השורות האלו נכתבות בכעס. מידי יום אני נדהם מהקלות שבה מצליחים חלק מאמצעי התקשורת להנציח תדמית שלילית ופסיבית ליישובי ולערי הפריפריה. במקביל, באופן לא אמין לחלוטין, זוכה "מרכז הארץ" לדימויים אטרקטיביים, חיוביים ומודרניים. הסיפורים המוצגים לנו בכל כתבות התחקיר מאוסים כבר לגמרי, כמה אפשר לראות איך ממחזרים "סיפורי מסכנות" מתוך רצון להיענות לציפיות סטריאוטיפיות מנותקות מהמציאות.
מה שמכעיס אף יותר הוא שלא רק שהם מציגים לנו עיתונאות לא אמינה, אלא שביודעין או שלא ביודעין, הכתבים שרק מחפשים איזו כותרת מזעזעת שתזכה אותם ברייטינג, מייצרים מעגל קסם, שמונע מאתנו כל אפשרות להפריך את הסטריאוטיפ השלילי. בסופו של דבר, גם בשנת 2016 מונצח מצב הגמוני מעוות. נכון, כולנו יודעים שמדינת ישראל היא מדינה מערבית, מתקדמת, מפותחת, בעלת תעשייה מפותחת, כללי שלטון ומשפט נאורים. אך, משום מה תמיד בסיקור התקשורתי היישובים שנמצאים קצת בצפון או קצת בדרום נתפסים כמקומות שאין בהם מאפיינים אלו. יתרה מכך, הם מצטיירים כמי שמפריעים להגשים חלום נכסף זה של מערביות וקידמה בישראל. המסר בין השורות הוא שתרבותנו, מנהגינו ומסורתנו רק מעכבים את השינוי המיוחל.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
• "ערוצי התקשורת המרכזיים מצויים בתוך בועה מגוחכת"
חשוב להבין, ההשלכות של דימויים אלו מרחיקות לכת, כי מי ירצה להשקיע, להתגורר או לטייל במקומות שמצטיירים כמציעים רק אירועים שליליים, אלימות ומצוקות חברתיות. כך יוצא שדימויים אלו מסייעים לשמר ולקבע את מצב הערים והיישובים בפריפריה. גם האשמת התושבים במתרחש, כפי שנעשית בחלק מן הסיקור התקשורתי, אינה במקומה ויש גורמים אחרים כגון: מוסדות פוליטיים וכלכליים – היוצאים נשכרים מכך. אלה חשים שהם אינם צריכים לבדוק את "תרומתם" למצב העגום, כי בתדמית שנוצרת, הם לא אשמים במצב, אלא אנחנו וזה אורח חיינו.
לפיכך המסר הוא פשוט: עיתונאים צעירים, אתם חוטאים! במקום שתציפו את הבעיה החברתית בצורה שתסייע בפתרונה, כמו מתן דגש לכל אותן מעלות וערכי התרבות המצויים כאן, אתם בוחרים לנהוג בצורה סטריאוטיפית ומתנשאת, כנראה כי זה קל יותר וכי ככה עשו קודמיכם.
איני בא לטעון שאין עוני או מצוקות חברתיות בפריפריה. אבל אני בהחלט טוען שערוצי התקשורת המרכזיים מצויים בתוך בועה מגוחכת וממשיכים להשתתף בייצור משמעות חיובית לאזורים מסוימים בארץ ומשמעות שלילית לאזורים אחרים. לצערי תמיד נדמה כאילו הם מפרשים אותנו באופן רדוד ושטחי ומפיצים זאת לצופים. אם באמת העיתונות חפצה בשינויים חברתיים ובשליחות עיתונאית עליה להפנים שצריך ראשית להתחיל בשינוי ההתייחסות והדימוי לחבלי הארץ, לערים ולישובים הנפלאים ביותר שקיימים במדינתנו. הציפייה היא שהעיתונות תהיה קצת יותר אמיצה ופורצת דרך ושמחד, תזעק ותתריע על היחס לישובים בפריפריה ועל המחסור במשאבים ומאידך תחזק את הדימוי ותדגיש את הפוטנציאל.
כי תכל'ס עפולה אינה שונה בהיצע התרבותי והחברתי מתל אביב או גבעתיים, ולדעת הכותב, ההבדל היחיד הוא שאצלנו יש פחות פוזה והרבה יותר חניה ואנשים חביבים.