עו"ד לידור איזון: מדינת ישראל – כתב הגנה חלק א

הטור של עו"ד לידור איזון תואר ראשון ושני במשפטים: בשל המצב במדינה, לקחתי על עצמי לכתוב בכל שבוע, טור שיעסוק במעמד היהודים במדינת ישראל.

דומני כי קיים רפיון אמוני, דתי, תרבותי וחשוב מכל – משפטי, שבעטיו יש גמגום מצד אזרחי המדינה על זכות העם היהודי בארץ ישראל.
כבר כאן אקדים אחרית לראשית ואטען כי לטעמי רפיון זה נובע מחסרון הידיעה שלנו אודות ההיסטוריה שלנו כעם עם כל המשתמע מכך.
אנו נוקטים בגישה מתנצלת על עצם קיומנו, ולא כך ראוי שיהיה, הכל כפי שאפרט במאמרים אותם אפרסם בשבועות הקרובים. המאמר יפתח באשמה כנגד מדינת ישראל, עליו אשיב דבר דבור על אופניו.

• האשמה – מדינת ישראל היא מדינה כובשת, קולוניאלית ואימפריאליסטית?

תשובה – ההתיישבות היהודית של שנות השמונים במאה התשע-עשרה הייתה תוצאה של דיכוי אנטישמי באירופה הקולוניאלית, בארצות האיסלאם במזרח התיכון ובצפון אפריקה. היהודים שהיגרו לארץ ישראל לא באו עם נשק ו/או כל כלי שיש בו כדי לפגוע במתיישבים שישבו באותה העת בארץ ישראל, לא הייתה להם מטרה להתפשטות מסחרית או צבאית, אלא שכל רצונם היה להימלט מפגעי האנטישמיות שפקדה את אירופה, הפוגרומים שעשו ביהודים לא הותירו להם ברירה אלא לנסות לשוב לארץ המובטחת עוד מתקופת אברהם אבינו.
יכול והקורא "הלא מאמין" יעצור כבר בחלק זה, ויטען: "לידור, גדעת את כל הדיון ברגע שנסמכת על המקורות העבריים עליהם יש מחלוקת", אשיב: "נקודת המוצא שלי כיהודי, שארץ ישראל שייכת לעם היהודי, אחת – מעצם היותה הארץ המובטחת לאברהם אבינו מפי הגבורה, ושתיים – לימים הבטחה זו קיבלה תוקף משפטי בינלאומי מכוח החלטת האומות המאוחדות בהצבעה דמוקרטית שמחייבת כולי עלמא (החלטה 181)".
כמות היהודים הפליטים שהיגרו לארץ ישראל באותה התקופה הייתה כ 10,000 יהודים, מנגד, כמות יהודים גדולה פי כמה, כמיליון יהודים היגרו לארה"ב, ולשתי קבוצות פליטים אלו הייתה מטרה אחת – לברוח מהר ככל הניתן מהפוגרומים שעשו בהם באירופה ובמדינת ערב. אני כבן להורים ממוצא תוניסאי וערקי יכול להעיד ששמעתי מפי בני משפחתי המבוגרים כי הערבים היו פוגעים בהם ללא הרף ומעמדם היה שפל, ממש כעבדים, כך שלא היה להם ברירה אלא לברוח ולהשאיר את כל רכושם מאחור ולמצוא מקלט אשר יקבל אותם ולא יפגע בהם, וכך הם עשו.
נזכיר כי לפליטים היהודיים לא הייתה כל ציפייה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, אלא שכל רצונם היה לשרוד את חייהם. אל לנו לשכוח כי פליטים אלו זכרו טוב טוב את תקופת האינקוויזיציה ובכללם משפטי האוטו דה פה, אז הנצרות הקתולית שמה על המוקד כל מי שכפר בדתה.

• מעולם היהודים לא עזבו את ארץ ישראל

ברוח מציאות זו ניסחו יהודי העלייה הראשונה (1882) קווי יסוד ובכלל קווי יסוד אלו כתבו כי רצונם ב"מדינה בתוך מדינה גדולה יותר" שבה יכלו ליהנות מזכויות פוליטיות וכן יכלו "לסייע לישמעאל אחינו בעת צורך זו עבורו", אם כן על איזו מטרת כיבוש ו/או קולוניאליות מדברים המאשימים.
יוער, מעולם היהודים לא עזבו את ארץ ישראל, תמיד אבל תמיד חיו בה יהודים, החל מתקופת יהושע וכל בתקופת דוד המלך, לדברי היסטוריון מרטין גילברט "במשך יותר מאלף ושש מאות שנים היו היהודים עיקר האוכלוסייה הנושבת של [מה שהרומאים עתידים לכנות] פלשתין".
הרומאים שדיכאו את היהודים נתנו לארץ ישראל שם חדש הידוע כפלשתין, שנגזר מהשם "פלישתים" אשר ישבו בתקופת עבר במישור החוף.
אפשר לומר בפה מלא כי הרומאים, הצלבנים ומקצת המוסלמים היו קולוניאליים ואימפריאליסטים, וכמאמר הידוע, הפוסל במומו פוסל, אלו שניסו במשך אלפי בשנים לגרש את היהודים מארצם הם אלו שעתה טוענים בפה מלא כי אנו כובשים קולוניאליים ואימפריאליסטיים, ושוללים את קיומנו עלי אדמות בכלל ובארץ ישראל בפרט.
ראוי שבתקופה זו וברוח הקריאות מצד המוסלמים, נזכור את המאורע הנורא שהתרחש במאה השביעית בח'יבאר, אז הנביא מוחמד טבח בשני שבטים יהודיים, זה היה רצח עקוב מדם בו נרצחו, גברים, נשים וטף וזאת שלא בארץ ישראל, אלא רצח על רקע דתי בלבד, ועתה אנו רואים בחדשות ערבים ישראליים שקוראים למעשה שכזה, לקריאות שכאלו אין מקום כלל וכלל, ובטח ובטח לא לקוראים את הקריאות הללו, מקומם לא אתנו, הם קוראים למעשה רצח המוני על רקע דתי, ולאנשים כאלו בעולם מתוקן אין זכות קיום לצידנו, אין אומה ו/או עם שיהיה מוכן לסבול קריאה להשמדתו מעצם היותו הוא, ואנו כעם למוד ניסיון רע ומר, צריכים להגיב תכף ומיד ביד קשה ובאפס סבלנות לכל אמירה ורמיזה שיש בה כדי לערער ולהרהר על קיומנו כאן בארץ.