בחזרה לאתיופיה: "זה היה מסע מטלטל, לא עוד טיול במדינה אקזוטית",

25 שנים מלאו למשלחת התלמידים הראשונה שיצאה מישראל לאתיופיה. בימים אלה יוצא 'איש בלי קירות', ספר חדש שחוזר לסיפורה המרגש של המשלחת – אותה הובילו המחנכים המוערים שחרית וברוך וזאן מעפולה

לפני 25 שנים הובילו שחרית וברוך וזאן, המחנכים המוערכים, מנהלי פנימייה בעפולה את המסע הראשון ופורץ הדרך של משלחת תלמידות ותלמידים למסע שורשים באתיופיה.
להחלטה לצאת למסע ארוך, משמעותי ומעורר רגשות עוצמתיים קדמה חשיבה מדוקדקת במשמעות קיום המסע והשפעתו על התלמידים העולים מאתיופיה. תלמידי הפנימייה אשר התחנכו בפנימייה זכו ליחס של אהבה וחיבה, מעטפת חינוכית ערכית וחווייתית, אך יותר מכל היו זקוקים לחוויה מטלטלת ומעצימה אשר תהיה חלק מעיבוד תהליכי העלייה השונים ובהם תהליכי עיבוד אבל על האובדן במסע לארץ ישראל, אובדן הורים, אחים, שכנים, חברים למסע.
בימים אלה יצא לאור ספר חדש בהוצאת 'עכשיו אפשר', הספר 'איש בלי קירות' משלב בין שירים שנכתבו אי אז במסע הראשון לאתיופיה לבין סיפורה של המשלחת פורצת הדרך אשר סברו כי מסע שורשים בשילוב תהליכי עיבוד אבל הם החוסן האמיתי והיעיל להתאקלמות בני הנוער העולים מאתיופיה, כל אחד וצרורות מכאוביו ואושרו עימו. שחרית וזאן אמרה עם קבלת הספר: "אני זוכרת את רגעי ההתרגשות וההעצמה של התלמידים בביקורנו בכפרים בהם גרו". ברוך וזאן: "ראיתי חשיבות עליונה במסע השורשים המשמעותי הזה, מסע שנטע בתלמידות ובתלמידים תקווה, אמונה והעצים את תהליך קליטתם בישראל". איש בלי קירות ועם לב ענק. הספר יצא בסיוע קרן עמו"ס, עידוד מלומדים, משוררים וסופרים, מבית נשיא המדינה.

• "אתיופיה עבורי היא בית שני, הבית הראשון היא מדינת ישראל"

במהותו המסע הפגיש את קבוצת הנערים והנערות עם מחוזות ילדותם, עם עברם, עם זיכרונות השמחה והכאב, עם חייהם הצעירים. "זה היה מסע מטלטל, לא עוד טיול במדינה אקזוטית", נזכרת שחרית וזאן אשר הובילה את המסע באתיופיה ומוסיפה, "הכל חזר לנערות ולנערים, דברים טובים ופחות טובים, תמונות ילדות, זיכרונות, ניחוחות, הכל מכל כל. יחד עם שותפי למסע עמנואל בן סבו, קיימנו בתום כל יום של מסע שיח פתוח עם הנערים והנערות, היינו קשובים לניואנסים, ערים לכל, שיחות הוונטילציה אפשרו יציאה בכוחות מחודשים ביום שלמחרת."

מי שדאג לכלל הצרכים הלוגיסטיים מהמימון ועד לביטחון היה ברוך וזאן מנהל הפנימייה, אשר ראה ביציאת המשלחת מעשה חשוב ביותר להצלחת הנערות והנערים בקליטתם במדינת ישראל. "ראיתי חשיבות עליונה במסע השורשים המשמעותי הזה, מסע שנטע בתלמידות ובתלמידים תקווה, אמונה והעצים את תהליך קליטתם בישראל",  אומר ברוך.

• את הספר כתב המחנך והסופר עמנואל בן סבו אשר השתתף במסע ותיעד את התהליכים המיוחדים והמרגשים.

במסע השתתפו שמונה נערים ונערות שנבחרו על ידי הצוות החינוכי והטיפולי. השמונה הגיעו ממחוזות שונים באתיופיה העצומה וכל אחד מהשמונה זכה ליום ביקור בכפרו עם כל חברי המשלחת. החוויה אשר השמונה עברו מלווה אותם עד היום. אחת המשתתפות במסע הייתה החניכה המקסימה חן עזריה, כיום בכירה במשטרת ישראל: "המסע הזה נטע בי גאווה בשורשיי ובמקורות ילדותי, אתיופיה עבורי היא בית שני, הבית הראשון היא מדינת ישראל. במסע בכיתי וצחקתי, התרגשתי ונעצבתי, התגעגעתי לחבריי בכפר, לרוח המיוחדת למרחבים. גם במרחק עשרים וחמש שנים, מסע השורשים הזה ללא ספק היה חלק מעיצוב זהותי ואישיותי. עד היום מעת לעת אני מציצה בתמונות מימי המסע ומתרגשת כל פעם מחדש," אומרת חן.

 

 

במרפאה ובבית: המרפאה – שתומכת בחולים במחלות קשות ומונעת סבל

|

״העמק״: שישה מגנטים נשלפו מילד בן 9

|