המסע להצלת לילי קפיטולניק מתחיל בעפולה

ביום שני הקרוב ייערך בגבעת המורה ערב להעלאת מודעות להצלת חיים ולמציאת תרומת כליה עבור לילי קפיטולניק. את האירוע מקדמות ימית סטארוסלסקי, שתרמה בעבר בעצמה כליה עבור דודה וליהי כפיר, בתה של לילי. השתיים שמתגוררות ברובע יזרעאל בעפולה נרגשות לקראת האירוע ואומרות: "כלל הקהילה פה התגייסה ליוזמה מחממת לב"

לילי קפיטולניק, אשה מלאת שמחת חיים בת 63 מקיבוץ בחן שבעמק חפר נזקקת לתרומת כליה, לאחר שמצבה הרפואי הדרדר בשנים האחרונות. לאחר שהכליות שלה קרסו היא נאלצת בימים לעבור מדי שבוע טיפולי דיאליזה קשים ומתישים.
במסגרת הרצון לסייע לה נרתמה קהילת רובע יזרעאל ועפולה להפיק בעבורה ערב להעלאת מודעות להצלת חייה ולמציאת תרומת כליה- בשיתוף עם עמותת מתנת חיים. ארגון "מתנת חיים", מעודד אנשים לתרום את כלייתם לשם הצלת חיים, כאשר המדובר בתרומה אלטרואיסטית – התנדבותית בלבד. הפעילות היא על בסיס התנדבותי ללא כוונות רווח וטובות הנאה.
מי שמובילות את האירוע שייערך ביום שני הקרוב הן ליהי כפיר, בתה של לילי וימית סטארוסלסקי, שתרמה בעבר בעצמה כליה עבור דודה, שתיהן אגב מתגוררות ברובע יזרעאל בעפולה.
הערב ייערך במתנ"ס בית פוזנק בגבעת המורה במעמד ראש העיר אבי אלקבץ ובמהלכו יתקיים פאנל הסברה בהשתתפות אלון ברנר ואיתן לוי, תורמי כליה, ורד סמית- מושתלת כליה, וואסים מחאג'נה, אח אחראי ומנהל יחידת דיאליזה. בכניסה לאולם יוצבו עמדות רישום והסברה. למועמדים להתחיל בתהליך בדיקת התאמה ניתן יהיה לקבל טפסי הרשמה.

• "אנו כקהילה מחויבים להרחיב את המודעות בכל מה שנוגע לתרומות כליה"

"החיבור שלי עם ליהי ואמה לילי נרקם בעקבות קשר עם חברה משותפת", סיפרה ימית השבוע, "אני מכירה מקרוב את ההתמודדות עם כל מה שקשור להשתלות כליה וטיפולי דיאליזה מייגעים – מכיוון שאני בעצמי תרמתי כליה לאח של אימי. כששמעתי את הסיפור המרגש של לילי לא יכולתי לעמוד מהצד והחלטתי לקדם את ערב המודעות יחד עם ליהי. אני חושבת שאנו כקהילה מחויבים להרחיב את המודעות בכל מה שנוגע לתרומות כליה ולהמתנה הקשה של המושתלים הפוטנציאליים.


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


לילי היא אישה מקסימה שרוצה לחזור לתפקד ולא להיות צמודה לדיאליזה. ההשתעבדות למכונה הזו היא סוג של עבודה ופוגעת אנושות באיכות החיים. אני מאוד שמחה וגאה בקהילה שלנו שהתגייסה ונרתמת לערוך את הערב הזה, בתקווה שאכן נוכל לעזור ללילי. מהתגובות וההיענות עד עכשיו – אני בטוחה שאכן נעזור לה. אני יודעת שבכל ערב מודעות שכזה מביא לתורמים ישירים ועקיפים".

• "טיפולי הדיאליזה גובים מחיר כבד"

ליהי, בתה של לילי, חיזקה את דבריה של ימית וסיפרה על ההתמודדויות והאתגרים שעומדים מדי יום לפתחה של אמה: "המצב של אמי הדרדר ככל שנקפו השנים האחרונות. במשך שנים רבות אימי עבדה בשמחה ובהנאה רבה כגננת עם נפש צעירה וחיוניות לרוב. היא טיפלה במסירות, טיילה ושיחקה עם הילדים אבל אט אט הבעיות הרפואיות לא אפשרו לה להמשיך. בהתחלה זה היה תרופות ודיאטות קפדניות ונוקשות, אבל החל מהשנה האחרונה היא נאלצת להגיע לטיפולי דיאליזה שלא נגמרים במכון באבן יהודה. הגוף שלה ממש נחלש וכל החיים שלה סובבים סביב הטיפולים המאתגרים הללו. כמובן שלהשתעבדות לדיאליזה יש השפעה גם על מצב הרוח והאנרגיות שלה ושל כל המשפחה האוהבת והתומכת- ולכן אנו פועלים לקדם את אופציית ההשתלה. זו גם ההמלצה של הרופאים, החל מהרגע שהיא החלה בטיפולי הדיאליזה שידוע שגובים מחיר כבד מהגוף של כל מטופל".


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


ליהי מספרת כי ימית הניעה אותה לקדם את הערב ומיד שהן יצאו לדרך כל הקהילה המקומית נרתמה מיד לעריכת האירוע המרגש: "יש פה קהילה מקסימה ותומכת", הוסיפה ליהי, "זה מרגש מאוד ומחמם את הלב לראות את ההתגייסות והרצון לסייע ולעזור. זה כולל את תושבי הרובע והעיר וגם את שחקים וכל מי שנרתם לטובת הערב. אנחנו לא מתכוונים להתרים כסף, אלא רק לעורר מודעות ולמצוא תרומת כליה עבור אימי. כולי תקווה שאכן נעמוד במטרות שלשמן אנו מקיימים את האירוע".

•  תקווה שלא רק לי האוצר יימצא, אלא גם לכל מי שזקוק"

"יש פה קהילה שרואה הרבה מעבר לאנושיות", אמרה השבוע בהתרגשות לילי, "אין בכל מקום התגייסות יפה שכזו. אני מדמה את זה לשמש שכל יום זורחת עוד ועוד והיא מכנסת לתוכה אנשים טובים. הקהילה הזו פתחה את לבה ומגייסת עוד ועוד אנשים סביב. זה כל כך לא ברור מאליו ואותי זה ממלא בחיוביות. בימים האלה אני שואלת את עצמי לקראת האירוע האם אוכל להכיל את כל ההתגייסות הזו. בעבר ערכנו בביתי ערב חשיפה ומודעות דומה אבל לא בהיקף הזה. כולי תקווה שלא רק לי האוצר יימצא, אלא גם לכל מי שזקוק".
לילי גם סיפרה על ההתמודדות עם מצבה הרפואי ואמרה: "ההתמודדות מאתגרת ואחרי כל טיפול דיאליזה אני מקווה שזה יהיה הביקור האחרון שלי במכון. יש ימים שפשוט לא רוצים לחזור למכון הדיאליזה אבל מצד שני – כמו שזה טיפול כואב – זה טיפול מציל חיים ואני לא יכולה לוותר על זה. אני גם תמיד אומרת לעצמי אחרי הטיפולים ולילות ללא שינה שמחר יש יום חדש. את האנרגיה החיוביות אני שואבת מהבית השורשי שלי, מהמשפחה האהובה שלי וילדיי שהם היהלום שבכתר", סיכמה.