גזר דינו של קטין בן 16 מהאזור, שנאשם בביצוע מעשים מגונים ומעשה סדום בדודתו בת ה-27 אשר אובחנה כלוקה במחלת נפש, נגזר השבוע בית המשפט לנוער (בבית המשפט המחוזי בנצרת). הנאשם ביצע את העבירות בהיותו קטין, במהלך כשנה בהיותו בגילאים 13.5 עד 14.5.
• "בואי נעשה"
הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון, בעבירות שיוחסו לו בכתב אישום מתוקן, שעניינן מעשים מגונים בנסיבות אינוס ומעשה סדום. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם הינו אחיינה של המתלוננת ונפגעת העבירה ה.ס., בת 27, אשר אובחנה כלוקה במחלת נפש, בעלת אינטליגנציה מוגבלת ובעלת תובנה חלקית בלבד. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום המתוקן, התגוררה המתלוננת בקומה השנייה, בבניין הצמוד לבית בו התגורר הנאשם. במהלך השנה עובר להגשת כתב האישום, במספר מקרים, ביצע הנאשם במתלוננת מעשי סדום ומעשים מגונים, וזאת ללא הסכמתה החופשית ותוך ניצול היותה חולת נפש ולקויה בשכלה.
כתב האישום אוחז שני אישומים. על פי האישום הראשון, ביום 13/2/2016, בסמוך לשעה 15:00, שמעה המתלוננת נקישות על חלון חדר השינה בו שהתה בביתה, אשר בבניין, וכאשר פתחה את החלון הבחינה כי המדובר בנאשם, אשר השליך אבנים לעבר החלון. הנאשם קרא למתלוננת ואמר לה "בואי נעשה" וכן "תבואי אזיין אותך". המתלוננת יצאה מביתה אל עבר גרם המדרגות של הבניין, שם המתין לה הנאשם, אשר הוליך אותה אל עבר הקומה הרביעית, וזו עשתה כדרישתו. בהגיעם לגרם המדרגות של הקומה הרביעית בבניין, הורה הנאשם למתלוננת להתפשט, וזו פשטה מעליה את מכנסיה ותחתוניה.
במקביל הפשיל הנאשם את מכנסיו ותחתוניו וביצע בה מעשים מגונים. המתלוננת הלכה לבית סמוך, שם שהו בני משפחתו של הנאשם, זאת כאשר היא ללא מכנסיה ותחתוניה, צועקת ובוכה.
בגין מעשים אלה, הואשם הנאשם בביצוע מעשים מגונים במתלוננת, תוך גרימת חבלה גופנית, וזאת, ללא הסכמתה החופשית ותוך ניצול היותה חולת נפש וכן לקויה בשכלה, מצב בו לא הייתה הסכמתה למעשים אלה הסכמה חופשית.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
• עיקר הפגיעה הוא במישור הרגשי והנפשי
על פי האישום השני, במועד מדויק שאינו ידוע למאשימה, שמעה המתלוננת שוב רעש נקישות על חלון חדר השינה בו שהתה בביתה, וכאשר הביטה ממרפסת הבית, הבחינה בנאשם משליך אבנים לעבר החלון. המתלוננת יצאה מביתה, ירדה לקומה הראשונה, ונכנסה אחרי הנאשם אל תוך הדירה שאינה מאוכלסת. הנאשם והמתלוננת הלכו אל עבר פרוזדור הדירה, שם הורה הנאשם למתלוננת להתפשט והיא עשתה כן. בהמשך ביצע בה מעשה סדום ולאחר מכן התלבש ועזב את הדירה.
בגין מעשים אלה, הואשם הנאשם בביצוע מעשה סדום, ללא הסכמתה החופשית של המתלוננת, תוך ניצול היותה חולת נפש ולקויה בשכלה, מצב שבו לא הייתה הסכמתה למעשה הסדום הסכמה חופשית.
בעקבות העבירות שבוצעו בה, נגרמו למתלוננת נזקים במישורים שונים: במישור הפיזי – סבלה מחבלות, כפי העולה מכתב האישום, ומתעודת חדר המיון בבית החולים, בו טופלה המתלוננת במועד האירוע נשוא האישום הראשון, והיא תיארה גם מכאובים הנמשכים מאז.
עיקר הפגיעה הוא במישור הרגשי והנפשי, כאשר יכולותיה להתמודד עם פגיעה זו הינה מוגבלת, בשל הקשיים מהם היא סובלת. המתלוננת תיארה גם מורכבות משפחתית, אשר תרמה לכך שלא התלוננה במהלך התקופה בה נוצלה מינית, והיא מודעת לסכסוך המשפחתי שהתגלע בעקבות הדיווח על העבירות.
"העבירות שביצע הנאשם פגעו פגיעה עמוקה בגופה, ובעיקר בנפשה של המתלוננת, והותירו אותה עם צלקות עמוקות. כפי שפסק לא אחת בית המשפט העליון, פגיעה מעין זו לא בנקל תימחה על ידי חלוף הזמן ואף תותיר אצל הקורבן פצעים שאין להם מזור"
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
היא סיפרה גם על תחושות של אשמה, מהחלק שהיה לה במעשה הפוגעני. על אף שהפגיעה הפיזית בה הופסקה והנאשם הורחק מסביבתה הקרובה, השלכות הפגיעה בה עדיין מוחשיות וניכרות, הן בהתמודדות ברמה היומיומית והן בעיסוק הנרחב של המשפחה עם משמעות הפגיעה שנעשתה, והסכסוך המשפחתי שנגרם כתוצאה מכך.
נפגעת העבירה החלה לקבל טיפול שיקומי רק לאחרונה, אך כמות המשאבים הרגשיים העומדים לרשותה לצורך התמודדות עם פגיעות הנאשם מוגבלת ביותר, נוכח לקויותיה.
כעד מטעם המאשימה לעניין העונש, העיד אחיה של המתלוננת, ס.ס, המשמש לה כאפוטרופוס מזה כשנתיים. האח, סיפר כי אחותו איבדה ביטחון ואמון באנשים אחרים ואף בבני משפחה והיא סובלת מהפרעות שינה. בשמו ובשם בני משפחת המתלוננת, ביקש העד שעל הנאשם ייגזר העונש המקסימאלי, הקבוע בחוק וכן הוא יחויב בפיצוי לטובת המתלוננת. עוד ציין האח בעדותו, כי אביו של הנאשם הבטיח להגיע לביתם ולהתנצל על המעשים שביצע הנאשם, אך לא עשה כן עד היום.
• "מעשיו של הנאשם ראויים לגינוי ולסלידה"
בדיון וההכרעה של פסק הדין בבית המשפט נכתב: "אין חולק כי מעשיו של הנאשם שבפנינו, הגם שהינו קטין, הינם חמורים. הנאשם ביצע במהלך תקופה של כשנה, מעשים מיניים חמורים כפי המתלוננת, שהיא דודתו, תוך ניצול חולשתה, וזאת לצורך סיפוק צרכיו המיניים.
מעשיו ראויים לגינוי ולסלידה. אף שהתקשה להודות בכך בתחילה, הרי ברור שבחירת הקורבן לא הייתה מקרית. הנאשם הודה בפני שירות המבחן כי ניצל את האמון שנתנה בו המתלוננת ואת מוגבלותה השכלית, ולכן בחר לבצע בה את העבירות. הנאשם ניצל את חוסר יכולתה של המתלוננת להתנגד למעשיו, על מנת לספק את יצריו המיניים, וככל הנראה האמין כי מעשיו לא יתגלו בשל נתוניה האישיים של המתלוננת…העבירות שביצע הנאשם פגעו פגיעה עמוקה בגופה, ובעיקר בנפשה של המתלוננת, והותירו אותה עם צלקות עמוקות.
כפי שפסק לא אחת בית המשפט העליון, פגיעה מעין זו לא בנקל תימחה על ידי חלוף הזמן ואף תותיר אצל הקרבן פצעים שאין להם מזור. מכאן, הצורך בענישה הולמת אשר תביע את סלידתה של החברה כלפי העומד מאחורי מעשים נפשעים אלה…".
• "הודגש כי הנאשם עודנו מצוי בשלבים המוקדמים של תהליך עיבוד העבירה"
עוד נכתב בפסק הדין: "באת כוח המאשימה ביקשה כי נטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל, במסגרתו יזכה לטיפול ייעודי, לו הוא נזקק. הגם, שמעשיו של הנאשם, ככלל, מצדיקים ענישה מחמירה בין כתלי הכלא, הרי נוכח השיקולים שפורטו לעיל, בפרט גילו הצעיר והיתרמותו מההליך הטיפולי, בו הוא נוטל חלק בעת שהותו במעון הנעול, הרי שיש להעדיף אפשרות זו, על פני השמתו של הנאשם מאחורי סורג ובריח בתנאי מאסר ממש…. יוצא, שכאשר מדובר בנער קטין, השוהה כבר תקופה של למעלה משנה במעון נעול ועובר תהליך שיקומי מוצלח, ככלל, אין סיבה לגזור עליו מאסר ממש, תוך הפסקתו של התהליך המיטיב… בעקבות הליך טיפולי לא קצר, דומה כי כיום, הפנים הנאשם את העובדה שגרם נזק למתלוננת ומביע נכונות לתקן את דרכיו על ידי תהליך טיפולי מעמיק.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
מן הדיווחים שהתקבלו נראה כי הנאשם משתף פעולה באופן מלא בהליך הטיפולי ומציית להוראות צוות המעון. הוא גם עושה כמיטב יכולתו על מנת להשלים לימודיו וגם ללמוד מקצוע, שיוכל לשמש אותו בעתידו כאזרח שומר חוק. לצד האמור, הודגש כי הנאשם עודנו מצוי בשלבים המוקדמים של תהליך עיבוד העבירה. ניכר כי עדין איננו מגלה אמפטיה מלאה לתחושות המתלוננת, ונדרש עוד טיפול ממושך, בטרם יבין באופן מלא, את משמעות המעשים שביצע. נוכח השתלבותו הטובה במעון הנעול, אני סבורה כי המשך התהליך הטיפולי במסגרת המעון יוכל לסייע לנאשם לחזור למוטב, ולהפחית את הסיכון כי יהא מעורב בביצוע עבירות נוספות.
על הנאשם הקטין נגזרו העונשים הבאים: שהייה במעון נעול עד הגיעו לגיל 18. במהלך תקופה זו ובהתאם להמלצת שירות המבחן, ימשיך הנאשם בהליך הטיפולי במעון, כפי שיידרש וכן יהיה נתון בפיקוח שירות המבחן, לצורך המשך הטיפול הפרטני על ידי קצין המבחן. 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, והתנאי הוא שלא יעבור במהלך תקופה זו עבירת מין מסוג פשע. שישה חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים, והתנאי הוא שלא יעבור במהלך תקופה זו עבירת מין מסוג עוון. כמו הנאשם ישלם למתלוננת (באמצעות אפוטרופסה), פיצויים בסך 20.000 שקלים.