עו"ד לידור איזון: מתי מותר לבטל שיק?

מעשה שהיה במשרדי, בשעות הבוקר נכנס למשרדי אדם מיוחד מאוד, אשר דאג לבתו ששכרה דירה במרכז הארץ, בעל הדירה סירב להחזיר לה את השיקים בחזרה.
כפי שכולנו יודעים, המחירים במרכז הארץ הרקיעו שחקים, עבור דירת 4 חד' שילמה בתו של האב כ – 9,000 ₪ לחודש שכירות אשר התחלקו בינה לבין שני שותפים נוספים.
רצה הגורל והבת הייתה צריכה לעזוב את הדירה באמצע תקופת השכירות, חוזה השכירות שנכרת בינה לבין המשכיר כלל תניה לפיה היא רשאית לעזוב את הדירה באמצע תקופת השכירות, ובלבד שתמצא שוכר/ת חלופית שתניח את דעתו של בעל הדירה, כך היה, היא מצאה שוכרת שנכנסה בנעליה.
כאשר ביקשה הבת את השיקים שנותרו בידיו, הוא השיב שאין באפשרותו להחזיר את השיקים בגלל שקיימת סתימה באינסטלציה שגרמה לרטיבות ופגעה בפרקט הדירה, משכך הוא מסרב להחזיר את השיקים עד לבירור התקלה, כך שנכון לרגע זה, בעל הדירה מחזיק בשיקים בסך כולל של כ 18,000 ₪ שאותם הוא מסרב להחזיר. כבר בשלב זה יצוין כי בעל הדירה לא הוכיח את הנזק הנטען מצדו, גם לא הוכיח כי הלקוחה אותה אני מייצג היא זו שגרמה לנזק!
האם בעל הדירה נהג כדין? התשובה לכך נעוצה בסעיף 26 לפקודת השטרות [נוסח חדש], אשר מגדיר מיהו "אוחז [שיק] בעד ערך" – ובלשון בני האדם, מתי מותר למחזיק השיק לפרוע אותו או לחילופין, מתי מותר לבעל השיק לבטל אותו.
התשובה לכך הינה פשוטה, כאשר ישנה קירבה בין הצדדים בעסקת היסוד, כבמקרה שלנו (שוכר ומשכיר), אזי שמותר למחזיק השיק לפרוע אותו כנגד התמורה שלשמה השיק נמסר לו, אך כאשר התמורה שלשמה נמסר השיק לא סופקה, יהיה מותר לבעל השיק לבטל אותו.
בדרך כלל, מקרים אלו מתרחשים כאשר אנו מוסרים שיקים דחויים כנגד תמורה עתידית, ולמרבה הצער התמורה לא מסופקת כמוסכם, במקרים אלו יש באפשרותנו לבטל את השיק שמסרנו.
דוגמאות לכך ניתן למצוא בהזמנת רהיטים שלא סופקו, הזמנת מטבח, ארונות וכל מוצר אחר שהתמורה בו לא סופקה מיד.
;יודגש, ישנו חריג למתואר לעיל, מדובר במקרה בו האדם שמסרנו לו את השיק סחר אותו (העביר אותו) לאדם אחר כנגד תמורה, לדוגמא – אם הנגר מסר את השיק שקיבל מאיתנו לספק שלו, על מנת לקבל חומר גלם, המחזיק החדש מוגדר "כאוחז כשורה", ואז יהיה עלינו לאפשר לו לפרוע את השיק גם כאשר לו סופקה לנו התמורה בעדו.
לכן עצה טובה היא, כי כאשר אנו מוסרים שיק דחוי כנגד תמורה עתידית, עלינו לרשום בחלק העליון של השיק "למוטב בלבד" כדי שלא יהיה ניתן להעבירו לאחר אלא רק לאדם שעימו סיכמנו שיספק לנו את התמורה.
המסקנות שאנו לומדים ממאמר זה הן שתיים, האחת – להשתמש בשירותיו של עורך דין בבואנו לחתום על הסכם שכירות. השנייה – כי ייעוץ נכון של עורך הדין, בזמן הנכון, יכול לחסוך כסף רב ללקוח אשר השיקים שלו מצויים אצל אדם אחר (האוחז כשורה).
לפנים הצורך יצויין כי במאמר זה לא הרחבתי בשאלת הוכחת הנזק שהיה על בעל הדירה להוכיחו, לקשר הסיבתי בין קרות הנזק ולמעשיה של מרשתי. כמו כן לא הרחבתי, מקוצר היריעה, במערכת דינים נוספת שחלה במקרה זה, והיא – תחולת דיני החוזים בין מוסר השיק לבין מקבל השיק שלא סיפק תמורה עבורו ועוד.