"את המסע הזה סגרנו כבר לפני כשמונה חודשים. עמיר בעלי חגג השנה 60 אביבים והחלטנו שזו הזדמנות לחגוג במקום מיוחד.
טסנו לאוסלו, בירת נורבגיה ומשם לעיירה הכי צפונית בעולם – לונגרבייר longyearbyen בארכיפלג שפיצברגן. שם עלינו על ספינת מחקר שבה היו לצידנו חוקרים, מדענים, צוות צילום מפינלנד ותיירים משוגעים כמונו לטבע ולחי.
שטנו בין קרחונים ובתוך מים שנראים כמו כוס ברד עד לקו רוחב 84- לא רחוק מנקודת הקוטב (90). בכל מהלך השייט מומחי הספינה תמיד איישו את הסיפון חמושים במשקפות וחיפשו ללא הפסקה את דובי הקוטב הלבנים.
דוב הקוטב הוא הטורף היבשתי הגדול ביותר בעולם. פרוותו חלולה ושקופה למחצה ועורו שחור, אך אנו רואים אותו בצבע לבן או בז' ולכן נקרא גם הדוב הלבן או דוב הקרח. אגב, מאד קשה למצוא אותם על הקרח.
לאחר חמישה ימים סוף סוף הגיע הרגע. דובה לבנה יפהפייה צעדה לה על גושי הקרח בקלילות. היה שקט מוחלט בספינה מלווה בריגוש עוצמתי ומיוחד. לא הפרענו לה והיא המשיכה בדרכה. דוב נוסף ראינו מרחוק כשהוא מנמנם. קשה להאמין שכל כך מעט מהם נותרו בטבע הפראי הזה. המשכנו במסע לראות ניבתנים, מהטורפים הגדולים בעולם שחיים רק במים הקרים של האוקיינוס הארקטי הצפוני. הניבתנים עושים מחצית מחייהם במים ואת המחצית השנייה על החוף ובין הקרחונים, שם הם מתאספים בעדרים גדולים. חבל שאת הריח, קולות הנשימה והגירוד אי אפשר להעביר לכם.
בקוטב ישנם גם איילים שהם תת מין של האייל הצפוני. ראינו הרבה עופות ארקטיים ומידי פעם ירדנו להלך בקוטב, כמובן עם אנשים חמושים, למקרה שיצוץ דוב. האמיצים מביננו גם שחו במי האוקיינוס הארקטי. אין ספק שזו הייתה חוויה בלתי רגילה".
תמונות נוספות ממסעה המצולם של מרלן נוי ממרחביה
