פעמים רבות אנו נשאלים, הן על-ידי מעסיקים והן על-ידי עובדים, אם השעיית עובד מן העבודה, בין אם על-ידי שליחתו הביתה באמצע יום עבודה, ובין אם על-ידי אי מתן עבודה לעובד במשך תקופת זמן קצרה או ארוכה, היא מותרת.
עפ"י דין, מעביד אינו רשאי להשעות עובד, אלא אם סנקציית ההשעיה והמקרים בהם ניתן להפעיל סנקציה זו, קבועים במפורש בהסכם אישי של העובד, או בהסכם קיבוצי/צו הרחבה במידה ואלו חלים על מקום העבודה.
ככל שאין לסנקציית ההשעיה בסיס חוקי ברור כמפורט לעיל, מעסיק שבוחר להשעות עובד מבלי לשלם לו שכר בגין התקופה בה הושעה, לוקח סיכון משפטי וכלכלי כי העובד יתבע אותו ויקבל את שכרו בגין תקופת ההשעיה, בתוספת תשלום בגין הלנת שכר.
ישנם מקרים בהם השעה מעסיק עובד לתקופה ארוכה, ומעשה זה הוכר כמעשה פיטורים של העובד לכל דבר ועניין, אשר זיכו את העובד המושעה בתשלום פיצויי פיטורים ויתר זכויותיו.
בפני מעסיקים, המעוניינים להעביר לעובדיהם מסר משמעתי עומדות אפשרויות ניהוליות אחרות בדרגת חומרה עולה : הזמנה לשיחת בירור וכתיבת נזיפה לתיק האישי, הזמנה לשימוע ושקילת פיטורי העובד.
אין באמור לעיל להוות תחליף לקבלת ייעוץ משפטי.