המדור המשפטי: יום השואה בראי המשפט

עו"ד לידור איזון תואר ראשון ושני במשפטים בטור אישי על השואה מבחינה משפטית: "משפטם של 22 ראשי השלטון הנאצי שנערך באוקטובר 1945-אוקטובר 1946 בפני בית הדין הצבאי הבין לאומי. המשפט היה אמור להיערך בברלין, ואומנם שם נפתח מושבו ב-18 באוקטובר 1945 ,אך בשל קשיי אכסון בבירתהּ ההרוסה של גרמניה נערך המשפט בנירנברג, וזאת גם בשל סמליותו של המקום, שהיה מעוז של הנאצים שבו נערכו כנסי המפלגה ושנודע לשימצה בחוקי הגזע הנושאים את שמו (חוקי נירנברג)".
מעשה יזום מצד הגרמנים אשר הוביל לכך שנרצחו כ 6 מיליון יהודים. הנימוק לרצח – טיהור גזעם, רוצה לומר: רצח שנובע מגאוות גרמניה, שנובע מתוך המידה היחידה עליה נכתב ברחל בתך הקטנה שאין היא והשם יתברך יכולים לדור בכפיפה אחת תחת אתה קורת גג.
גרוע מהכל, הגרמנים הוסיפו חטא על פשע בכך שהם חוקקו חוקים אשר היוו מקור חוקי למעשי הרצח שלהם, כל זאת, כדי שתהא להם הצדקה חוקית, ממש "צדיקים" היו, דאגו ללכת בדרך "הישרה" ולשמור על כללי המשפט, אוי לנו!

• עקרון החוקיות במשפט הפלילי

במשפט הפלילי בכלל ובמשפט הפלילי הבינלאומי בפרט ידוע העיקרון כי אין עונשין אלא אם כן מזהירים, זהו עיקרון עתיק יומין, מקורו בתלמוד, בלשון חז"ל: "אין עונשין מהדין"[1] הוא מכתיב את הכלל כי אם אנו רוצים להעניש אדם פלוני, עלינו להזהיר אותו בלשון ברורה, מדויקת ומפורשת קודם לעשיית מעשיו, להתריע ולומר לו כי יש בהתנהגות פלונית בגדר מעשה אסור, עלינו גם לציין מהו העונש בו הוא ייענש אם מעשיו יכנסו בגדר הגדרת ההתנהגות האסורה.

• כתב האישום כנגד 22 הנשפטים

כתב האישום כנגד הנאצים העלה שלוש עבירות מרכזיות:

  1. פשעים נגד השלום
  2. פשעי מלחמה
  3. פשעים נגד האנושות

• טענת הנאצים – פגיעה עקרון החוקיות

אחת הטענות המרכזיות שהעלו 22 הנשפטים הייתה כי פעלו מכוח חוק, יתרה מזו הוסיפו: לא היה כל חוק שהגדיר את מעשיהם כרצח נגד האנושות, ובלשון פשוטה יותר – לא הייתה קיימת עבירה כזו במשפט הבינלאומי.
כלומר: רק לאחר ביצוע מעשי הרצח מצד הנאצים הוגדרו מעשיהם כפשע נגד האנושות, דומה טענתם לטענה שקין יכול היה לעלות בפני אלוקים ולומר לו בזו הלשון: "האם הגדרת מעשי רצח כמעשה אסור, אם  לא מדוע אתה
מעניש אותי"? (כזכור בסיפור, בשלב זה עדיין לא ניתנו לוחות הברית ולכאורה מעשי רצח לא נאסר בחוק), בכל זאת אנו רואים שאלוקים מעניש את קין הואיל ויש עבירות שהם קבועות עוד קודם לבריאת העולם, הן מכונות במשפט עבירות רעות כשלעצמן, עבירות שאין צורך להגדיר אותן קודם לעשייתן (עבירות המכונות בהגה המשפטית mala in se)!

• התייחסותו של בית הדין הצבאי הבין לאומי לטענתם

בית הדין הצבאי הבינלאומי דחה טענה זו, בקובעו כי ישנן עבירות שאין כל צורך לפרט אותם לפני עשייתם, לרצוח עם שלם באופן יזום, על מנת לטהר גזע הוא מעשה שלכל הדעות מהווה פשע נגד האנושות.
במילים אחרות קבע בית הדין יסוד משפטי חשוב שאין שני לו, והוא – קיימים חוקים בטבע שהם מעל החוקים הכתובים ומעל העקרונות הידועים במשפט, חוקים אלו מכונים "משפט הטבע", כל סטייה ממנו תצריך התייחסות מצד האנושות, בדרך כלל ההתייחסות הזו תתבצע על ידי כללי המשפט אשר ישמשו במצב דברים זה כאמצעי להגשמת המטרה ולא כמטרה בפני עצמה. כפי שציינו קודם לכן, עקרון זה נלמד מסיפור קין והבל כנזכר לעיל.
משפטי נירנברג מהווים יסוד חשוב לתורת המשפט, הם העניקו את הבכורה למשפט הטבע על משפט החקוק, הם קבעו שהמוסר הוא אוניברסאלי גם אם הוא נראה לעיתים אינדיבידואלי. הם קבעו כי מונח הצדק הוא חלק בלתי נפרד מהמשפט כי אם השורש והגזע עליו צומחים ענפיו.

• בנימה אישית

מי שמכיר אותי יודע עד כמה אני אוהב לחקור את ענפי המשפט בכלל ואת ענף המשפט הפלילי בפרט, בפעם הראשונה שקראתי אודות משפטי נירנברג הופתעתי לדעת שהצדק אינה מילה גסה, שמחתי לגלות שהמשפט לא כפוף לכללים נוקשים ובמקרה הצורך הוא יודע למצוא את הגמישות הראויה, ובכך גילתי מעט על הצדק כמונח מופשט.

אסיים בשיר שכתבתי לפני כעשר שנים בהיותי סטודנט למשפטים, שיר שדן במאזן שקיים בין הצדק לאמת:

שנוי במחלוקת שאינה שדופה
אלא מלאת בשר ואיברים שמקשים
על המלאכה לבור מה צודק ומה לא
האם צדקתי צדקת אמת היא
או שמא אין צדקת אמת אחת
ורבת איברים היא?
לכל איבר חיים משלו, בעל נשמה אשר לה ממלכה בה ניכרת משילותה נסוכת ההוד,
ולא זו בלבד אלא שהיא אזוקה בנחושתי הצדק שדורשים חיבור בין שאר איבריה.
היא דורשת לתור אחר האמת, בקריאות שופר קוראת לה אך היא איננה עונה היא האם אפשרי כי תמצא אותה…
הלא איך יתפקד גוף בעל מספר נשמות נפרדות?
מן הצדק "הבריא" כי למספר איברים יהיו מספר נשמות?
גופינו בנשמה אחת בעלת מספר אישיות לכל אחת גוון משלה, שלא פעם משפיעה על איבר בגופינו כך גם הוא הצדק,
לעיתים הוא אינו אמת אך הוא צודק לכן אין זה פלא כי לצדק מספר איברים בעל מספר נשמות אשר לכל אחת חיים משלה…
אך בין זה לבין זה מתעוררת השאלה האם כך ראוי שיהיה?
כבר דשנו כי האדם הינו יצור כלאיים ולדידי מן המתבקש שידע למצוא את האיזון, ובין הצדק לאמת איכה שרוי הוא?
אם כי רבה וקשה המלאכה בנושא התשובה נדרשת מטבעה, כשם שיש נשמה אחת בגוף האדם שזורמת כנחל שוצף
בין מספר ערוצי הנחלים כך גם הוא הצדק, לכאורה אחד ויחיד הוא,
אך הוא מתפצל למספר ערוצי איברים 
כל איבר ואיבר צודק הוא,
אך בכדי שהצדק יוכל לשצוף במספר ערוצי נחלים עלינו לדאוג כי יצא הוא מנשמה אחת – אמת אחת.

לידור איזון – 0507-331-551   

לאתר המפרסם – www.lidorlaw.com

[1] מתוך אתר יד ושם
[1] מסכנת סנהדרין עד