• עמי כברי: "הפוסט של גידי אורשר הוא מופת של איוולת"
"אבא ואמא שלי, מנוחתם בגן עדן, נולדו במרוקו. הבית שבו גדלתי היה ספוג בלא מעט מסורות, תמונות של צדיקים ומנהגים שאליהם, מן הסתם, כיוון גידי אורשר בפוסט הילדותי שלו (אם אין לכם מושג מי זה – תבררו בגוגל. יש אחד כזה, נשבע לכם).
אף לא אחת מן המסורות הללו נוכחת כיום בחיי; אבל כאשר אני נזכר בתמונה של רבי שמעון בר יוחאי, שהיתה מונחת קבע מתחת למזרן המיטה שלי, ביחד עם להב חשוף של סכין – אני מחייך. כי זה מזכיר לי עד כמה אמא שלי אהבה אותי. וכמה חרדה אימהית בריאה היתה בה. מפני הבלתי צפוי. מן השורף והחותך; והממית כמי באר ואש כיריים. (הבאתי לך אותה בציטוט של אלתרמן, אה אורשר?)
אמא שלי, מימי – שהיתה אשה חריפה מאד, עולה על גדותיה באינטואיציות ומפצחת חידות הגיון מחוננת – הבינה משהו שאני השכלתי להפנים אחרי לא מעט שנים (יפות) בחוג לפילוסופיה. היא הבינה שכל הידע שבעולם – אינו מסוגל לבטל לחלוטין את המרכיב הכאוטי של המציאות. כמה חכמה אנושית וכמה ידע סדור ומנומק הרכיבו את החללית שאיתה המריא אילן רמון זכרו לברכה אל מחוץ לגבולות האטמוספירה.
קולניותם החלולה של כמה מנציגי עדות המזרח הייתה זרה מאד לאבא ואימא שלי. אני מקווה שהרשימה הזו שלי עושה צדק עם עולמם התרבותי יותר מאשר חדוות החיסולים שתיתן את הטון בימים הקרובים".
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
טובי המומחים ישבו מרותקים למסכים וקיוו לטוב (אם היה ביניהם יהודי מרוקאי מקזבלנקה, אין ספק שהוא היה ממלמל בלחש את שמו של רבי מאיר בעל הנס; "רבי מייר בעל הניש" בשפת המקור). איש מהם לא היה מסוגל לדעת בוודאות, איך תסתיים חזרתה של תפארת התבונה האנושית אל כדור הארץ. לאסוננו – הרע מכל קרה. לא נעלבתי מהפוסט של גידי אורשר. אין בי שום רצון לראות אותו מושפל בזפת ונוצות. אורשר למד עכשיו, שלכל עיפרון בקלמר יש את היום שבו מתברר לו שהוא לא כזה מחודד כמו שהוא חשב.
הפוסט שלו הוא מופת של איוולת. אסופה של ססמאות תפלות, שמצדיקה בהחלט הרהור מחודש בנוגע ליכולות האינטלקטואליות האמתיות שלו. או לכל הפחות, באשר ליכולת שלו לשמור על צלילות כאשר הוא מתעצבן. כפי שכתבו כמה מחבריי, גם לי ברור שהפוסט הפאתטי הזה ישרת כמה צעקנים שהדימוי הציבורי שלהם עדיין מתנדנד על כף המאזניים.
אותי הם אינם מייצגים. ולא את שאול ומימי קבריט, שהיו אנשים נבונים וחרוצים מאד. אף על פי שנסתלקו מן העולם הזה בגיל צעיר (היא נהרגה בגיל 43; הוא נפטר ממחלה בגיל 52) – זכו לטפח שלושה צאצאים שאינם נופלים מאיש. בשום תחום.
קולניותם החלולה של כמה מנציגי עדות המזרח הייתה זרה מאד לאבא ואימא שלי. אני מקווה שהרשימה הזו שלי עושה צדק עם עולמם התרבותי יותר מאשר חדוות החיסולים שתיתן את הטון בימים הקרובים".
• יוסי לוי: "גידי, אני קורא תהילים, מתפלל ומאמין בצדיקים, וטוב לי עם זה"
"תתבייש לך גידי, איש גזען ומתנשא. אתה מתפרנס שנים מדברי ביקורת הזויים. נגמרו לך המילים על הקולנוע, והחלטת לעלות לתודעה הציבורית ממנה נשכחת. מה יותר קל מלכתוב דברי בלע, הבל וגסות רוח, על עדות המזרח. הרי זה טרנד אצלכם, עלאק, "שוחרי התרבות".
אתה בושה לעדת אשכנז, אתה בושה לתרבות ולקולנוע. כן, אני קורא תהילים, מתפלל ומאמין בצדיקים, וטוב לי עם זה, ואני מלא שמחה על כך. גידי, אני מרחם עליך ועל אנשים כמותך, שחוץ מלבקר אחרים אין לך כלום להיאחז בו. לא יעזור לך ולא לחבריך, ולא לתומכיך שטופי השנאה.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
אנשי עדות המזרח, פרקו כבר מזמן את עול העבדות שאתה וקהילת מרעיך, רדיתם בהם שנים כה רבות בבוז וללא רחמים, מקום המדינה ועד לא מזמן. עדות המזרח עברו קידמת דרך, והם אוחזים היום במושכות השלטון, הצבא, התעשייה, כן וגם באקדמיה. בני עדות המזרח למגינת לבך, רוכשים כל הזמן עוד השכלה, תופסים עמדות מפתח כמעט בכל תחום במדינה, כן מר אורשר, יחד עם כל זה, אנו גאים להמשיך לדבוק באמונתנו, במזוזה, בתפילין ובצדיקים. אתה וחבריך תמשיכו לסגוד לאלילים.
אנחנו נמשיך לאחוז בכל מרקמי החיים, ויחד עם זאת נמשיך להושיט יד ולחבק את אחינו האשכנזים, כי עם אחד אנחנו. אלף כמוך לא יצליחו לסדוק את השילוב האדיר ונישואי התערובת בין ספרדים ואשכנזים, עד לאיחוד העם המלא. אני תקווה שיקומו עוד דוברים אשכנזים אמיצים ויוקיעו את דבריך המבישים. אנחנו עם אחד ונשאר עם אחד. אשכנזים וספרדים בחלקת האלוקים הקטנה".