בשבוע שעבר צוין יום ההוקרה למערך המילואים, יום בו החברה הישראלית מוקירה את אלו אשר במשך תקופה לא מבוטלת, מדי שנה בשנה, לוקחים פסק זמן מחייהם האזרחים, עולים על מדי הזית של צה"ל ומגיעים ליחידותיהם השונות על מנת לתרום מעצמם, אף על פי שכבר תרמו לא מעט בשירותם הסדיר. אנשי המילואים הם למעשה ההורים, האחים והחברים שלנו – והם מהווים כוח אדם משמעותי בזמני שגרה וחירום.
• "אנחנו יודעים מי האויב שלנו"
אחד מאותם אנשי מילואים פעילים במיוחד הוא תת אלוף במיל' דוד סויסה, תושב עפולה וחבר מועצת העיר, אשר התגייס לצה"ל לפני קצת יותר משלושה עשורים והחל את דרכו כלוחם וכקצין בחיל התותחנים. סויסה התקדם בסולם הדרגות והתפקידים, ובין היתר היה מפקד גדוד "קרן" בעת מבצע "ענבי זעם", מפקד ענף קצינים בבית הספר לתותחנות ("שבטה"), מפקד עוצבת "תקומה", מפקד עוצבת "הגולן" (2004-2006), קצין אג"ם וראש מטה פיקוד דרום במהלך מבצע "עופרת יצוקה" האינטנסיבי- וקצין תותחנים ראשי מינואר 2009 ועד יום שחרורו באוגוסט 2012. בתקופת כהונתו כמפקד החיל הוקמה יחידת "רוכב שמיים", יחידה מובחרת אשר עוסקת בהפעלת כלי טייס בלתי מאוישים".
מאז שחרורו, משמש סויסה כמפקד מרכז האש בפיקוד הדרום בזמן חירום, כולל במבצע "צוק איתן". תפקידו של מרכז האש בזמן חירום הוא לתכנן ולנצל באופן מיטבי את גורמי הסיוע, במסגרת הלוחמה המשולבת של החילות השונים. תא"ל סויסה נשוי ואב לחמישה הוא בוגר תואר ראשון במנהל חינוך, בוגר המכללה לביטחון לאומי ובעל תואר שני במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה. כיום הוא מכהן כיו"ר ועדת החינוך וועדת הביטחון של מועצת עפולה וכראש מטה במשרד הבינוי והשיכון.
הראיון עם סויסה נערך על רקע גל הטרור ששוטף את ישראל, ולאחר סוף שבוע מדמם, "אנחנו רואים מה קורה בכל המזרח התיכון ובאירופה", הוא אומר בהתייחסות ישירה למצב הביטחוני בישראל, "אם מסתכלים מפריזמה ביטחונית מצבנו הוא הכי טוב. אנחנו יודעים מי האויב שלנו, יודעים להכיל את יכולותיו ואנחנו גם רגילים להתמודד עם טרור, החל מקום המדינה. מדובר בגל לא פשוט, מורכב ומאתגר אך הוא גם יחלוף".
למרות שהוא אפסן את מדי צה"ל לפני כשלוש וחצי שנים, נראה כי סויסה לא ממש עזב את הצבא. במהלך צוק איתן הוא התגייס בצו שמונה למספר חודשי שירות, בלחימה ולאחריה, למטרות תחקירים והסקת מסקנות וגם בשנים האחרונות הוא שוב עולה על המדים לעשרות ימים מדי שנה. במסגרת תפקידו הבכיר כמפקד מרכז האש הוא אחראי על מלאכת בניית הכוח, הפעלתו, שיבוצים, תכנונים של מערך אימונים, הכשרות ועוד.
• "רובנו לא מתגייסים לשירות מילואים פעיל, אבל אלה שכן עולים על מדים, עושים זאת כדרך חיים"
סויסה מוצא חשיבות רבה למערך המילואים. לדבריו, המילואימניקים מהווים בסיס איתן בכל היחידות, בעיקר בפיקוד דרום עליו הוא אמון :"במרכז האש מרבית הכוחות משתייכים למערך המילואים, מלבד מספר תפקידי מפתח אותם אני יכול למנות על יד אחת. המרכז הזה מפעיל את כל האש למעשה, כולל של מטוסים, מסוקים, אש יבשתית ואש מהים. בפועל המרכז הוא טרמינל המחבר בין המודיעין והירי. לשם הידיעה: רק בצוק איתן 6000 מטרות נתקפו דרך מרכז האש שמהווה בפיקוד דרום פריצת דרך בהתייחסות לאש, בדומיננטיות שלו ובתוצאות. אפשר לראות את זה במה שנעשה ברצועת עזה, שם אף אחד לא שם יעד למוטט את החמאס אלא ליצור הרתעה ולהפסיק את ירי הקסאמים, וזה נעשה.
היקף התקיפות ברצועה עלה בצורה משמעותית, עם אש מדויקת שאין לה אח ורע בעולם. למרות הכבלים שהיו על ידיו של פיקוד הדרום פגענו במטרות צבאיות, להבדיל ממה שקורה בעולם. אף אחד לא רוצה לראות תמונות קשות של אזרחים הרוגים ופצועים, כאלה שהם בלתי מעורבים, למרות שארגוני הטרור היו שמחים לראות כאלה. למרות הפעילות של מרכז האש בסביבה מורכבת, אנו מצליחים להוביל בפעילות המאתגרת, להוציא לפועל סיכולים ממוקדים ולשמחתי, צבאות מכל העולם באים ללמוד מאיתנו".
סויסה מנהל סדר יום תובעני במיוחד, כולל תפקיד בכיר במשרד השיכון, חברות במועצת העיר עפולה וכמובן משפחה. למרות זאת, הוא חש מחויב לצה"ל בכל עת, "זה מאוד פשוט", אומר סויסה בחד משמעיות, "המקצוע שלי הוא חייל, זו דרך החיים שלי, הדרך בה בחרתי. מבחינתי זה טבעי וטריוויאלי ולא מצריך חשיבה או הערכה. רובנו לא מתגייסים לשירות מילואים פעיל, אבל אלה שכן עולים על מדים, עושים זאת כדרך חיים, לא בגלל שהחוק מחייב אותם. הם עושים זאת מטעמי שליחות וגם מבינים את צרכי הביטחון. לשמחתי, בשנים האחרונות ישנה יותר מודעות לאותם חיילים שמשרתים במערך המילואים והם מקבלים תגמולים, מענקים ושורה שלמה של הטבות. בנושא הזה התקדמנו כברת דרך ארוכה, אבל יש עוד לאן להתקדם בעתיד", סיכם סויסה.