומלפנים" אומר אשכנזי.
"הרגעים בהם הייתי לצד שר הביטחון כשקיבל את הבשורות הנוראות מכל, עם שמות ההרוגים, לא יעזבו אותי"
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
לצד הלמידה, העבודה המרתקת והמגוונות אשכנזי נחשף מקרוב גם לרגעים קשים, מאתגרים ומבגרים. "צוק איתן", היה אחד מהם: "באותו הזמן הבנתי מה זו מלחמה", חושף אשכנזי, "אישית, ראיתי שר בטחון וראש ממשלה שנלחמים בשתי זירות – הזירה הדרומית, ו'הזירה הילדותית' בקבינט.
נחשפתי לשלישיית מנהיגים שתפקדה בצורה מעוררת כבוד והשראה: לרמטכ"ל שפעל בשיקול דעת, לשר בטחון שפעל בקור רוח, ולראש-ממשלה שגיבה אותם לחלוטין.
היה מדהים בעיניי לחוות את המסירות והדאגה להחזרת כל הלוחמים הביתה בשלום. גם הכרתי לא מעט משפחות שכולות. עם חלקן אני בקשר עד היום. הרגעים בהם הייתי לצד שר הביטחון כשקיבל את הבשורות הנוראות מכל, עם שמות ההרוגים, לא יעזבו אותי. במיוחד זכור לי אותו בוקר יום שישי הנורא, ה-1.8.14. סיירת גבעתי נלחמה ברפיח ושלושה מלוחמינו נפלו. אחד מהם היה סגן הדר גולדין. את משפחת גולדין הכרתי אישית דרך בוגי. הייתי מודע לקשר העמוק בין המשפחות. ברגע שנודע לי על המקרה תפסתי את הראש. לא יכולתי להאמין. זה היה אחד מאותם רגעים בהם פשוט לא נשאר לך מה לומר.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
אירוע נוסף שנחרט בזכרוני היה מותו של דניאל טרגמן בן ה-4 בנחל עוז, מרסיסי פצצת מרגמה. כשעודכנו על האירוע אני זוכר שחיפשתי פינה שקטה מתוך רצון להתבודד לרגע, להיות שניה לבד עם עצמי, להזיל דמעה על ילד בן 4. זה היה אירוע שפילח את הלב. זה היה אחד מאותם אירועים שמבהירים לך את המחיר הנורא של מלחמה, וגורמים לך להטיל ספק בכל אותם פוליטיקאים ששים אליי קרב, מבלי ליטול חלק בלחימה בעצמם, או להבין את המחירים עד הסוף.
מעבר לכך, כמובן, שאירוע אזריה היה אירוע משמעותי, שלדעתי היווה אבן דרך בחברה הישראלית. בוגי והרמטכ"ל נותרו למעשה המגנים היחידים על צה"ל ומערכת הביטחון, מול גל של פוליטיקאים מתלהמים, שרכבו על הגב של משפחת אזריה. העצוב הוא שאחד מהם יושב היום בכס שר הביטחון בעצמו.
אבל היו לי גם המון רגעים מאושרים ושמחים לצידו של בוגי. היו אלה 9 שנים מרתקות לצד אחד האנשים הטובים ביותר שפגשתי. אדם חכם, הגון וישר, ממנו למדתי משהו חדש בכל יום. אין לי ספק שהוא יוכל לסייע בהפיכת המקום הזה, מדינת ישראל, למקום טוב יותר, עבור הדורות הבאים. מה שהניע אותי בשנים הללו היה הרצון לעשות טוב במקום וברגע שאני נמצא. אתה מבין שאתה עושה בשביל ולמען הציבור. אין תחושת שליחות גדולה מזו. אחרי שהגעתי לרוויה וסיפוק אדירים, באה המסקנה שצריך התחדשות".
איך התנהלת ביום יום מול יעלון, איזה איש גילית?
"יש מקרה שאני לא נוהג לספר בדרך-כלל, אבל ממחיש בדיוק מי זה בוגי, על רגל אחת. כשהתחילו הקרבות בצוק איתן, שמתי לב שבוגי לא יוצא הביתה. פניתי אליו ושאלתי אותו מתי הוא מתכוון ללכת. הוא הסתכל עליי ואמר: 'כל עוד החיילים שלי בעזה, גם אני לא חוזר הביתה'. כבר דובר על "צוק איתן". על המבצע, ההשלכות שלו, וכו'. אבל מה שרבים לא יודעים, הוא שלאורך כל המערכה הזו, 51 ימים, שר הביטחון ישן בקריה, מבלי לחזור הביתה אפילו לדקה אחת. מי שמכיר את העולם הביטחוני, יודע שזה ממש לא המצב עם בכירים אחרים.
"את ההחלטה לסיים את תפקידי קיבלתי יחד עם בוגי. הוא לא הופתע כשדיברתי איתו על עזיבה אפשרית פתאום, אלא פרגן מהרגע הראשון. הרגשתי תחושת מיצוי. אלו היו 9 שנים מדהימות, אבל הבנתי שהגיע הזמן לעשות שינוי"
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
זה בוגי. הוא מזן המנהיגים הנדיר שכבר כמעט ולא קיים כאן. מדובר בשילוב של אדם עם ניסיון שאין לאיש במדינה; ערכים של ציונות, יושרה וניקיון כפיים – שהפכו נדירים במחוזותינו; ותפיסת עולם מפוכחת על המציאות. הוא לא משלה את עצמו בנוגע לסכסוך, ומבטא תפיסה ימנית וקשה נגד הטרור, אבל הוא גם מאד חברתי ובעד זכויות אדם. הכל מגובה בניסיון וקבלות. ימני ליברלי אמיתי. כמו בגין".
איך זה הרגיש להיות בצומת כל כך חשוב בכל הנוגע לביטחון ישראל?
"זה מוביל לסיפוק אדיר. מצד אחד, אתה חשוף להמון. אתה יודע על כל מה שקורה במדינה, ובעיקר בגבולותינו. אתה שומע דברים בתקשורת שמייחסים לישראל, ואתה באמת יודע מה נכון ומה לא. מצד שני, זה מגיע עם המון אחריות ושיקול דעת, עם מטען שאסור לזלזל בו. אני זוכר שהיו פעמים שהייתי בבית כשפתחו מהדורת חדשות בעקבות אירוע מחוץ לגבולות ישראל, שייחסו לנו.
ליאת הייתה שואלת אותי: 'זה נכון?' ואני, עם חצי חיוך, לא הייתי עונה. הסקרנות לגבי הידע הזה לא מגיעה רק מהבית שלך. פעם בחודש-חודשיים, חברי הילדות שלי מעפולה מארגנים מפגש באחד הבתים, מדליקים מנגל ומשלימים פערים. הם תמיד היו מגיעים עם שאלות בסוגיות שמאוד סקרנו אותם או לגבי אירועים שקרו בעבר. לא הייתי איש שמנדב פרטים אבל לשמוע אותם מתווכחים על מה עשינו או לא תמיד הצחיק אותי".
איפה היו רגעים שתסכלו אותך בכל אותן שנים?
"היו כמה. הראשון היה ממש לא מזמן, ב-12.7.17. בוגי יצא ליום צילומים לתכנית "המשפיעים" עם לוסי אהריש. באותו היום לא יצאתי איתו לשטח אלא נשארתי בישיבות מטה במשרד, ושלחתי את הצוות שלי ללוות אותו. אחת מנקודות העצירה שם הייתה מחסום ג'ילבר בחברון – המקום בו אירע הירי של אלאור עזריה. בזמן שאני יושב במטה אני מקבל טלפון מיועץ התקשורת שאומר ש'יש בלגן בחברון, לא מצליחים להוריד את בוגי מהרכב'. הופתעתי מאד. בוגי אובטח על ידי חוליית מאבטחי שב"כ, כוחות משטרה וצבא שאבטחו אותו, ועדיין לא הצליח לרדת מהרכב, בשל התקהלות המונית תוך קריאות לעברו. ומי היו אותם אנשים שהתבהמו שם? יהודים קיצוניים מחברון. יעלון, קצין מהולל ומפקד נערץ שעבר את כל שדרת הפיקוד בצה"ל עד הרמטכ"לות, שר בטחון לשעבר, פשוט לא יכול היה לרדת מהרכב, כי יהודים איימו לפגוע בו.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
באותם רגעים שאלתי את עצמי לאן הגענו. האירוע השני היה ב'צוק איתן'. במהלך כל תקופת הלחימה ראיתי את ראש הממשלה נתניהו ואת שר הביטחון יעלון מנהלים לחימה בשתי זירות. האחת – בדרום מול החמאס, והשנייה בתוך הקבינט. ללא ספק, היה זה הקבינט הגרוע ביותר שאני מכיר. הדלפות לתקשורת, סיסמאות חסרות שחר מפיהם של פוליטיקאים וחוסר אמון. זה היה איום ונורא. חיילים נהרגים בזמן ששרים עושים פוליטיקה בזמן לחימה".
הדרך הארוכה שעבר לצד נתניהו, יעלון ויתר הבכירים האמונים על קבלת ההחלטות במדינת ישראל הובילו ללא מעט שינויים בתפיסות של אשכנזי, "לצערי, היום אני מבין שלא על כולם אפשר לסמוך", הוא אומר, "אפשר לראות זאת בתפקוד של שר הביטחון הנוכחי.
זוכרים מה הוא אמר לפני כניסתו לתפקיד? ביקורת קשה על הצבא ותמיכה בלתי מסויגת ולא ממלכתית באלאור אזריה, הבטחות לחיסולים של הנייה, ועוד. נראה אותו מיישם משהו אחד ממה שאמר".
על רקע סדר היום התקשורתי-ציבורי בישראל, לאן מועדת פניה של הדמוקרטיה בישראל מנקודת ראותך?
"אני מזהה תהליך הקצנה בחברה שלנו. זה מטריד אותי יותר מאשר נושא הפצצה האיראנית. אני חושש שאנחנו חווים תהליך איטי ומסוכן, שקשה להרגיש אותו בזמן אמת. הדוגמא הכי טובה לזה היא טורקיה. כשאני מזהה ניסיונות להחליש את הדמוקרטיה או להשתלט על מוקדי כוח שתפקידם לבקר את השלטון ולהבטיח איזונים – כפי שצריך להיות בדמוקרטיה – זה בהחלט מטריד".
• "חילוף השרים תמוה בעיניי"
במאי בשנה אשתקד התפטר יעלון מהממשלה והכנסת ועזב את תפקידו כשר הביטחון עקב ההתפתחויות הפוליטיות בתקופה דאז. המהלך לא הפתיע כהוא זה את אשכנזי, "זה כמובן היה עניין מורכב שסופו בחילוף שרים תמוה לחלוטין בעיניי", הוא מסביר, "לקחו כאן אדם שהיה שר ביטחון מעולה במשך 3 שנים, רמטכ"ל ששירת ארבעה עשורים, גיבור ישראל למעשה, והחליפו אותו באדם חסר ניסיון לחלוטין, שבחודשים שקדמו לכך רק תקף את הצבא בכל הזדמנות. לימים התמונה התבהרה לי – ביבי פשוט רצה להיפטר מבוגי הרבה קודם לכן. למה?
שכל אחד ינסה להבין בעצמו".
• "התחום הפוליטי, שזורם בעורקיי, תמיד נמצא שם"
עם עזיבתו את משרד הביטחון, יעלון החליט שפנסיה ונהנתנות זה פחות בשבילו. כצעד ראשון הוא הקים את "העמותה למנהיגות אחרת", הפלטפורמה שבאמצעותה הוא מתכוון לבסס את כוחו הפוליטי לקראת הבחירות הבאות, וממנה יחליט אם לחבור לגורם פוליטי נוסף או להקים מפלגה של ממש.
"בוגי ביקש ממני להקים את העמותה למעשה, ובמשך חודשים ארוכים מצאתי את עצמי בפרויקט אדיר, מקים תשתית גדולה מאפס, שכולל תומכים, צוות, משרדים, וכו'. היום העמותה עובדת למופת, כשהיומן של בוגי מלא באירועים, פגישות עם תומכים, תורמים, והדרך עוד ארוכה", אומר אשכנזי.
בעת האחרונה, לצד העבודה המשותפת רבת השנים והאתגרים שבפתח החליט אשכנזי להמשיך הלאה, לחשב מסלול מחדש ולהיפרד מהעבודה הצמודה עם בוגי, "את ההחלטה קיבלנו יחד למעשה", הוא מספר, "בוגי לא הופתע כשדיברתי איתו על עזיבה אפשרית פתאום, אלא פרגן מהרגע הראשון.
הרגשתי תחושת מיצוי. אלו היו 9 שנים מדהימות, אבל הבנתי שהגיע הזמן לעשות שינוי. עכשיו נשאר לי לתכנן את הצעדים הבאים כשהאפשרויות מגוונות. התחום העסקי תמיד על הפרק, אבל גם התחום הפוליטי, שזורם בעורקיי, תמיד נמצא שם. אני יכול לומר שיש לי כבר הצעות מכאן ומכאן. בתקופה הקרובה אחשוב ואקבל החלטה מושכלת. אותי לימדו שתמיד צריך לחלום ולהאמין בעצמך. מבחינתי השמיים הם הגבול.
אני כרגע בשלב בחינת הדברים וההצעות, שמחמיא לי מאד שמגיעות, ואני אסיר תודה על כך. כך או אחרת, ברור שעתידי שלוב בעשייה שהציבור יהנה ממנה בסופו של דבר".
• "יש עוד שנה לבחירות בעפולה, כך שאצטרך לחשוב ולהחליט"
בזמן שאשכנזי מנתב את דרכו העתידית, ברחוב הפוליטי בעפולה החלו להתרוצץ שמועות על כוונתו לשקול השתלבות בפוליטיקה המקומית ואף להתמודד על תפקיד ראש העיר, לאחר פניות שהופנו אליו ממובילי דעה כאלה ואחרים.
אשכנזי מודע היטב לרחשים ולקולות ומקפיד לשמור את הקלפים קרוב לחזה. בתשובה דיפלומטית, כיאה לניסיון הרב שצבר הוא אומר: "אני עפולאי גאה שתמיד מחובר לקרקע ולאנשים, ובהחלט שומע את הקולות. הכל ריאלי כרגע ואני לא פוסל שום דבר. לאחרונה אכן גבר והתעצם זרם הפניות מתושבים לאפשרות שאתמודד על ראשות העיר. זה בהחלט מחמיא לי. אני מאוד אוהב את העיר, והיא מאוד חשובה לי. יש עוד שנה לבחירות, כך שאצטרך לחשוב ולהחליט".
עד כמה אתה מעורה במה שקורה בעיר?
"מעורה מאד אפילו. אני חי ונושם את עפולה כבר 40 שנה. מעולם לא עזבתי, לא משנה היכן עבדתי ובאילו צמתים התברגתי. זה ביתי וכאן אשאר".
זו זירה שבכלל מעניינת אותך?
"לעשות טוב לציבור תמיד עניין אותי".
לסיכום, ברמה האישית, איזה מקום תופסת המשפחה שלך ביום יום?
"מבחינתי אני קודם כל איש משפחה. תכלית אמיתית בעיניי היא להיות אבא טוב, ובעל מסור ואוהב לליאת. תפיסת העולם הזו מנחה אותי תמיד לאהוב את הבריות ומשפיעה על היחס לכל אדם. ברוח יום כיפור שבא עלינו, אני כמובן לא מושלם ועושה טעויות לפעמים. אם אצליח להמשיך ולחבר את התובנות וההתנהלות הזו לעשייה מקצועית – כפי שעשיתי עד כה – מה טוב. אני מאחל לכולנו כתיבה וחתימה טובה, וצום קל ומועיל".