מעסיקה תפצה בעשרות אלפי שקלים אישה שעבדה כמנקה ונאלצה לעזוב את עבודתה אחרי שבעלה חלה בסרטן ונזקק לטיפול יומיומי. בעזיבתה דרשה האישה את זכויותיה המגיעות לה כחוק, אך החברה סירבה לשלם זאת. בית הדין לעבודה בנצרת פסק לטובת האישה במסגרת הסכם פשרה והורה לנתבעת לשלם את מלוא פיצויי הפיטורים וכספי התמלוגים שהצטברו בקופה.
ג', בת 59 כיום, תושבת אזור העמקים עבדה בחברה במשך כ-16 שנה במשרה מלאה ושכרה הממוצע עמד על 4,098 שקלים. אלא שבעלה אובחן בשנת 2014 כחולה סופני במחלת הסרטן, במצב בו לא הייתה אפשרות לטפל בו במסגרת המחלקה האונקולוגית. ג' נאלצה לטפל בבעלה ולכן נעדרה מעבודתה, ולבסוף נאלצה אף להתפטר על מנת לסעוד אותו בביתם, חרף מצבם הכלכלי הקשה.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
המעסיקה טענה מנגד כי האישה לא הייתה צריכה כלל לעזוב את מקום עבודתה, שכן המנוח הופנה לטיפול תומך בהוספיס, ואילו היה מתאשפז, האישה יכלה להמשיך לעבוד ולא הייתה צריכה לסעוד אותו.
בהתאם לחוק, עובד שהתפטר בשל מצב בריאותי לקוי שלו או של בן משפחה מדרגה ראשונה זכאי לקבל פיצויי פיטורים מהמעסיק. הזכאות חלה על מי שעבד בארגון שנה לפחות, וההתפטרות נסמכת על מסמכים רפואיים מספיקים.
בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד אהוד גולן נטען כי העובדת לא קיבלה את מלוא זכויותיה הסוציאליות עם סיום העסקתה, למרות שהחוק עומד לצידה. יתרה מזו, עו"ד גולן טען כי המעסיקה הלינה מהעובדת לאורך השנים תשלומים עבור עבודה בשעות נוספות, ותק, דמי הבראה ופדיון ימי חופשה תוך ניצול העובדה כי היא אינה דוברת עברית.
נשיא בית הדין לעבודה בנצרת, כבוד השופט מירון שוורץ, פסק לטובת האישה והורה למעסיקה לשלם לה את מלוא כספי התמלוגים שנצברו לזכותה, וכן פיצויי פיטורים, בסך של כ-60 אלף שקלים.
עו"ד אהוד גולן: "מדובר במקרה מצער בו המעסיקה פעלה לא רק בחוסר תום לב, אלא גם בחוסר אנושיות. החברה התנערה מאחריותה כלפי עובדת שמילאה את תפקידה לשביעות רצון המעסיקה במשך 16 שנה, ובשעתה הקשה הופקרה ונשללו ממנה זכויותיה. כבוד בית הדין הוכיח שוב שיש מי שיעמוד לצד העובדים, במידה ויפגעו זכויותיהם."