חופית חייט, תושבת עפולה, שאיבדה את בעלה דני באסון הכרמל, החליטה לעשות הכול בכדי להצטרף לשירותי כיבוי וההצלה, לאחר שנתיים בהן התנדבה במערך תחנת הכיבוי בעיר, תחנה שנקראת על שמו של בעלה. המטרה הסופית שלה היא לעבור קורס רשמי של לוחמי אש ובהמשך להשתלב במערך הכבאות כלוחמת מן המניין, תהליך שבימים אלה מתבצע לדבריה במסגרת שיתוף פעולה עם הרשות הארצית לכבאות והצלה.
• "אני מקבלת המון סימנים בדרך שהובילו אותי להחלטה"
בשנתיים האחרונות חייט מתנדבת על בסיס קבוע בתחנת הכיבוי בעיר, כלוחמת לכל דבר, עם משמרות מסודרות, ממש כאחרון לוחמי האש. לאחר שעברה מספר קורסים מקצועיים ופנימיים בתוך תחנת הכיבוי בבירת העמק, אימוני חילוץ ותרגולים נוספים, היא החלה לצאת עם הכבאים לשלל המשימות שעומדות על הפרק: כולל כיבוי שריפות וחילוץ לכודים בתאונות דרכים.
"הרצון לעבוד ולשרת כלוחמת אש תמיד היה על הפרק בראש שלי", היא אומרת, "ברור לי שזה מורכב בגלל האבדן של דני, אבל אין לי שום כוונה לוותר ואני בטוחה זה אכן יקרה. כולי תקווה שכבר אהיה חלק מקורס הכבאות הבא שייפתח וייצא לדרך בבית ספר לכבאות בראשון לציון.
כל חיי הבוגרים נשמתי וחייתי את שירותי הכיבוי. הייתי גם יוצאת עם דני לאירועים ותרגילים, עושה סנפלינג כשתמיד זה היה בדם שלי", סיפרה חופית שעבדה לאחרונה כחשבת שכר, אך לדבריה עבודה זו לא אתגרה אותה ולכן גמלה בלבה ההחלטה לבצע שינוי של 180 מעלות במטרה להצטרף למערך שירותי הכיבוי.
"מי שמכיר אותי מקרוב לא ממש הופתע ויודע שאי אפשר להוריד אותי מהכוונה הזו וההחלטה שקיבלתי. למרות העיסוק המסוכן של לוחמי האש אני לא חוששת ומאמינה בגורל. מעבר לכך, אני בוחרת להסתכל על כך שאציל חיים ולא על העובדה שאסכן את חיי"
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
"לאורך השנים האחרונות אני מקבלת המון סימנים בדרך שהובילו אותי להחלטה. גם דני ידע שאני פייטרית. אחד הסימנים לכך הייתה קסדה ששלפתי ממחסני הכיבוי בתחנת עפולה, לצורך צילומים לתכנית גיבורים והתברר לי שהיא שימשה את דני במהלך פעילותו ביחידת החילוץ".
• "באופן טבעי זה מחזיר את האנשים לנקודת האסון"
חייט השתתפה כאמור לאחרונה בתכנית גיבורים שזכתה להצלחה רבה בערוץ 10 ובה הובא בין היתר סיפורו של לוחם אש שאיבד את בנו בעקבות מחלה קשה. חייט סיפרה כי ההשתתפות בתכנית לא הייתה קלה עבורה, בין היתר בשל העיסוק באבדן האישי שלה. "מצד שני, כל דבר שמנציח את זכרו של דני מחמם לי את הלב ועושה לי טוב."
ההחלטה להצטרף לשירותי הכיבוי עומדת על הפרק מבחינתה כבר תקופה ארוכה, אבל היא מודה שיש בה גם אלמנט רגשי מורכב, בעקבות האובדן של דני. חייט מספרת שהיא שיתפה את ילדיה קורן בן ה-12, איתי בן התשע ואלה בת השש בכוונה, "לילדים יותר קל לקבל מאשר לבוגרים", מספרת חופית, "באופן טבעי זה מחזיר את האנשים לנקודת האסון וזה מובן לי. הילדים לעומת זאת החדירו בי המון אמונה וביטחון והם מאמינים במוטו של הבית שלנו ואומר שמה שטוב להם טוב לי – ומה שטוב לי – טוב להם. קורן גם חידד את זה ואמר לי שאני אלך עם הרצונות שלי – כל עוד אני שמחה.
"כל חיי הבוגרים נשמתי וחייתי את שירותי הכיבוי. הייתי גם יוצאת עם דני לאירועים ותרגילים, עושה סנפלינג כשתמיד זה היה בדם שלי"
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
להורים של דני, מודי ובת שבע שהפכו להורים השניים שלי, ושמלווים אותי ואת הילדים לכל אורך הדרך בתמיכה אינסופית ואהבה רבה היה קצת יותר קשה, וכך גם לחברים הקרובים. אבל מי שמכיר אותי מקרוב לא ממש הופתע ויודע שאי אפשר להוריד אותי מהכוונה הזו וההחלטה שקיבלתי. למרות העיסוק המסוכן של לוחמי האש אני לא חוששת ומאמינה בגורל. מעבר לכך, אני בוחרת להסתכל על כך שאציל חיים ולא על העובדה שאסכן את חיי".
גם בתחנת הכיבוי בעפולה, זוכה חופית לדבריה לתמיכה רבה מלוחמי האש והקצינים שהיו קולגות של דני, "הרוב תומכים בי ומפרגנים. יש חלק שקצת חושש ומגונן עליי אבל זה לגיטימי מנקודת ראותי. הפעילות שלי במסגרת התחנה כל כך ממלאת אותי ומעניקה לי כוחות ולכן החלטתי שאני רוצה להתגייס למערך. תחנת הכיבוי בעפולה מהווה גם עבורי וגם עבור הילדים בית שני ואני חושבת שההשתייכות שלי לתחנה בעיר תהווה הנצחה עבור דני", סיכמה חופית.