אדם שנקלע למצוקה כלכלית וצבר חובות שאין באפשרותו לשלם, יכול לפנות למספר הליכי הוצאה לפועל לצורך הסדרה או מחיקת החובות, הכול על מנת לשקם את חייו מבחינה כלכלית . כאשר אדם פרטי אינו מצליח להגיע להסדר פשרה עם נושיו, ההתבלטות העיקרית שלו תהיה הבחירה בין איחוד תיקים להכרזה על פשיטת רגל.
• הסדר חוב ללא התערבות הוצאה לפועל
הסדר חוב הינו הליך פשרה מול הנושים בנוגע לתשלום החובות שיכול להתאים הן לאדם פרטי והן לחברה עסקית.
ההליך מתבצע מחוץ לכותלי בית המשפט ללא התערבות של גובי החובות מטעם ההוצאה לפועל, ונחשב להליך זול יחסית. הסדר חוב מאופיין
בהסכמות בדבר הפחתת החוב. היתרון המרכזי של הליך הסדר חוב הוא האפשרות להארכת תנאי התשלום והפחתה משמעותית של החוב.
ככל והחייב לא הצליח להגיע להסדר מול הנושים במסגרת הסדר חוב, יהא רשאי החייב להגיש בקשה לאיחוד תיקים או להכרזה על פשיטת רגל. הליך פשיטת רגל נועד לאפשר לחייב לשלם במשך תקופה מסוימת כמיטב יכולתו, ואז לקבל הפטר ולפתוח בפרק חדש בחייו. איחוד תיקים נועד לסייע לחייב שמתמודד מול מספר נושים ואין באפשרותו לעמוד בהסדרת החובות במקביל.
• בקשה לאיחוד תיקים במקרה של חוב לא גדול יחסית
כאשר סכום החוב עומד ע"ס של עד 50,000 ש"ח במספר רב של תיקים, והחייב סבור כי יש ביכולתו לפרוע את החוב תוך שנים ספורות, עדיף לו לרכז את הטיפול בתיק אחד מאוחד ולפנות בבקשה לרשם ההוצאה לפועל כדי לנסות ולהגיע להסדר מול הנושים. במסגרת איחוד תיקים יידרש החייב לעמוד בתשלום חודשי של 3% מכלל חובותיו, לכן המסלול יתאים למי שחובו אינו גבוה, או שיש בידו אפשרות כלכלית לעמוד בתשלומים החודשיים.
במסגרת הבקשה להכרזת החייב כמוגבל באמצעים, תיקי הוצאה לפועל מאוחדים לתיק אחד, יחד עם זאת החייב אינו מחויב לשלם 3% מסך חובותיו, אלא על פי צו שנקבע לו בבית משפט. ההבדל המרכזי בין שני תיקי האיחוד הוא שבמקרה הראשון, לא יוטל על החייב הגבלות אלא באישור רשם ההוצאה לפועל, ובמקרה השני יחולו כלל ההגבלות על החייב באופן אוטומטי.
• מימוש נכסים במסגרת פשיטת רגל
אדם שצבר חוב הגבוה מסך כולל של 50,000 שקלים, והאפשרות כי יחזיר את החוב בפרק זמן סביר מוגבלת, יוכל לפנות להליך של פשיטת רגל, כאשר במסגרת ההליך ימומשו נכסיו לצורך כיסוי החובות כאשר החובות הנותרים יימחקו עם קבלת צו הפטר כך שהחייב יוכל להיות מוכרז כפושט רגל.
הליך פשיטת רגל דורש עמידה בחובת תום הלב מצד החייב, באופן שבו נוצרו החובות ובהתנהלות לאורך התהליך. עד לרפורמה החדשה הליך פשיטת הרגל כלל ארבעה שלבים עיקריים שהם: בקשה לפשיטת רגל, מתן צו כינוס, הכרזה על פשיטת רגל וקבלת הפטר. עם יישום הרפורמה החדשה קיימת האפשרות כי החייב יסיים את ההליך תוך 18 חודשים מיום הגשת הבקשה.
עפ"י הרפורמה החדשה יתאפשר לחייב להציע תכנית פירעון להצעת הסדר, כך שלמעשה הוא יוכל לקבל כבר במעמד הדיון הפטר מותנה או הפטר חלוט. נכון להיום השלב בו מתקיים דיון בהכרזת החייב כפושט רגל בוטל, ובמקומו מתקיים דיון בתום 18 חודשים העוסק בבקשת החייב כפושט רגל ובבקשה למתן הפטר חלוט או מותנה. משניתן צו הפטר, ישתחרר החייב מכל חוב בר תביעה, מלבד חובות שנוצרו במרמה, חובות עקב קנסות למדינה וחובות בתובענת מזונות לפי פסק דין.
החסרונות בהליך פשיטת רגל הינם כי במהלכו יוטלו על החייב הגבלות שונות כך למשל מדי חודש יהא על החייב לדווח על כל הכנסותיו והוצאותיו. כמו כן יידרש החייב לוותר על הנכסים שברשותו, כך שבסופו של תהליך יהיה על החייב להתחיל מאפס,יחד עם זאת לא תתקיימנה הצטברות של ריביות.
האמור במדור זה אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
המחבר מחזיק בתואר L.L.B במשפטים, עו"ד החבר בלשכת עורכי הדין בישראל ובעלים של משרד עורכי דין בעיר עפולה.
ליצירת קשר חייגו 04-6407779 או באמצעות פקס 153-4-6407779.