בימים אלה יוצאים בעמותת "לב פתוח" בקמפיין חדש שמלווה בשני סרטוני תדמית. מטרתו של הקמפיין: עידוד לתרומות כליה של הציבור החילוני, על בסיס רצון טוב ואלטרואיזם.
יו"ר העמותה אלי יוסף סיפר: "הרעיון עלה לראשונה בעקבות שיחה עם הרב ישעיהו הבר, יו"ר ארגון מתנת חיים. הארגון שבו הוא עומד מעודד אנשים המעוניינים לתרום את כלייתם לשם הצלת חיים, כאשר המדובר הוא בתרומה אלטרואיסטית – התנדבותית בלבד. הארגון מושתת על בסיס התנדבותי ללא כוונות רווח וטובות הנאה. המניע היחיד של כל הנוטלים חלק במלאכה הוא הרצון והנכונות לעזור לזולת ולהציל חיי אדם. לאורך השנים רבים תרמו כליה במסגרת פעילות הארגון, אך כולם היו מהמגזר החרדי- דתי, מלבד חמישה".
המטרה בקמפיין היא כאמור עידוד הציבור לתרום כליה מן החי, כלומר מאנשים שבחיים. לעת עתה עשרות אלפי אנשים כבר צפו בסרטוני התדמית וכולי תקווה שנצליח לסייע כבר בקרוב בתרומות כליה על בסיס של אלטרואיזם.
יוסף מסביר כי עמותת "לב פתוח" מנסה לעורר מודעות לתרומות הכליה בעיקר בקרב המגזר החילוני, "כיום כבר אי אפשר לקבל תרומת כליה תמורת תשלום בחו"ל, כפי שהיה בעבר, וגם אם ניתן זה כרוך בתהליך מורכב וסבוך. בשל הסיטואציה שנוצרה, החלטנו להרים את הכפפה והתחלנו בקמפיין. בעזרת משרד הפרסום הגדול "לם מרגלית- שפי", יצרנו שני סרטי תדמית בהם לקחו חלק אלון ברנר מקיבוץ מזרע וליאת מזרחי, פרמדיקית במקצועה מזכרון יעקב.
המטרה בקמפיין היא כאמור עידוד הציבור לתרום כליה מן החי, כלומר מאנשים שבחיים. לעת עתה עשרות אלפי אנשים כבר צפו בסרטוני התדמית וכולי תקווה שנצליח לסייע כבר בקרוב בתרומות כליה על בסיס של אלטרואיזם. חשוב לנו להבהיר שתרומת כליה תורמת לשני הצדדים, גם לצד התורם וגם לזה הנתרם. מדובר בתהליך רפואי לא מורכב ולא מסוכן, ומלבד אי נוחות אין שום בעיות. כמובן שהתורם צריך לעבור ועדות שמאשרות אותו לתרומה מבחינת מנטלית, פסיכולוגית ופיזית, אבל לאחר ועדות אלה התהליך יכול לצאת לדרך".
• לפעמים צריכים לקחת סיכונים בשביל להציל חיים של אחרים"
אלון ברנר, חקלאי מקיבוץ מזרע תרם לפני כשלוש שנים כליה לרופא הקיבוץ ד"ר ניר גיא. "כל החיים השתדלתי לעזור לאנשים, זה משהו שהוא חלק ממני. באחד הביקורים שלי בבית החולים ראיתי את ד"ר גיא בתהליך הדיאליזה. אני לא מאחל את זה לאף אחד. מי שלא מכיר את התהליך, לא יודע כמה שאיכות החיים במצב כזה שואפת לאפס. באותו הרגע הודעתי לדוקטור שאני תורם לו כליה. הייתי ממוקד מטרה לגמרי. יכולתי כבר לראות את הניתוח ולא היה אכפת לי מכל הקשיים שבדרך.
אחרי שקיבלתי את ההתאמה הסתובבתי עם חיוך ענק. התרומה הזו עמדה לשנות לרופא את החיים. לאורך התהליך הבירוקראטי, הוא אמר לי שגם אם זה יעזור לו לחצי שנה של חיים איכותיים, שווה לו ללכת על זה. בכל הימים של לאחר הניתוח הייתי בהתרוממות רוח. הרגשתי שמימשתי את מה שרציתי, זה היה סוג של היי. שואלים אותי למה עשיתי את זה. בהתחלה הסברתי שזה היה טבעי בשבילי לתרום, אבל ראיתי שאנשים לא מבינים על מה אני מדבר.
היום אני מקפיד לענות את המשפט: 'כל המציל נפש אחת בישראל, כאילו הציל עולם ומלואו'. לפעמים צריכים לקחת סיכונים בשביל להציל חיים של אחרים".