נמאס לכם להרגיש בטטות כורסא? מקנאים בחברים שלכם שמעלים פוסטים ובו הם מפרטים את כמות הקילומטרים ש"חרכו" על האספלט בשבת בבוקר? לא יודעים איך להתחיך להזיז את עצמכם?
אז אחרי ש"תסדירו" נשימה אתם מוזמנים לקרוא את הסיפור האישי של שרון טויטו מהמושב גדעונה בגלבוע שיוכיח לכם – הלכה למעשה- שאין דבר העומד בפני הרצון. במקרה של שרון לא מדובר בעוד קלישאה חבוטה, אלא במציאות אמיתית.
טויטו, 44, נשואה ואם לתאומים בני 16. בצעירותה לא סבלה ממשקל עודף אבל התמונה השתנתה לפני הולדת בניה – בעת שנאלצה לעבור טיפולי פוריות. הטיפולים הקשים הללו הובילו לעלייה חדה של 30 קילוגרמים. באותה תקופה המטוטלת על המשקל בביתה נעה מצד לצד והצביעה תכופות על עלייה וירידה במשקל.
• "קשה לי לחזור אחורה – הייתי ממש שבר כלי"
לפני 4 שנים חלתה אמה של שרון בסרטן והגילוי הוביל אותה לתובנות רבות, "המחלה הזו יצרה תחושה שהכל מתרסק, מתמוטט, הייתי ממש שבורה מזה ולא ידעתי איך להתחיל ל'אכול' ולעכל את זה", נזכרת שרון, "זאת אמא וזה הופך את זה להיות הרבה יותר כואב. הייתי לצידה שבועיים במהלך ניתוח שהיא נאלצה לעבור בעקבות המחלה. באופן אישי מאוד קשה לי לחזור אחורה לתקופה הזאת כי הייתי בה ממש שבר כלי. אני נזכרת בה וחשה חנוקה. באיזשהו שלב היה ברור לי שעם כל הקשיים והרגישות אני מחוייבת להרים את הראש ולהיות חזקה עבורה במטרה לעזור לה להחלים”.
בטרם החלה את המהפך בחייה עבדה טויטו בפנימייה לילדים בסיכון. תוך כדי ההתמודדות עם המשבר של אמה היא נחשפה לעבודה בקונדיטוריה, "אומרים שמעז יצא מתוק וזה מה שקרה אצלי. מצאתי סוג של תרפיה בעבודת הקונדיטוריה".
"אף פעם לא עסקתי בספורט, מעולם לא רצתי ופעילות ספורטיבית לא עשתה לי את זה. הייתי בעיקר מעשנת כבדה במשך 22 שנים. אחרי תהליך מובנה ומוקפד, במהלכו השלתי 28 ק"ג רצתי כבר 12 קילומטר והייתי הרבה יותר קלילה"
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
בהמשך, כשהבינה שאמה "נקייה" ובדרך הנכונה, חייה של שרון קיבלו תפנית חדה. כל זה קרה כשהיא שבורה מבחינה נפשית ומעשנת בשרשרת – שתי חפיסות סיגריות ביום ליתר דיוק. בזמן שקיבלה החלטה להיגמל מהעישון הכבד החלה גם עלייה במשקל וניסיונות לעבור ניתוח להצרת קיבה.
• "שיתפתי את החברים שלי בפייסבוק במהפך שאני עוברת ואנשים נתנו לי כוח להמשיך"
באפריל האחרון היא עשתה שינוי פאזה. "פסח אצלי זה פסח כהלכתו, אנחנו שומרים כשרות ואני קיבלתי החלטה שבפסח הזה לא אוכלים מצות", נזכרת שרון, “במקביל קיבלתי עם בעלי אלי החלטה שמתחילים לצעוד על בסיס קבוע. מפעם לפעם הגברנו את המינון. בעלי משרת במשטרת ישראל ועם חזרתו מהעבודה בשעות הערב שנינו היינו יוצאים לצעדות. עם החשק בא התיאבון".
הזוגות ומיטיבי הלכת והריצה שחלפו לצידה דירבנו את שרון להגביר את הקצבים והמרחקים יחד עם בעלה. "אני לא אשכח את היום שרצתי קילומטר אחד מלא, צרחתי כמו מטורפת. זה היה בשדות אז אף אחד לא שמע ולא ראה למזלי”, נזכרת שרון בחיוך, “אף פעם לא עסקתי בספורט, מעולם לא רצתי ופעילות ספורטיבית לא עשתה לי את זה. הייתי בעיקר מעשנת כבדה במשך 22 שנים. אחרי תהליך מובנה ומוקפד, במהלכו השלתי 28 ק"ג רצתי כבר 12 קילומטר והייתי הרבה יותר קלילה. שיתפתי את החברים שלי בפייסבוק במהפך שאני עוברת ואנשים נתנו לי כוח להמשיך. כולם פרגנו ודירבנו אותי להמשיך בתהליך הזה שאותו עברתי לבד, ללא גורם מנחה או עזרה כזו או אחרת.
היום, מאדם שלא עסק מעולם בשום פעילות הפכתי למכורה שנכנסת לדיכאונות בימים בהם אי אפשר לצאת לרוץ”.
לאורך השבוע היא רצה בזמנים שנוחים לה, ומצליחה לשלב את הפעילות עם העסק הקטן אותו פתחה – כקונדיטורית ביתית- כשהיא מכינה ומוכרת עוגות ועוגיות לפי בקשה אישית
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
• בדרך לקו הגמר במרתון תל אביב
עם מינוס 32 ק"ג והתמכרות אמתית למסלול הריצה, היא מסתכלת היום על עצמה במראה בסיפוק רב ורואה אדם אחר. לדבריה, אנשים לא מזהים אותה.
חדורת מוטיבציה סימנה שרון את היעד הבא: מרתון תל אביב. אחרי שרצה בתחילת הדרך 100 מטרים ובהמשך קילומטרים ספורים המטרות שלה היום כבר היו אחרות, “ידעתי שאם כבר הגעתי עד הלום, כנראה שבאמת הכל זה רק בראש”, היא אומרת.
אחרי שבעלה רשם אותה למרתון תל אביב היא החליטה לקחת חלק במרתון טבריה אותו סיימה בהצלחה, לאחר שלא האמינה כלל שתגיע לקו הסיום- בתום עוד ריצה מאתגרת.
באוגוסט האחרון בנה ים בן ה-16 של שרון הצטרף אליה להתמכרות האקטיבית על המסלול וכחלק מהדוגמא האישית שהאם שימשה בעבורו- הוא שוקל אחרי חצי שנה פעילה אחרי 32 ק"ג פחות, בדיוק כמו האם. בעקבות המהפך האישי של בנה ביטחונו העצמי השתפר אלפי מונים, “אני לא בטוחה שלולא המהפך שאני ובעלי עשינו, בני יכול היה לעשות את השינוי הזה. לשמחתי גם החיים שלו קיבלו היום תפנית אחרת”.
במרתון תל אביב הקרוב היא כבר תרוץ במסלול לאורך 10 ק"מ. לאורך השבוע היא רצה בזמנים שנוחים לה, ומצליחה לשלב את הפעילות עם העסק הקטן אותו פתחה – כקונדיטורית ביתית- כשהיא מכינה ומוכרת עוגות ועוגיות לפי בקשה אישית. רגע לפני ההזנקה בעיר ללא הפסקה המשפחה שלה מפרגנת לה וכולם כבר מחכים לפגוש אותה בקו הגמר.