"בכיתה ה' הלכתי לקנות מקלות תופים. הייתי מגיע מוקדם בבוקר לבית הספר אלון יזרעאל, בערך עם האב בית ומכין מערכת תופים מאולתרת מכיסאות, שם אוזניות ומרגיש שאני מינימום בהופעה של קווין", כך בחיוך שובה לב, חוזר דניאל אבבה, מוזיקאי צעיר בן 21 מעפולה, אל אחד הזכרונות המוזיקליים הצרובים במוחו.
לפני פחות מחודש הוא החזיר את מדי הזית שלו לאפסנאות הצה"לית לאחר שירות מרתק בלהקות חיל החינוך והמודיעין.
"הייתי רעב למוסיקה פשוטו כמשמעו, רציתי ללמוד הכל"
אבבה נולד והתחנך בעיר, "החיבור הראשוני שלי למוסיקה היה עוד לפני שהתחלתי לנגן, תמיד נמשכתי אליה, מגיל מאוד קטן", הוא משחזר, "אהבתי להקשיב ולהרגיש. אחרי שלמדתי הבנתי מה משך אותי בדיוק. התחלתי ללמוד סקסופון דרך הפרויקט המוזיקלי העירוני"בית ספר מנגן". זה היה בכיתה ה'. שם גם נחשפתי לעוד כלים. הייתי רעב למוסיקה פשוטו כמשמעו, רציתי ללמוד הכל". הגיטרה הייתה האהבה הראשונה שלו, אהבה ממבט ראשון יהיה מדויק יותר לומר. הוריו תמכו בחיבור המוזיקלי שלו – ולפריטה על המיתרים ורכשו בעבורו אחת חשמלית, "באותה תקופה לא הייתי יוצא החוצה מסף החדר. הייתי מתאמן ומלמד את עצמי מול המחשב כל היום מבלי לשים לב לשעון. אחר כך הגיע הפסנתר, בערך בתחילת התיכון. אני וחבר למדנו ביחד מהאינטרנט את הבסיס ושנה אחר כך עדיין הייתי רעב לדעת יותר – אז הלכתי ללמוד הרמוניה בבית הספר רימון. שם בעצם קיבלתי תשובות לדברים שרציתי לדעת. כל החטיבה והתיכון הייתי חבר בלהקת דיסלקציה. בחזרות של הלהקה הייתי מתרגל את כל הכלים ובמקביל לקחתי שיעורי פיתוח קול והתחלתי לכתוב שירים."
לפני כשלוש שנים עלה דניאל על מדי צה"ל בה כאמור שירת בלהקות חיל החינוך והמודיעין, כזמר: "השירות שלי היה הכי חוויתי שיש, עבודה עם אנשי מקצוע בתעשייה. נגנים מטורפים, זמרים מעולים, מפיקים מוסיקליים איכותיים, עבודה בכל מיני אולפנים, גם כאלה שהוקלטו בהם שירים שגדלתי עליהם", הוא מספר, "חוויתי גם אינספור הופעות על במות בכל הארץ והעולם – לצד חברי להקה מדהימים ומעל הכל גם חברים לחיים. מתחילת השירות ניסיתי לספור את כמות ההופעות שהיו לי במהלך השירות אבל הפסקתי מהר מאוד כשגיליתי שזה כמעט ובלתי אפשרי."
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
מה היו הרגעים הכי עוצמתיים?
"הספקתי לפגוש במהלך השירות את הרמטכ"ל במיל' גדי אייזנקוט, לקבל ממנו סוג של מדליה על מטוס בדרך חזרה מפולין ולהופיע בטקס הפרידה ממנו. התארחתי בתכנית בגל"צ עם שירים מקוריים, יצאתי עם משלחת לניו ג'רזי, לפולין, למקסיקו וברזיל. הצבא פתח לי כל כך הרבה דלתות שלא ידעתי שקיימות".
דניאל מספר כי הסגנון המוזיקלי הפייבוריט שלו הוא רוק כשהוא מאזין לא מעט גם לאר אנד בי, היפ הופ וגאז'. ואילו אומנים משפיעים עליו? ובכן בראש הרשימה אלו הם דודו טסה, אביתר בנאי, אמיר דדון ולקהת היהודים.
במהלך השירות החל דניאל לכתוב שירים, חלקם עם חבריו כשהמטרה הסופית שהוא סימן לנגד עיניו: אלבום ראשון ומקורי. "כרגע אני עובד על אלבום, שאני כותב כבר בערך שנתיים. בקרוב מתחילים בהקלטות, בינתיים מכינים את הקרקע. יש הרבה ציפייה והתרגשות. בעת הנוכחית אני מנגן קלידים בהרכב היפ הופ של הראפר צמר וביום חמישי הבא נופיע בבר גיורא בתל אביב".
ומה לגבי חלומות עתידיים?
"החלום שלי הוא שאנשים יאהבו את המוסיקה שלי, כל השאר זה כבר בונוס", הוא אומר לסיום.