עו"ד לידור איזון: ישראל – כתב הגנה חלק ה'.

הטור של עו"ד לידור איזון תואר ראשון ושני במשפטים

האשמה: מדינת ישראל לא הסכימה לחלוק את הארץ עם הערבים אלא שהיא שאפה לשליטה ולהחלת ריבונות מלאה על כל שטחה.
מענה לאשמה: כבר כאן אקדים אחרית לראשית ואציין כי לאורך כל ההיסטוריה היו היהודים מוכנים לפתרון של חלוקת הארץ, היו אלו הערבים שלא רצו אלא שאפו להביא לטרנספר יהודי ארץ ישראל מביתם ההיסטורי.
כפי שכתבתי במאמרי הקודם, לאחר שהצהרת בלפור קיבלה תוקף מחייב לפי המשפט הבינלאומי, החלו פרעות ופוגרומים ביהודים, בעיקר בעיר הבירה ירושלים. אז התארגנה קבוצה לאומנית ששמה אל-נאדי אל-ערבי. פרעות נוספות נעשו ביהודי יפו, אז נרצחו 13 יהודים, ימים מספר לאחר מכן נרצחו עוד 6 יהודים בפרדס תפוזים ואם לא די בכך הייתה התארגנות של ערבים פלשתינים מטול כארם כדי לפגוע ביהודים בחדרה.
כדי לנסות לצנן את האווירה, מינו הבריטים את חאג' אמין אל-חוסייני למופתי הגדול של ירושלים, אשר בו האמינו כדמות רוחנית ומדינית שיש בה למנוע את הפגיעות ביהודים, מה שהבריטים לא ידעו אז היא העובדה שהם בחרו בבנאדם הלא מתאים, הוא היה אנטישמי ושנאתו ליהודים הייתה מונעת ממניעים דתיים וגזעיים גם יחד. בחלוף הזמן גילו הבריטים והעולם הרחב, כי הוא חבר לאדולף היטלר, יימח שמו וזכרו, על מנת לנסות וליעל את "הפתרון הסופי" – השואה, רצח המוני של יהדות אירופה ברובו, בנוסף לכך, בשנת 1940, פנה המופתי הגדול בבקשה למעצמות הציר על מנת שיעזרו לו ליישב את בעיית היהודים בארץ ישראל בהתאם ל"אינטרסים הגזעיים של הערבים ובקווים דומים לאלה שנעשה בהם שימוש לפתרון שאלת היהודים בגרמניה".
כבר כאן חשוב לי להשמיע קול נוסף שהיה באותה העת, היו אלו חלק מערביי ישראל שלא חששו להביע דעתם וקראו להגדרה עצמית הדדית לערבים ויהודיים גם יחד, אך היה לא הייתה הסכמה מצדם לחיות תחת שלטון יהודי, היו כאלה שיצאו בקול גדול של הזדהות עם היהודים הנרדפים והיה גם עיתון שכתב שבזכות היהודיים ומרצם, ארץ ישראל תשתפר ותתפתח "לתועלת תושביה הערבים". זוהי נקודת אור אותה אסור לנו להזניח בתקוותינו הפנימית לשלום בע"ה.
אחזור לחוסייני, המופתי הגדול, אשר השתמש בכל אמצעי שעמד לרשותו על מנת למנוע חלוקת הארץ שבעטייה היהודים ייזכו להגדרה עצמית, והכך תהא להם ריבונות על חלק משטחה של מדינת ישראל . חוסייני השתמש בדת ככלי איתן לליבוי האש בין היהודים לערבים, הוא טען כי החוק האיסלמאי אוסר על הגדרת היהודיים ככאלו במדינת ישראל, הוא האמין כי רק לערבים מגיעה הגדרה עצמית אך לא ליהודיים. הוא עודד את ערביי ישראל לפגוע ביהודים, לעולם לא יישכחו הפרעות שנעשו ביהודים בשנת 1928, אז נרצחו 133 יהודיים, העיקר בירושלים, חברון וצפת, 339 נפצעו בפוגרומים אלו. ראוי לצטט את מפקד המשטרה הבריטית בחשבון שהעיד על מה שראה בעיניו: "מכיוון ששמעתי צרחות מחדר, עליתי במעין מנהרת מעבר וראיתי ערבי הכורת בחרב את ראשו של ילד. הוא כבר הכה אותו והמשיך לבתרו, אך משראה אותי ניסה לכוון את האבחה אלי אך החמיץ. הוא היה ממש מול לוע הרובה שלי. יריתי בו במפשעה. מאחוריו היתה אישה יהודייה מכוסה דם ועמה איש שזיתי כשוטר ערבי בשם עיסא שריל מיפו…" בהמשך מספר השוטר הבריטי כי הרג את השוטר הערבי הואיל והוא היה חלק מהפוגרומים שנעשו ביהודיים, כלומר גם חלק מהשוטרים העברים שיתפו פעולה עם הרוצחים הערביים שפגעו ביהודיים בשל אותם יהודיים.
כואב לומר אך הבריטים ששלטו אותה עת בארץ, נענו לדרישותיו של המופתי וזאת תחת לחץ של אלימות ורציחות בלתי פוסקות, ומנעו הגירה של יהודי אירופה לישראל, כך שהלכה למעשה בריטניה נתנה תגמול, גם אם לא רצתה בכך, וזאת בשל רצונה למנוע מעשי רצח נוספים מצד ערביי ישראל, כך למד המופתי הגדול כי באמצעות כוח, אלימות ורצח, יצליח להשיג את גירוש היהודיים.
אם לסכם, כל פעם שעלתה הצעה על השולחן, שיש בה כדי להשכין שלום בדרך של חלוקת הארץ, עודד המופתי הגדול רציחות ביהודיים, שיטה זו הצליחה לו והוא העביר אותו לבן משפחתו יאסר ערפאת, שנהג בדיוק באותה צורה בה הוא נהג.
לאור המפורט לעיל, ברור שהפתרון היה מונח על השולחן לא מעטו פעמים, אך נראה שלא היהודים הם אלו שלא היו מוכנים ליישמו. עם זאת, כולי תקווה שימים יבשרו אחרת.
במאמר הבא אתייחס לאשמה כי היהודים הם אלו שדחו את פתרון שתי המדינות לשני העמים.

לידור איזון, עו"ד 
לפגישת ייעוץ: 0507-331-551

לאתר – www.lidorlaw.com