הלוואות מהורים לילדים בדרך כלל לא מגובות בחוזים או בבטחונות, הן ניתנות מתוך רצון טוב ודאגה אמיתית לעתיד הילד, לרוב, בהליך לא פורמלי ולא בכתב, תוך הסתמכות על האמון והיחסים בין ההורה וילדו. אלא שלא פעם, הורים שנתנו הלוואה לבנם או בתם מתוך ציפייה ברורה לקבלה חזרה, מצאו עצמם מול שוקת שבורה.
• איך בכל זאת ניתן להימנע ממצבים לא נעימים כאלו?
בימינו, עם העליה במחירי הדיור והקושי של זוגות צעירים ברכישת דירה הורים רבים מסייעים לילדיהם ברכישת דירה, ולצורך כך מעניקים להם הלוואה. סיוע זה נעשה מתוך רצון כן ואמיתי לעזור לילדם אולם גם מתוך הבנה כי הלוואה זו תוחזר להם ביום מן הימים. מה קורה במצב שבו הילדים מתגרשים או מוכרים את הדירה ואינם מחזירים את ההלוואה להוריהם?
• כיצד יכולים הורים מראש להגן על כספם בעת מתן הלוואה לילדיהם ולהימנע מהתערבות משפטית?
כל עוד מדובר בצדדים זרים שאינם בני משפחה, הנחת המוצא המשפטית הנה כי מדובר בהלוואה שעל הלווה להחזירה ולא מדובר במתנה שניתנה ללא תמורה, גם אם לא תמיד נעשה הסכם הלוואה בכתב. אולם, עת שמדובר על צדדים אשר ביניהם יחסי קרבה, המאופיינים בתמיכה והענקה ללא תמורה, כמו הורים וילדים, ישנה למעשה חזקה הפוכה. קרי, בהעדר ראיות ברורות לכך כי מדובר בהלוואה, ההנחה היא כי מדובר במתנה. כך יוצא כי לא פעם, הורים אשר נתנו הלוואה לבנם או בתם מתוך ציפייה ברורה לקבלה בחזרה, מצאו עצמם מול שוקת שבורה, כאשר ילדיהם סירבו להשיב להם את כספם, או שהתגרשו, הבית נמכר והתמורה חולקה בין בני הזוג. זאת חרף דרישתם של ההורים לקבל חזרה את כספם. במקרים רבים בית המשפט סיווג כספים אלו כמתנה במקום כהלוואה ובכך הותיר את ההורים ללא סעד.
• הפתרון: עריכת הסכם הלוואה
על מנת לשלול מצב שבו הלוואה שנתנו הורים לילדיהם תסווג כמתנה, יש לערוך הסכם הלוואה מסודר בין ההורים לבנם/בתם. על ההסכם להיות מקיף ומפורט ולהתייחס לכל הפרטים הרלוונטיים, שאם לא כן, יכול בית המשפט לראות בהסכם כחוזה למראית עין (חוזה שאינו תקף משפטית).
בפסק דין שניתן לאחרונה בביה"מ לעניני משפחה בירושלים נדרש בית המשפט להכריע מה דין הכספים שהלוו הורים לבנם לרכישת הדירה בלי כל קשר לשאלת רישום הזכויות בה. אין חולק כי דירה זו נרשמה על שם בני הזוג בחלקים שווים ולא על שם ההורים. ביה"מ נדרש להכריע מה אופי הסיוע שנתנו הורי הבעל לבני הזוג – האם הייתה כוונה ליתן הלוואה שמצפים להחזרתה או מתנה.
על מנת להמנע ממצבים דומים ובכדי לשמור על כספי ההורים מוטב אם ישכילו לערוך הסכם הלוואה מפורט בכתב ובכך יבטיחו את כספם.
במקרה יחודי זה אמנם לא עלה בידי הבעל והוריו להציג מסמך הלוואה או כל ראיה ממשית להוכחת כוונת מתן הלוואה ולא מתנה, אך עם זאת, בית המשפט הכריע על סמך הנסיבות והעדויות שהיגיון הדברים מלמד שההורים אכן התכוונו למתן הלוואה, ולא למתנה.
בית המשפט קבע כי אין רישום הנכס גם על שם האישה מונע מבית המשפט לבדוק אם הכספים שהעבירו הורי הבעל לבני הזוג היו כספי הלוואה או מתנה. במקרה הזה בעת מתן ההלוואה היתה רשומה על שמו של הבעל דירה וביה"מ קבע כי לא סביר שההורים יתנו לבני הזוג מתנה בסכום כה גבוה, רק כדי שיוכל לרכוש דירה נוספת. כמו כן, קבע ביה"מ כי היחסים הטובים בין בני הזוג לבין הוריו של הבעל גם הם מחזקים את הטענה שהייתה כוונה להלוואה ולא מתנה, מאחר ושרר אמון ביניהם.
במקרה זה הסוף היה טוב ועלה בידי ההורים להציל את כספם אולם במקרים רבים ובהעדר הוכחות וראיות יכריע בית המשפט כי מדובר במתנה וההורים אשר ביקשו להיטיב עם ילדם יאבדו ממון רב.
על מנת להמנע ממצבים דומים ובכדי לשמור על כספי ההורים מוטב אם ישכילו לערוך הסכם הלוואה מפורט בכתב ובכך יבטיחו את כספם.
הדס קרמניצר משרד עו"ד וגישור
רחוב הנשיא ויצמן 18 בית נויה פארג' קומה ב', עפולה
טל: 04-6400333, פקס: 04-6400022
נייד:0506657968