הטאלנט מעפולה: "באתי לחלום"

מוריאל לוטאטי, רכזה של הפועל עפולה, הוא ללא ספק התקווה של
המועדון. מגיל צעיר הוא כבר השתלט על גופיית ההרכב, והשנה הוא
רושם עונת פריצה מרשימה. בראיון לעמקניוז הוא מספר על
האמוציות בפרקט, החיבור המוצלח עם המאמן ניר קפלן, התמיכה הגדולה
מאביו דודו, העבודה הצמודה עם המנטליסט דן ולנסי וגם: על החלום
הגדול שלו. מאת יובל יוספי

יש שחקנים שמגיל קטן מסומנים להיות הפנים הבאות של המועדון. כאלה שמככבים בכל מחלקות הנוער, וצומחים להיות שחקנים מובילים של הקבוצה הבוגרת. מוריאל לוטאטי הוא אחד כזה.
מגיל 6 הוא משחק בקבוצת הכדורסל של עפולה, וכבר מהיותו ילד, שימש כשחקן חשוב ומכריע בקבוצות הנוער השונות. הביטחון, הכריזמה, והווינריות, הובילו את הרכז הצעיר להתפתחות מרשימה. כזו שהובילה אותו בגיל 20 להיות אחד משחקני המפתח בקבוצה הבוגרת של מוליכת הליגה הלאומית, ולתגלית העונה- לפחות בחלק הראשון שלה.
השחקן הצעיר והמבטיח מעמיד העונה מספרים מרשימים, ושומר על יכולת יציבה. על הפרקט הוא קולע עד עתה בכל משחק 9.2 נקודות, מחלק ארבעה אסיסטים ואוסף 3.5 ריבאונדים. היד אגב עוד נטויה.

• "עם הזמן ניר המאמן הבין שהוא יכול לסמוך עליי, ואני הבנתי שאני צריך לבטוח בו"

בימים אלו, כאשר קבוצת הכדורגל של העיר שקועה בתחתית הטבלה בליגה הלאומית, ונאבקת על חייה, קבוצת הכדורסל היא סיפור הצלחה מרענן. שילוב של מאמן צעיר בדמות ניר קפלן, שהמשיך לעונה שנייה ברציפות בתפקיד, ועושה זאת בהצלחה רבה, סגל מחויב שהמשיך מהעונה שעברה, וזרים איכותיים(לייסדריוס דאן) הובילו לחיבור נהדר ולביסוס הקבוצה במקום הראשון בליגה הלאומית.


"אני מאחל לעצמי, שיום אחד אעלה על הפרקט בהיכל מנורה מבטחים, עם החולצה של מכבי תל אביב, ספרה 5 על הגב, ואוביל את הקבוצה לזכייה. יש שחקן ישראלי שלא חולם על זה"


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


ועם האוכל בא גם התיאבון. ההצלחות של עפולה יוצרות באופן טבעי ציפיות גדולות לקראת חזרה אפשרית לליגה הבכירה – ואין דבר יותר טוב מלהעפיל לליגת העל עם קבוצת האם שלך.
לוטאטי עפולאי מבטן ומלידה, ומתגורר באזור שכונת השיכון. הוא גדל והתחנך בבית ספר דתי, ושומר שבת מגיל קטן. בכל יום שישי מתפלל בבית הכנסת עם אחיו הקטנים,
והצליח לשלב את הדת עם הכדורסל בצורה מעוררת השראה. בראיון אישי הכשרון הצעיר הוא מספר על תחושותיו בתקופה האחרונה, נוכח הציפיות שנוצרו סביב הקבוצה, ועל היכולת המרשימה של המועדון.
"התחושות נהדרות. למרות ההצלחה, הקבוצה נשארת רעבה וצנועה, ושומרת על יציבות. החיבור בחדר ההלבשה הוא חזק, והקבוצה מאוד מגובשת. יש שחקנים שזו העונה השנייה שלהם במועדון, ומהניסיון שהם הספיקו לצבור כאן, הם עזרו לשחקנים החדשים להתאקלם במהרה. גם עם הצוות המקצועי יש חיבור טוב. אני וניר עברנו תהליך ארוך ביחד. עם
הזמן הוא הבין שהוא יכול לסמוך עליי, ואני הבנתי שאני צריך לבטוח בו.
מערכת היחסים שלנו השתפרה משמעותית, והוא עוזר לי לשמור על יכולת טובה ולממש את הפוטנציאל שלי. אני שמח שזה עובד בינינו.


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]

למרות שאנחנו במקום הראשון בטבלה, תמיד אפשר להשתפר ולהתקדם. התחושה היא שאנחנו מסוגלים ליותר, וכולם עובדים קשה כדי להוכיח זאת. הליגה הלאומית היא הפכפכה, צמודה וקשה. צריך לשמור על ריכוז, ואני מקווה שנצליח לעשות את זה. צריך להגיד מילה טובה גם לקהל, שמגיע לכל משחק ותומך בנו מהיציעים. אני מזמין את כולם לבוא
ולעודד. הכניסה היא חופשית, ועם כמות גדולה של אוהדים, האצטדיון העירוני יהפוך למבצר."
לוטאטי גם מתייחס לתקוות שתולים בו מגיל צעיר, והציפיות שיוביל את הפועל עפולה חזרה לליגת העל."כשאני עולה על המגרש אני הכי מפוקס שיש, ומתעלם מכל רעשי הרקע. בכל מסגרת ששיחקתי בה הלחץ היה גבוה, ואני חושב שהתמודדתי בצורה טובה. יש לי מאמן מנטלי, דן ולנסי, ואנחנו נפגשים פעם בשבועיים למשך שעה וחצי. הוא נותן לי ביטחון, ועוזר לי לחשוב מחוץ לקופסא. הוא נמצא לא מעט שנים בספורט הישראלי, והעבודה איתו עוזרת לי להתמקד בדברים החשובים באמת.
איך אתה מתמודד עם הפיתויים וההסחות שיש לשחקן צעיר, ואיך אתה שומר על עצמך מבחינה גופנית?
"תמיד יש פיתויים, השאלה היא איך אתה מתמודד איתם. אני רגיל לזה. מגיל קטן, אני משקיע את כל כולי בכדורסל, ולא נותן לשום דבר מסביב להפריע לי. קרה לי, ולא מעט פעמים, שוויתרתי על בילוי עם חברים או יציאה משותפת, כי זה התנגש לי עם הכדורסל. זה לקח מהילדות שלי המון, אבל אני מוכן להקריב את זה בשביל להצליח ולהגשים את
החלומות. בנוגע לתזונה, יש לי תפריט מסודר, שאני לא חורג ממנו אף פעם. אני אוכל בשעות קבועות, ומשתדל שלא לאכול בחוץ. בנוסף, אני שומר על שגרת אימונים אינטנסיבית, ולעיתים זה יכול להגיע ל-14 אימונים בשבוע. בין אם זה במכון כושר, או באימונים עם הקבוצה"


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]

"ההשפעה של אבא שלי עליי היא אדירה", אי אפשר שלא לדבר על מוריאל מבלי להזכיר את אבא שלו, דודו. כשהיה
צעיר, החלום הגדול שלו היה להיות שחקן כדורסל, וכשמוריאל נולד, הוא החליט לקדם ולנסות להגשים את החלום דרכו. זה כלל שנים רבות של עבודה קשה ומשותפת, הוצאות כלכליות גבוהות, ונסיעות לכל משחק ואימון. מהדרום, עד לצפון. שנים שלאט לאט מתחילות להשתלם לאבא המסור, כשהוא רואה את בנו מוביל את הקבוצה. "אבא שלי הוא המתנה
הכי גדולה שלי", אומר לוטאטי בהתרגשות."מגיל קטן הוא מלווה אותי לכל מקום. בכל יום אני מודה לאלוהים על שיש לי אבא כמוהו. הוא מעולם לא פספס אף משחק או אימון שלי. הוא גם השקיע בי סכומים מטורפים, והכל בנתינה ואהבה גדולה. בשל ההשקעה הזו הוא וויתר על עצמו לא מעט פעמים, ואני רק רוצה להסב לו נחת וכבוד. ההשפעה שלו עליי היא
אדירה, וכל פסגה שאגיע אליה בחיים אני זוקף לזכותו. הוא ללא ספק האיש הכי קרוב אליי, והוא המנטור הכי טוב שיכולתי לבקש לעצמי, אומר השחקן.

• מכוון ליורוליג

הכישרון של לוטאטי יחד עם המספרים שהוא מעמיד מעלים באופן טבעי את השאלה בנוגע לעתיד והתפתחות מקצועית, "היורוליג זו הליגה שהכי מושכת אותי, ואני עובד מאוד קשה כדי להגיע לשם", אומר לוטאטי ומסמן את היעד: "מגיל קטן אני מכוון להגעה לליגה הזו. היורוליג מאוד השתפר בשנים האחרונות, ושחקנים בכירים מגיעים לשחק בליגה החזקה הזו. אני מאחל לעצמי, שיום אחד אעלה על הפרקט בהיכל מנורה מבטחים, עם החולצה של מכבי תל אביב, ספרה 5 על הגב, ואוביל את הקבוצה לזכייה. יש שחקן ישראלי שלא חולם על זה?".
אז נכון, העונה עוד ארוכה, ועדיין מוקדם כדי לקבוע מי תהיה זו שתעפיל לליגת העל בסיום העונה. אך אם לוטאטי ימשיך לשמור על יכולת גבוהה, והפועל עפולה תמשיך להציג יציבות, לא רחוק היום שבו כף רגלו תדרך על הפרקט בהיכל מנורה מבטחים. אומנם בחולצה האדומה של הפועל עפולה, אך אז, זה כבר יהיה בליגה של הגדולים.