נחנך הפארק המרהיב לזכרה של ד"ר יעל וקנין ז"ל

ד"ר יעל וקנין ז"ל, תושבת היישוב הקהילתי גן נר, נהרגה בתאונת אופנוע סמוך לכפר תבור בשנת 2009. הוריה, ג'יין ומשה הפכו עולמות על מנת להקים גן לזכרה שישמש את ההורים ובעיקר את הילדים ביישוב, אותו כל כך אהבה יעל בתם. השבוע, בעזרת רצון טוב של מספר גורמים ועקשנות חסרת פשרות של ההורים, נפתח ה-"מיני-פארק" המרשים לרווחת התושבים. צפו בוידאו המרגש.

השבוע (יום ג') ביישוב הקהילתי גן נר, נחנך "גן יעל" גן משחקים חדש ומושקע לזכרה של ד"ר יעל וקנין ז"ל, תושבת היישוב, שנהרגה בתאונת אופנוע בחודש יולי 2009, בכביש בין כפר תבור לכפר כמא בגליל התחתון. הגן, או יותר נכון ה- "מיני פארק" שטומן בחובו גם מרפסת פנורמית מרשימה המשמשת לתצפית מרהיבה, הוקם בהשקעה של כמיליון ₪, כספי תרומות, אותם אספו במשך השנים האחרונות ג'יין ומשה, הוריה של יעל.

מעמד גזירת הסרט בטקס חנוכת הפארק. מימין: שמעון סורקה, משפחתה של יעל, עובד נור ורב היישוב גן נר, אבשלום קיל
מעמד גזירת הסרט בטקס חנוכת הפארק. מימין: שמעון סורקה, משפחתה של יעל, עובד נור ורב היישוב גן נר, אבשלום קיל

• מותה הטראגי של הד"ר שהקדישה את חייה להתנדבות ומתן לזולת

יעל, בת 39 במותה, נהרגה בתאונת אופנוע חודשים ספורים לפני יום הולדתה ה-40 והשאירה אחריה זוג הורים, ג'יין ומשה ושלושה אחים, מיה, מיכל ויואב. יעל למדה פסיכולוגיה וקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן ולאחר שסיימה את התואר בהצטיינות, המשיכה ללימודי דוקטורט אותם סיימה בהצלחה רבה. אחרי טיול גדול בעולם הגיעה ליישוב הקהילתי גן נר והתאהבה במקום. יעל עבדה כפסיכולוגית בנווה מנשה, מעון שיקומי המטפל במבוגרים הסובלים מפיגור שכלי ובנוסף עבדה בארגון "בזכות", מרכז לזכויות אדם לאנשים עם מוגבלויות. בשנותיה האחרונות עבדה יעל כפסיכולוגית ב-"בית אורי", מעון המטפל בילדים ומבוגרים הסובלים מפיגור שכלי ומנכויות שונות. כמו כן, ניהלה יעל בהתנדבות את הפורום "לזכויות בשיקום ושילוב בקהילה". בחייה היוותה יעל דוגמה, לא רק למקצועיות ואחריות, אלא גם למסירות לזולת, נתינה אמתית וראיית האחר וקבלתו כפי שהוא. עבודת הקודש של יעל נגדעה, כאמור, באיבה באותה תאונה מצערת לפני כ-6 שנים.

יעל, בת 39 במותה, נהרגה בתאונת אופנוע חודשים ספורים לפני יום הולדתה ה-40. אחרי טיול גדול בעולם הגיעה ליישוב הקהילתי גן נר והתאהבה במקום. בשנותיה האחרונות עבדה יעל כפסיכולוגית ב-"בית אורי", מעון המטפל בילדים ומבוגרים הסובלים מפיגור שכלי ומנכויות שונות. כמו כן, ניהלה יעל בהתנדבות את הפורום "לזכויות בשיקום ושילוב בקהילה". לאחר מותה, החליטה משפחתה של יעל שלמרות שהם מתגוררים במרכז הארץ, ברצונם לקבור את יעל בבית העלמין בגן נר, היישוב אותו כל כך אהבה.

היוותה דוגמה לא רק למקצועיות ואחריות אלא גם למסירות לזולת. ד"ר יעל וקנין ז"ל
היוותה דוגמה לא רק למקצועיות ואחריות אלא גם למסירות לזולת. ד"ר יעל וקנין ז"ל

לאחר מותה, החליטה משפחתה של יעל שלמרות שהם מתגוררים במרכז הארץ, ברצונם לקבור את יעל בבית העלמין בגן נר, היישוב אותו כל כך אהבה. חוג הצילום ביישוב, בו יעל לקחה חלק פעיל, הקדיש את תערוכת הסיום של הקורס, שהתקיימה כחודשיים לאחר מותה לזכרה בטקס מרגש במעמד המשפחה. מאז מותה ומדי שנה, מתקיימת אזכרה בבית העלמין ביישוב, כמו גם טיול רגלי בגלבוע לזכרה של יעל.

• המשבר הכלכלי שהקשה על גיוס התרומות

אמה של יעל, ג'יין, ילידת ארה"ב, חיה בשנים האחרונות על קו ישראל – ארה"ב, שם ניסתה, בעזרת קרובי משפחתה המתגוררים שם, לגייס תרומות להקמת והשלמת הפרוייקט, דבר שהתברר כלא פשוט בכלל נוכח המשבר הכלכלי בארה"ב שהשפיע מאוד באותם ימים. אחרי מאמצים גדולים, השקעה גדולה של זמן ומשאבים ובתמיכת המועצה האזורית גלבוע, שדאגה לאשר את השטח המיועד והועד המקומי גן נר בראשותם של יו"ר הועד דאז וראש המועצה האזורית גלבוע היום, עובד נור ויו"ר הועד הנוכחי, שמעון סורקה, שדחף, תמך ועזר ב-4 השנים האחרונות, הגיע הרגע שכולם חיכו לו והגן המגוון והמטופח נחנך בטקס מכובד אליו נאספו לחלוק כבוד לזכרה של יעל מאות מתושבי היישוב. יש לציין גם את עזרתם הרבה של שאר חברי הועד המקומי גן נר, בראשם ניסים כהן, יו"ר ועדת תרבות וכמו גם את ראש המועצה הקודם, דני עטר ואת אלי גורן, תושב קיבוץ גבע ומייסד "חוג העמקים" בגלבוע.

הנוף המרהיב הנשקף מהמרפסת הפנורמית ב-"גן יעל"
הנוף המרהיב הנשקף מהמרפסת הפנורמית ב-"גן יעל"

• העבודה עוד לא הסתיימה

פרוייקט "הגן של יעל", אמנם פתוח לקהל הרחב אך העבודה עדיין לא נסתיימה. יש להשלים תאורה על מנת שהגן יוכל לשרת את הציבור גם בימי שעון החורף בהם מחשיך מוקדם ובנוסף עתיד לקום מגרש מיני פיץ' כחלק נוסף ומשמעותי מהאפשרויות שהמיני-פארק מציע לתושבי היישוב. ראש הועד, סורקה וראש המועצה, נור, התחייבו להמשיך ולתמוך בפרוייקט עד אשר יושלם וגם הם, כמו כל הלוקחים חלק בעניין, מקווים שהילדים והמשפחות יגיעו וייהנו מהמתקנים ויישמרו על המקום שיוכל להמשיך ולשרת את התושבים גם בשנים הבאות.