הגיע הזמן לתוכנית אב לאומית לרפואה

בתקופה האחרונה סיירתי בבתי החולים בפריפריה, נפגשתי עם מנהלי בתי חולים , עם תושבים צרכני בריאות , עם ראשי רשויות ומנהיגי ציבור ונדמה לי שהגיע הזמן לקבל החלטה כי המצב אינו יכול להמשך עוד ויש לפעול להשוות את תוחלת החיים בפריפריה לזו שבמרכז. טור מאת ח"כ איתן ברושי

עשרות מאמרים, דוחות מבקר המדינה, דוחות ממשלתיים ואלפי מילים נשפכו על הצורך בבניית תוכנית לאומית לרפואה שיוויונית.
בתקופה האחרונה סיירתי בבתי החולים בפריפריה, נפגשתי עם מנהלי בתי חולים , עם תושבים צרכני בריאות , עם ראשי רשויות ומנהיגי ציבור ונדמה לי שהגיע הזמן לקבל החלטה כי המצב אינו יכול להמשך עוד ויש לפעול להשוות את תוחלת החיים בפריפריה לזו שבמרכז.
מדינת ישראל לא יכולה להפלות בין דם לדם לא ניתן, מוסרית ואידיאולוגית, לקבוע כי יש בקרבה תושבים השווים יותר ותושבים השווים פחות.
לא יעלה על הדעת כי יהיה מי שימתין לטיפול רפואי חיוני ומיידי שבועות ארוכים בפריפריה, בעוד תושב המרכז יוכל לקבל את המענה באופן מיידי.
לצד הברכה שביכולתם של בתי חולים במרכז לעסוק בפעילות מונעת, מקדמת בריאות ומסייעת  לתושבים לחיות חיים בריאים וארוכים יותר, מוסדות רפואיים רבים ואחרים נאבקים על חיי אדם ומתמודדים מידי יום עם עומסים ושחיקה בלתי נתפסים, מחסור בכוח אדם, בירוקרטיה וקשיים נוספים.


מבקר המדינה קבע: "לחברה יש מחויבות לאזרחיה, והיא אמורה לאפשר להם לממש את הפוטנציאל הבריאותי שלהם. צמצום אי-השוויון בתחום הבריאות ייטיב עם משק המדינה"


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


מבקר המדינה קבע: "לחברה יש מחויבות לאזרחיה, והיא אמורה לאפשר להם לממש את הפוטנציאל הבריאותי שלהם. צמצום אי-השוויון בתחום הבריאות ייטיב עם משק המדינה"מדינת ישראל חייבת לבנות תוכנית מסודרת ומפת עדיפות לאומית לבריאות, תוכנית אב הכוללת טיפול מערכתי כולל, הוספת תקנים , עידוד רופאים וסגלי רפואה איכותיים לעבור ולעבוד בפריפריה, זאת באמצעות תמריצים שונים שיש לוודא כי הם ניתנים ולא נשארים רק כהחלטות, מתן מענה לצרכים משפחתיים, תנאים תחבורתיים וכלכליים ועוד. המצב כיום הוא שמיטב הרופאים נמנעים מעבודה בבתי חולים בצפון ובדרום, על אף העובדה כי הפתרון בר השגה.
בנוסף, חובה על משרד הבריאות לקדם רפורמה משמעותית בהקצאת משאבים וסיוע לבתי חולים בצפון ובדרום, על מנת לרכוש את הציוד החדיש ביותר הנדרש עבורם. נכון להיום, בתי חולים מצליחים לגייס תרומות ובעזרתן "להשלים ציוד" ולרכוש את הטכנולוגיות.


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


אמנם כך פועלים בכל העולם, אבל חובתה של המדינה לדאוג שלא יהיו שווים יותר ושווים פחות ולמצוא פתרון שיאפשר נקודת פתיחה אחידה, כך שבתי חולים שידם אינה משגת בגלל היעדר או מיעוט תרומות, יקבלו מהמדינה את החסר על מנת שיעמדו בשורה אחת עם ייתר בתי החולים בישראל.

מרכז רפואי העמק. בניגוד למרכז לא מתפרנס מתיירות רפואית
מרכז רפואי העמק. בניגוד למרכז לא מתפרנס מתיירות רפואית

יתרון נוסף של המרכז הוא יכולתם של בתי חולים להתפרנס מתיירות רפואית. אני לא רואה צורך לשוב ולדון בנושא לאחר שהתקבלו כבר החלטות, אבל לא ייתכן שכלי זה המסייע לבתי חולים במרכז לא יוכל לתת מענה לבתי חולים בפריפריה ולכן, מדינה הרוצה לדאוג לכלל תושביה, חייבת לתת  "מענקי איזון " מיוחדים לבתי חולים שבהם אין תיירות מרפא או שההכנסות ממנה נמוכות באופן יחסי וגיוס התרומות הוא דל.
מבקר המדינה קבע: "לחברה יש מחויבות לאזרחיה, והיא אמורה לאפשר להם לממש את הפוטנציאל הבריאותי שלהם. צמצום אי-השוויון בתחום הבריאות ייטיב עם משק המדינה"
חובתנו לפעול בכדי לתקן את הדרוש, זאת על מנת שדבריו של המבקר לא יישארו עוד אות כתובה בתוך מיליוני המילים שנותרו ללא כל משמעות מעשית. תקציב המדינה הקרוב הוא הזדמנות לשינוי והשר ליצמן הוא השר הנכון לבצע את זה. חוסן בריאותי הוא חלק מהחוסן הלאומי והוא תנאי הכרחי לחיזוק הנגב והגליל.

הכותב ח"כ מטעם סיעת המחנה הציוני – תושב עמק יזרעאל.

עוד כתבות שאולי יעניינו אותך: