עו"ד לידור איזון: עתירה מנהלית – מהי?

הטור של עו"ד לידור איזון תואר ראשון ושני במשפטים: בתקופה האחרונה נשאלתי רבות בקשר לעתירה מנהלית ומה המשמעות שלה? ראיתי לעצמי חובה, הן ציבורית והן משפטית להשיב על שאלה זו במאמר קצר זה, בו אבאר מעט על אודות המשמעות המשפטית והמעשית של עתירה מנהלית.

• משפט ציבורי, משפט פרטי ומה שביניהם

כדי להבין מהי עתירה מנהלית עלינו להידרש לשני מושגי יסוד במשפט, הראשון בו נדון הוא המשפט הפרטי – כשמו כן הוא, הוא דן בין שני פרטים שקיימת ביניהן מחלוקת הקשורה במערכת היחסים שלהם, לדוגמה: מחלוקת בין שכנים, מחלוקת הנובעות מחוזה על שלל גווניו, כלומר: המשפט הפרטי במערכות הפרטיות הנובעות מיחסים פרטיים בין פרטים (אנשים) בעולם בכלל ובארץ ישראל בפרט.
המשפט הציבורי – כשמו כן הוא, דן במערכת היחסים הציבורית שקיימת בין האזרח לרשות הציבורית, לדוגמה: רשות ציבורית כמו הכנסת, מקבלת החלטה שיש בה לפגוע בזכויות של אזרח במדינה או אזרחים רבים, אז, תעמוד לאזרח הזכות לפנות לבית המשפט המחוזי או העליון, כשהוא דן במחלוקת בכובעו כבית משפט לעניינים מנהליים, ובלשון אחרת: דן בנושאים ציבוריים.
אם נסכם, המשפט הפרטי חל על מערכת היחסים בין אדם לאדם, ואילו המשפט המנהלי / ציבורי חל בין אדם לרשות.
מה המשמעות המשפטית והמעשית לכך?
ההבדל העיקרי שקיים בין המשפט הציבורי למשפט הפרטי מוצא ביטוי בסמכויות ובדרכי השיפוט שעומדים בפני השופט בשבתו על מדין.
כך לדוגמה: אין רשות יכולה להפלות בין אדם לאדם ויש לה חובה לנהוג בשוויון כלפי תושביה, מה שאין כן במשפט הפרטי, בו יכול אדם אלמוני לטעון שאין ברצונו להכניס את פלוני לביתו בשל מוצאו. במקרה זה אין למשפט הפרטי את הכלים לכפות על אלמוני ציות לערכי השוויון, מה שאין כן כאשר הדרישה לשוויון מופנת כלפי הרשות הציבורית.
דוגמה נוספת: הרשות הציבורית חייבת כי החלטותיה יהיו שקופות ומנומקות לציבור, כך שאם היא לא תעשה כן, תקום לאזרח עילה לעתור כנגד החלטה האוסרת פרסום, למעט מקרים חריגים, אז ייתכן ובית המשפט יורה לרשות לפרסם ולנמק את החלטותיה בהתאם לדרישת המחוקק.
אם נסכם במשפט אחד על ההבדלים שקיימים בין המשפט הציבורי למשפט הפרטי יהיה ניתן לומר, כי המשפט הפרטי מאפשר לאזרח לעשות כל שהוא רוצה אלא אם כן החוק אסר עליו, ואילו הרשות לא יכולה לבצע שום פעולה אלא כאשר קיים חוק המסמיך אותה לעשות כן. על בסיס גישה זו, המוכרת בעגה המשפטית כעקרון חוקיות המנהל, הרי שכל רשות באשר היא, חשופה לביקורת חדשות לבקרים, הואיל ולא פעם היא פועלת בניגוד לחוק שמכוחו היא יונקת את סמכותה, נוסיף לזה כי החוקים כתובים בלשון ערטילאית המותירה מקום לפרשנות וגרוע מכך, לעיתים היא לא מובנת וגורמת לבלבול מצד הרשות.
שליחות המקצוע:
אסיים בנימה אישית, בשונה מהמשפט הפרטי המשפט המנהלי חובק בתוכו שליחות אישית, ההחלטות שיוצאות תחת ידם של טריבונלים מנהליים וביתר שאת על-ידי בג"צ, משתרשים לאחר מכן כנורמה חברתית, יש שיסכימו איתה ויש שלא, אך למעשה זו המציאות, ורבים פסקי הדין שבאמצעותם אוכל להוכיח את טענתי.
לכן אני, עוד בהיותו סטודנט למשפטים, בחרתי להתמקצע בתחום המשפט המנהלי, מתוך ידיעה שהוא יהווה לי ככלי לשנות, גם אם במעט, את המעוות הנובע מהכוח השלטוני, אשר ידוע לכל, כי הוא משחית כל חלקה טובה, ולכן הורו חכמים: "שמעיה אומר, אהוב את המלאכה, ושנא את הרבנות, ואל תתודע לרשות" (מסכת אבות פרק א' משנה י') ומדוע הוא אומר זאת, עונה המשנה: "הוו זהירין ברשות, שאין מקרבין לו לאדם אלא לצורך עצמן.נראין כאוהבין בשעת הנאתן. ואין עומדין לו לאדם בשעת דחקו. (מסכת אבות פר' ב' משנה ג').

בברכת שבת שלום,
לידור איזון

לפגישת ייעוץ: 0507-331-551

לאתר – www.lidorlaw.com