שוכרים דירה באמצעות מתווך, האם עליכם לשלם דמי תיווך?

עו"ד לידור איזון תואר ראשון ושני במשפטים מרחיב בטור אישי על תשלום דמי התיווך על רקע משבר מגיפת הקונה והשלכותיו על שוק הנדל"ן והמתווכים.

פלוני ראה מודעה בעיתון המקומי: "דירת 4 חד' להשכרה במחיר מיוחד (מתיווך)", מיד הרים פלוני את הטלפון וצלצל למתווך, הלה השיב לו כי הדירה משווקת על ידו והוא מוכן להראות לו אותה היום, כך היה: השניים ראו את הדירה ולאחר מכן חתמו על הסכם שכירות.
לאחר מכן פנה המתווך לפלוני וביקש את שכר טרחתו, למרבה הפתעתו של המתווך השיב לו פלוני: כי קיים חוק שאוסר עליו לגבות ממנו דמי תיווך!
האם פלוני צודק?
תשלום דמי תיווך בכלל ובחוזה שכירות בפרט חוק המתווכים קובע כי מתווך זכאי לדמי תיווך כאשר מתקיימים שלושה תנאים מצטברים: הראשון – שיהיה לו רישיון תיווך בתוקף, השני – שהוא החתים על הזמנת שירותי תיווך, השלישי – שהוא היה הגורם היעיל לעסקה, שאלת הגורם היעיל הינה שאלה רחבה מני ים ועמוקה ממצולותיו, משכך קצרה היריעה מלהשיב עליה במאמר זה או לנתח אותה באספקלריה תיאורטית, לכן היא צריכה להיבחן באופן ספציפי, כל מקרה לגופו.
נקודת המוצא שלנו היא כי שלושת התנאים הללו התקיימו.
דמי תיווך השכרת דירה
ראשית לכל נגדיר שתי הגדרות:  המשכיר – הוא בעל הדירה, השוכר – הוא זה שיגור בדירה תמורת תשלום דמי שכירות, מה שמכונה בשפה המשפטית בעל החזקה בנכס.
החוק שחל על מערכת יחסים בין משכיר לשוכר הוא חוק השכירות והשאילה, אשר מגדיר את החובות והזכויות בין השניים.
בין השאר החוק מגדיר בסעיף 25ט איזה תשלומים יחולו על השוכר כגון: תשלום ארנונה, מים, חשמל ודומיהם. בסעיף 25ט(ב)(3) הוסיף המחוקק תיקון בשנת 2017 אשר קבע כי השוכר לא ישלם את "תשלומים שהמשכיר חב בהם כלפי צד שלישי […] ובכלל זה דמי תיווך למתווך אם המתווך פעל מטעם המשכיר".

 

הסיפא של לשון החוק מלמדת כי השוכר יהיה פטור מדמי תיווך שהמשכיר (בעל הדירה) היה מחויב בהם, מצב דברים זה קורה כאשר המשכיר חתם על הזמנת שירותי תיווך וכעת הוא רוצה שהשוכר ישלם את דמי השכירות להם הוא התחייב, זהו המצב אותו המחוקק רצה למנוע, לכן גם הסעיף שדן בנושא זה נמצא תחת הכותרת שדנה בחיובים שחלים על המשכיר כלפי צד שלישי. אין תיקון זה פוטר את השכור מתשלום דמי תיווך שעה שהוא פנה למתווך וביקש את שירותיו, זהו חיוב עצמאי המקים למתווך את הזכות לתובע את דמי התיווך להם הוא זכאי.
המחוקק רצה למנוע דבר אחד – כי השוכרים במקומות כמו תל אביב, גבעתיים, ירושלים, בני ברק וכו', אזורים בהם הצורך בשכירות הוא כה גדול, ימנע ניצול של שכורים כך שהם יהיו מוכנים לשלם חיובים שהמשכיר התחייב לשלם אותם.
אם המחוקק היה רוצה לקבוע כי בכל מקרה אסור למתווך לגבות דמי תיווך משוכר דירה, היה עליו לבצע תיקון זה בחוק המתווכים ולא בחוק השכירות והשאילה. המסקנה כי שוכר פטור מתשלום דמי שכירות היא משוללת כל יסוד, חוקי ונורמטיבי, היא פוגעת בזכותו הקניינית של המתווך ללא שיעור וללא קומה.
לא למיותר היה לציין כי היו ניסיונות מצד שכורים להתחמק מתשלום דמי תיווך באמצעות חוק השכירות והשאילה, אך ניסיונות אלו העלו חרס בלבד, כך נקבע בפסק דין שדן בנושא: "[…] אין מניעה חוקית שמתווך יגבה דמי תיווך גם מהמשכיר וגם מהשוכר. התיקון לחוק השכירות והשאילה מונע ממשכיר לחייב את השוכר לשלם את דמי התיווך שהוא נדרש לשלם עבור השירותים שהוא הזמין. החוק אינו מונע מהמתווך להתקשר במקביל גם עם השוכרים בהסכם תיווך ולדרוש מהם דמי תיווך נוספים." (תאמ (ת"א) 58993-08-18 גלית כרמי נ' יאיר רוזן (פורסם בנבו))

• אחרית דבר

לפני שהאדם ניגש לחוק ומחפש בו עיגונים עליהם יכול הוא להסתמך כדי למאן בתשלום לנותן השירות, עליו להסתכל עמוק פנימה ולשאול את עצמו האם הוא היה מעוניין לספק שירותים ולא לקבל שכר בגינם?!
יהיה החוק אשר יהיה, אין הוא יכול להפקיע כללי צדק טבעיים, מוסכמות יסוד מימי בראשית אשר קובעים כי פועל יקבל שכרו, יתרה מכך, נקבע כי " בְּיוֹמוֹ֩ תִתֵּן שְׂכָר֜וֹ וְלא־תָב֧וֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי֙ ה֔וּא וְאֵלָיו ה֥וּא נשֵׂא אֶת־נַפְשׁ֑וֹ וְלֽא־יִקְרָא עָלֶיךָ֙ אֶל־יְהוָה וְהָיָה בְךָ֖ חֵטְא" (דברים פרק כד פסוק טו). ואידך זיל גמור!
בברכת שבת שלום,
לידור איזון. לפגישת ייעוץ – 0507-331-551
אין באמור במאמר זה להוות תחליף לייעוץ משפטי

לאתר המפרסם – www.lidorlaw.com