המתפללים בעין חרוד רוצים בית כנסת גדול יותר

הרב גבאי, עד לאחרונה רבה הראשי של המועצה האזורית הגלבוע, פנה אלי לפני כשבוע וסיפר על בר מצווה שהתקיימה בבית הכנסת של קיבוץ עין חרוד איחוד. בר המצווה היתה של משפחת חלילי והבן גיל שהגיע למצוות, עלה לתורה בבית הכנסת של הקיבוץ. הרב גבאי המשיך ואמר כי בית הכנסת פעיל כל ימות השבוע במניינים של תפילת שחרית וערבית ובסופי שבוע וחגים הוא אף עולה על גדותיו, ולא עומד בכמות המתפללים שפנו אליו. הרב גבאי פנה בבקשה לעורר את המועצה ומשרד הדתות בקריאה לשפץ את בית הכנסת. השבוע ביקרתי בבית הכנסת ונפגשתי עם ניצה הגבאית שסיפרה על בית הכנסת ועל הצרכים הדתיים של קהילת עין חרוד.

בית כנסת בקיבוץ, לא כל שכן בעין חרוד, נראה למי שגדל בעמק כדבר והיפוכו והנה מתברר כי בית הכנסת בעין חרוד קיים כבר 90 שנה מרגע שעלה הקיבוץ על הקרקע בשנת 1926.


• ניצה היא הגבאית היחידה בארץ

השבוע שוחחתי עם ניצה סימילנסקי, גבאית בית הכנסת, שסיפרה לי על המקום. לדבריה ראשוני המתיישבים בעין חרוד באזור המעיין הגיעו לארץ כשהם מנסים להתרחק מהדת, אבל כשהגיעו הוריהם האדוקים יותר הוקם צריף בית הכנסת ליד חדר האוכל הכשר שהוקם במחנה.
לימים, כשעבר הקיבוץ למיקומו הנוכחי, נבנה בית הכנסת צמוד לחדר האוכל בתחילה ומאוחר יותר עבר למקומו הנוכחי בשנת 1969 והוא עומד באותו מבנה כבר כמעט 50 שנה.

בית הכנסת בעין חרוד קיים כבר 90 שנה מרגע שעלה הקיבוץ על הקרקע בשנת 1926.
בית הכנסת בעין חרוד קיים כבר 90 שנה .כיום הוא צר מלהכיל מתפללים

• בית הכנסת "חי" מתרומות

"השנה בחורף נחגוג 90 שנה לבית הכנסת מרגע שקם בשנת 1926 בצריף 90 שנה בהם לא חדלה בו תפילה", אומרת ניצה. ניצה מסבירה את הפער בין הדימוי החילוני שלא לומר 'המתפקר' של החברה הקיבוצית לבין בית הכנסת בעין חרוד: "פה יש ציבור אחר. אמנם יש בקיבוצים איחוד ומאוחד הרבה חילוניים אבל מכבדים מאד את המסורת. כל בית הכנסת "חי" מתרומות של חברי עין חרוד, הפרוכת הנרות הרימונים הכל.
אנחנו עושים פה תפילות יומיומיות ובסופי שבוע וחגים וחוגגים בבית הכנסת את כל מחזור החיים היהודי מברית מילה ועד בר ובת מצווה ואירועים נוספים. בגלל שמדובר בציבור חקלאי שעובד בשטח יש לנו הרבה מקרים של כמעט תאונה וכמעט כל שבת יש לנו לפחות חקלאי אחד שמגיע לברך הגומל.

• יש עליה גדולה בכמות המתפללים

בגלל שהציבור של המתפללים הולך וגדל ולא כולם מכירים את סדר התפילה, רכשנו לבית הכנסת סידורים אחידים ושליח הציבור מדריך את כולם לפי הדילוגים בין העמודים, כשכולם מחזיקים את אותו ספר או אותו חומש. יש עליה גדולה בכמות המתפללים והמתפללות ובמקרים רבים אין מקום לכולם.
בעיקרון יש לנו עזרת נשים בירכתי בית הכנסת אבל יש הרבה מקרים שאנחנו מפרידים את הגברים והנשים משני צידי התיבה והגברים שבינינו, רובם ככולם מקבלים את העובדה הזו בייחוד על רקע העובדה שהמקום צר מלהכיל".
ניצה, שהיתה מורה הרבה שנים, מספרת שעוד עדות ליחס הסובלני לבית הכנסת בקיבוץ הם הביקורים התכופים של בית הספר האיזורי של עמק חרוד בבית הכנסת בכיתה ב' כשהם "מקבלים את התורה", ובחגים השונים. ניצה משמשת כעשרים שנה כגבאית בית הכנסת, היחידה בארץ שמשמשת בתפקיד שהוא גברי בדרך כלל, ואפילו קיבלה לדבריה תעודת הצטיינות מאשת שר הדתות.
ניצה והחברים הנוספים מאמינים שהגיע הזמן שבית הכנסת יקבל את התקצוב המגיע לו ויזכה להרחבתו ושידרוגו, כיאה לבית כנסת המשרת קהילה רחבה מעין חרוד ומכל רחבי הגלבוע. ניצה מקווה שהשלטון החדש בגלבוע, יחד עם נכונותו של הרב גבאי לסייע ככל שאפשר במשרד הדתות, יתנו מזור לבקשתם.