המדור המשפטי: איך משפיע נגיף הקורונה על עולמנו המשפטי?  

עו"ד לידור איזון תואר ראשון ושני במשפטים בטור אישי סוקר בקצרה מקרים בהם נגיף הקורונה השפיע על המצב המשפטי והנורמטיבי, כאשר מקרים אלו משקפים שאלות שנשאלו על ידי לקוחות בתקופה זו

ראשית לכל אאחל לכולם חג חירות שמח, שבע"ה נצא מהמיצר למרחב, וכשם שבני ישראל  נגאלו בחודש ניסן כך אנו ניגאל בחודש ניסן וננצח את נגיף הקורונה.

• האם צריך לשלם דמי שכירות לבעל הבית ממנו שוכרים את הדירה?

על שאלה זו השבתי בשלילה, זאת נוכח העובדה כי נעשה שימוש בנכס אותו שוכרים מהמשכיר, אין המשכיר מונע מצדו שימוש בנכסו, מה גם שהתקנות לא מנעו זאת, להיפך, אפילו חייבו שימוש מוגבר. אם לדוגמא התקנות היו מחייבות להעביר שוכרים להתגורר במקום אחר, אזי השאלה הייתה במקומה והייתה קיימת אפשרות שנגיף הקורונה יחשב "לכוח עליון" כאמור בסעיף 18 לחוק החוזים תרופות, כך שהדבר יכול להוות עילה המצדיקה הפרת חוזה.

האם עורכי דין או רואי חשבון ודומיהם אשר שוכרים משרד פטורים מלשלם דמי שכירות?

יפים הדברים הכתובים לעיל לעניין זה, התקנות שהותקנו מכוח נגיף הקורונה לא אסרו עליהם להגיע למקום עבודתם, ומשכך אין באפשרותם להימנע מתשלום דמי שכירות למשכיר.

האם מסעדות / חנויות שמצויות בקניונים / ודומיהן פטורים מתשלום דמי שכירות?

הואיל והתקנות אסרו על פתיחת מקומות אלו, נמנע (סוכל כלשון החוק) מהשוכרים השימוש בנכס המושכר, ומשכך קיימת בידם האפשרות להפר את חוזי השכירות מכוח סעיף 18 לחוק החוזים ללא פיצוי למשכיר. וודאי כי לא ניתן לומר שזו קביעה נחרצת, אך הואיל ומדובר במניעה שהיא חיצונית לצדדים, ושהם לא יכלו לצפותה ולדעת עליה (מבחן הצפיות והידיעה המופיע בלשון הסעיף), הרי שיש לומר בזהירות, שבמצבים כגון אלו, יהיה ניתן להפר את הסכם השכירות ולהשתחרר מההתחייבות הנובעת ממנו, יודגש – במקרים אלו מקנה הסעיף סמכות רחבה לבית המשפט הנכבד לקבוע שיפוי (בשונה מפיצוי) מהצד המפר כלפי הצד המופר.

האם צריך לשלם פיצוי לאולמות אירועים בשל ביטול האירוע?

על שאלה זו השבתי בשלילה, זאת מכוח סעיף 4 שהוא תיקון לתקנות שעת חירום בשל נגיף הקורונה, אשר אסר במפורש קיום חתונה. אגב, התקהלות של עד 10 אנשים לצורך קיום ברית מילה לא נאסרה לפי התיקון לתקנות ולכן שאלה זו תישאר בצריך עיון.

• האם בשל נגיף הקורונה יהיה ניתן להתעכב במסירת דירה?

מקרה זה דן במוכרים (יד 2) שמכרו את דירתם, ועתה עומדים בפני שוקת שבורה, מצד אחד חוששים לרכוש דירה נוכח הלא נודע, ריביות גבוהות ועוד נסיבות שמצדיקות את חששם, ומצד שני צריכים לפנות את דירתם כפי שהתחייבו בחוזה המכירה שלהם, מסקנתי הייתה; כי אם אין באפשרות המוכרים להזמין הובלה, הואיל ועיסוק זה נאסר על פי התקנות הרי שמדובר "בכוח עליון" שמונע מהם לקיים את החוזה, אז הדבר יחשב לסיכול חוזה שלא באשמתם, אך אם התקנות לא אוסרות על מובילים לעבוד, הרי שאין מניעה לעבור לדירה שכורה עם כל הצער שבדבר, זאת נוכח עקרון העל בדיני החוזים והוא – "חוזים יש לקיים". מקריאת התקנות, עולה כי אין מניעה שמובילים יעבדו וזאת בכפוף להגבלות שנקבעו בתקנות, ולכן אני נוטה לדעה שיש לפנות את הדירה בזמן שנקצב לה בחוזה. כמובן שכל מקרה יבחן לגופו הואיל והתקנות לא נתנו את הדעת למקרה הנדון, אלא שכתבו באופן מעורפל כי משלוחים לא ימנעו ואגב זאת ציינו כי: "אין באמור בתקנות אלה, לגרוע משירותי הובלה ומשלוח של מוצרים" (סעיף 4(ב) לתקנות).

• האם מותר ליזמים לאחר במסירת הדירה לרוכשים?

נוכח החלטת הממשלה, אשר קבעה כי עבודות בניה ימשיכו כסדרם, נראה לי לומר כי אין הצדקה לאחר במסירת הדירות מעבר לקבוע בחוק המכר (עד ולא יאוחר מ 60 ימים מהמועד שנקבע בחוזה לצורך מסירת הדירה), כלומר, יש למסור את הדירה כמוסכם.

• ביטול שיקים מעונות ילדים

נשאלתי האם מותר לבטל שיקים למעונות ילדים פרטיים ודומיהם? השבתי לשאלה זו בחיוב, נוכח איסור שחל על פתיחת המעונות אין באפשרותם לספק את השירותים שבגינם ניתן השיק הדחוי.
פקודת השטרות מבחינה בין אוחז שיק בעד ערך לבין אוחז שיק כשורה, ובמילים פשוטות יותר; אוחז בעד ערך הוא אותו אדם שקיבל את השיק ואמור לספק שירות (ערך) עבורו, כאשר הוא לא מספק את השירות המוסכם, מותר לבטל את השיק, בשונה מכך, אוחז כשורה (אדם שמחזיק בשיק שהוסב לו על ידי אוחז בעד ערך וסיפק עבורו ערך), יכול לפרוע את השיק שנתנו למעונות ואין באפשרותנו לבטל אותו, למרות שהמעונות לא סיפקו שירות כמוסכם. לכן, עצה טובה כי השיק שאנחנו נותנים יהיה למוטב בלבד, רק אז יהיה ניתן לבטל אותו כאשר לא קיבלנו שירות. כאן המקום לשבח את מעון הילדים "פעוטון בתיה" מעפולה, אשר פנה אל ההורים באופן יזום והודיע שלא יפרע את השיקים הדחויים נוכח המצב במדינה, החלטה זו נבעה מתוך הכרה בריאה מצד מנהלת הפעוטון (בתיה), אשר הבינה את מצוקת ההורים והחליטה להקל עליהם מבלי להידרש לשאלה המשפטית שדנתי בה, היא מהווה אור לשאר המעונות והפעוטונים, מודל היא לחיקוי על כל רבדיה.

 

הערה כללית

כדרכי, אין אני יכול לפתור את עצמי מלפנות לכל אחד ואחת באופן אישי, לבקש להישמר ולשמור, מכל משמר, ולהימנע ככל שניתן מהתקהלות מכל סוגיה וגווניה. כבעל אמונה, שומה עלי לומר כי כשם שמצווה על אדם חולה שיש בו סכנה שלא לצום ביום כיפור, ובדגש על המילה מצווה, כך מצווה בעת הזו להישמר ולהתפלל ביחידות, כל איש בביתו ולמנוע מהנגיף להתפשט, וכשם שמצווה להתפלל ביחידות מצווה על שאר ההמון, באשר הוא, לא ללכת רכיל אחרי התקשורת, להימנע מהכללות ומתפישה דוגמטית ביחס לציבור החרדי, "הקיצו ורננו שוכני עפר", זו העת להתאחד, העת לאהוב את האחר באשר הוא, ללמד עליו זכות ולהתבונן, פשוט להתבונן ולראות איך העולם נדם ממלחמות, מפוליטיקה זולה והתכנס כל איש לביתו על מנת לשמור ולהציל את משפחתו.
בערב הפסח ישבנו סביב שולחן החג, כל איש ואישה ומשפחתם, סיפרנו ביציאת מצרים ועוררנו את הילדים לשאול שאלות, הזמן הזה לא יחזור, כנראה שלא תהא עוד הזדמנות שהמציאות תכפה עלינו לעצור הכל ולהתכנס פנימה, ולכן עצה שקיבלתי מבית אבי, להפוך כל עקב אכילס לנקודת ארכימדס, כל משבר לצמיחה ואין זו קלישאה, היא הראיה; שאני כותב את המילים הללו מתוך מחשב ביתי, שילדיי סביבי וחלקם יושבים על בירכיי, ולא מתוך משרדי.

אסיים בשיר שנכתב מזמן ומתאים הוא ככפתור ופרח למצבנו

טוב לאדם היות פעם בדד,

לא ספר, לא רע, לא ציבור לא פרט.

רק הוא עם ליבו, עם הלב רק בלבד,

טוב לאדם להיות פעם בדד.

טוב כי יצא ריק מנכסיו – לא בית, לא שדה, לא נדרש, לא חייב.

רק יקשיב אל ליבו ויחריש חרש רב.

טוב כי יצא פעם ריק מנכסיו,

כי יקשיב אל ליבו – ויבחין לחייו,

וידע אשר יש ויחוש מה חייו.

(זלמן שזר, הנשיא השלישי למדינת ישראל).

בברכה חג חירות שמח,
לידור איזון

לאתר המפרסם – www.lidorlaw.com