ביום השנה ה – 25 לנפילתו, נחנך מצפה לזכרו של נדב מילוא על שביל עמק המעיינות הצופה אל ביתו שדה אליהו, אל נופו של העמק ועברו השני של הירדן – במעמד אימו בריז'יט מילוא, אחיו, משפחתו, חבריו, קהילת שדה אליהו, יו"ר קק"ל אברהם דובדבני, ראש המועצה עמק המעיינות יורם קרין, אלופי צה"ל, קצינים וחיילים. הקמת המצפור התאפשרה בזכות משפחתו וחבריו של נדב אשר פעלו להוקרת זכרו וערכיו ועמלו בחודשים האחרונים להקמת המצפור במקום פתוח, אשר יצפה על נוף מולדתו וחינוכו, על השדות בהם עבד, השבילים והמקום בו נטמן.
"הבסיס לכל חייל הוא הבן אדם שבו", את המשפט הזה אמר רס"ן נדב מלוא, בן קיבוץ שדה אליהו, שגדל בנופי העמק.
נדב יצא לפעולה בלבנון כמפקד פלוגת ההנדסה של חטיבת הצנחנים. במהלך הפעולה נתקל הכוח שהוביל בחוליית מחבלים, והוא נפגע ונהרג במקום. בן 24 היה במותו.
משפחתו וחבריו, המבקשים שנדב ימשיך להיות נוכח בחייהם עמלו לבניית המצפור שיהווה כיתת חוץ למפגשים ערכיים ולימודיים, ברוחו של נדב, שהוקם בתמיכתם הנדיבה של ידידי קק"ל צרפת, שדה אליהו, משפחה וחברים. המצפור ישמש ככיתת חוץ למפגשים ערכיים ולימודיים, ולמפגשי מטיילים ומבקרים על שביל עמק המעיינות ויהווה נקודת עצירה ושיח על חינוך, טבע וערכים. כחלק מהעשייה החינוכית, המצפור יתוחזק ע"י מטיילי השביל וחניכי המכינה הקדם צבאית בעמק וכן ע"י תלמידי בית הספר שק"ד.
• מפגש בין עבר, הווה ועתיד
אמו של נדב, בריז'יט מילוא אמרה באירוע המרגש: "אנו ניצבים כאן חצי יובל לאחר נפילתו של נדב, מול קברו, מול השבילים בהם רץ, השדות בהם עבד, מול הרי הגלעד היפים מתמיד, לחנוכת המצפור "מרחב מפגש ולמידה", כפי שנכתב על השלט.
אתר זה יחיד במינו, יפה להפליא, נמצא על רכס עתיק השופע בחרסים: מפגש בין עבר, הווה ועתיד, מפגש בין חיים ומוות, והיחסים המורכבים ביניהם. אין זה סוד שנושא זכרו והנצחתו של נדב עורר במשפחתנו הרבה סימני שאלה. בשנים הראשונות שאלנו את עצמנו למשל 'האם רלוונטי להודיע על מועד האזכרה?', 'האם הגיוני לעשות פעולות הנצחה התלויות בהשתתפות אחרים כמו יום התנדבות?', 'האם זוהי זכות או חובה להעמיס על הדורות הבאים ולדרוש מהם לזכור מישהו שלא הכירו?'. בתחילת מסע השכול שלנו, דן הבהיר לי: 'אמא, נדב הוא אינו רכוש פרטי משפחתי שלנו'. מאז אני יודעת ומפנימה שכל מי שהכיר את נדב, יש לו את הנדב שלו! ההוכחה: סיפור המצפה שמהווה עבורי תשובה ואפילו שיעור. בניית המצפור גרמה לי אין ספור פעמים לרצות להנציח את הרגע. זה היה בדרך כלל כאשר באתי סתם לבדוק מה התקדם ופגשתי אנשים עמלים עם ברק בעניים. נשאר לנו אתגר אחד להדביק את כל מי שיגיע לכאן באותה תחושת משמעות ומחויבות כפי שהרגשנו כשחברנו יחד. באותה רוח יצירה ובאותה ענווה. נדב הוא הסיבה, המצפור הוא האמצעי, החלום, המטרה. להרגיש פה מול הנוף הקסום הזה, במקום שהוא פיתחו של הגן עדן, את רוח הבריות ורוח המקום. כפי שכתוב בפרקי אבות: "כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו".
יורם קרין: "הקמת המצפור בנקודה זו הצופה אל ביתו של נדב ונמצאת על שביל עמק המעיינות היא הגשמת חזונו של מפקד צעיר אשר החינוך והערכים הציוניים פיעמו בו. המצפור נמצא על שביל עמק המעיינות אשר נפרץ לפני למעלה מעשור והוא חלק בלתי נפרד מהמעשה החינוכי בעמק. אני בטוח שנקודה זו תטופל ותישמר היטב ובעיקר תהווה נקודת מפגש משמעותית ללמידת העמק והאזור על כל גווניהם אולם גם נקודה ללמידת מורשתו של נדב. ברכות לאנשי שדה אליהו ולכל היוזמים והעושים במלאכה. תודה לכם על הקמת הנקודה החשובה למען חינוך ילדינו והקהילות בעמק המעיינות ולמען המטיילים והמבקרים הרבים המגיעים לכאן מכל רחבי הארץ והעולם."