זו הפעם השלישית שאנחנו נוסעים להודו. הפעם לא נסענו למסע רוחני או מפגש עם תרבויות אלא לשמורות טבע מדהימות ביופיין, עם טבע ראשוני ולא נגוע, ארכאולוגיה מיוחדת ובעלי חיים אקזוטיים. בהודו 102 פארקים לאומיים ושמורות טבע גדולות מאד . אחד האזורים המעניינים ביותר היא מדינת מדיה פרדש שבצפון הודו המרכזית וזה היה היעד שלנו במסע הנוכחי.
מטרת המסע המרכזית הייתה לצלם טיגריסים בנגלים בטבע. הטיגריס הוא הטורף הגדול והחזק ביותר ממשפחת החתוליים, כן כן אפילו יותר מהאריה.
עד לפני מאה שנים חיו בעולם כמאה אלף טיגריסים משמונה תת מינים. שלושה תת מינים נכחדו בשבעים השנים האחרונות ולצערנו גם במקרה הזה האדם הוא האחראי להתמעטותם בעולם. הטיגריס הבנגלי איננו בעל החיים היחיד שנמצא בסכנת הכחדה. אם לא יינקטו בעולם מעשי הצלה ופעולות להגברת המודעות בעלי חיים עלולים להיעלם לבלי שוב.
"היום ישנם פחות מ- 4000 טיגריסים בטבע והנתון אולי הכי עצוב שיש יותר טיגריסים בשבי מאשר בטבע. כל כך מרגש לראות את החתול היפה, המרשים והגדול ביותר במשפחת החתוליים הזה מתהלך בתוך הג'ונגל בטבע, בשקט, בעדינות ובאצילות"
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
אני מקווה שבעזרת הצילומים שלי אנשים יפסיקו לתת יד ולשתף פעולה עם אותם אנשים שמסממים ומתעללים בטיגריסים תמורת צילום לידם, בתאילנד למשל (ראינו מה קרה לתינוקת שטיגריס תקף אותה בתאילנד, במזל היא לא נהרגה) או בסין עם קופים קשורים בשלשלאות. חיות הבר נועדו לחיות בטבע הפראי ולא להיות בשבי או לשמש כבובת שעשועים לבידור ולסלפים לרשתות החברתיות.
• ומכאן למסלול…
טסנו לדלהי, משם טיסת המשך לקהאג'וראהו למקדשים שנבנו בשנת 950 לספירה . המקדשים עשויים מאבן חול אשר מתפוררים לאיטם במרוצת אלף השנים. יש בהם 4000 דמויות ארוטיות המתארות את מעשה האהבה.
המקדשים הם תופעה ייחודית ומסקרנת שאין עליה תשובות מספקות. אחד ההסברים המקובלים הוא שפיסול התבליטים הארוטיים בא לשכך את זעמם של אלי הטבע ולהביא את המאמינים לריגוש חושני אסתטי לפני המפגש עם האל.
לאחר יומיים נסענו לתריסר ימי ספארי. ביקרנו בשלושה פארקים לאומיים גדולים. בכל יום יצאנו בחמש בבוקר עד הערב, נסיעה בג'יפ פתוח בקור מקפיא ( לבושה בארבע שכבות ועדיין קר) נסיעה בשביל בתוך ג'ונגל סבוך, חשוך, ערפילי, בראשיתי ומדהים ביופיו.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
יחד איתנו גם שניים או שלושה גששים שלא מפסיקים לחפש עקבות, להקשיב לקולות ביער, לשאול יערנים ההולכים רגלית או רוכבים על אופניים או על פילים עם מקלות בלבד, ללא נשק – ללא חשש. כמה קשה למצוא אותם בשטח כל כך גדול וסבוך. זה ממש כמו לחפש מחט בערימה של שחת. לעתים חוזרים מאוכזבים ולעתים חוזרים מאושרים עד הגג. כל כך מרגש לראות את החתול היפה, המרשים והגדול ביותר במשפחת החתוליים הזה מתהלך בתוך הג'ונגל בטבע, בשקט, בעדינות ובאצילות.
זה שווה כל סבל שבעולם. ולא רק טיגריסים ראינו: גם חיות בר מיוחדות במינן כמו האיילים המנוקדים, הסמבר והאייל האנדמי לשמורת קאנהה, הדובים השפתיים, הנמרים, כלבי בר, קופים, חזירים, ביזונים, תנים ,סנאים, טווסי בר, נשרים וציפורים מדהימות.
לא במקרה בחר הסופר רודריאד קיפלינג לכתוב את ספרו "ספר הג'ונגל" בהודו בשמורות הטבע שהיוו השראה לסיפור.
