מיכאל און, מי ששימש כמנהל כפר הנוער ויצו ניר העמק בשנים 1971-1995 הלך בשבוע האחרון לעולמו. לאון זכויות רבות בהצלחות של הכפר ופיתוחו ובהלוויתו נכחו אנשי חינוך רבים שחינכו בכפר בעבר ומחנכים בהווה. גם תלמידים של מיכאל, אותם הוא לימד מתמטיקה לאורך שנים בהצלחה רבה, ליוו אותו בדרכו האחרונה.
אחד הרגעים המרגשים בהלוויה היה בעת שאחת המורות סיפרה בהתרגשות ודמעות באיזו רגישות ליווה אותה מיכאל בעת שבנה חלה במחלה קשה. היא סיפרה כי הוא דאג לכל משפחתה במשך כשלוש שנים, הרגיע אותה ואפשר לה לטפל בבנה. היא גם סיפרה שבנה נפטר מהמחלה אך היא חשה חובה לומר לשני בניו של מיכאל ז"ל שאביהם היה אנושי ושהם צריכים להיות גאים בו. דבריה המרגשים של המורה גרמו לכל הקהל לדמוע.
מנכ"לית הכפר אסתי כהן אמרה בדברי ההספד המרגשים שלה: "מיכאל היקר, בשמי אישית, בשם צוות מורי ועובדי הכפר ובמיוחד בשם אלפי בוגרי כפר הנוער ויצו ניר העמק אני מבקשת לומר דבריי הערכה ומעט לתאר את פועלך. עם היוודע דבר פטירתך, החלו שיחות טלפון ביננו אנשי הצוות, שיחות של געגוע למנהל, למורה למתמטיקה וחבר שלימד יחד אתנו באהבה רבה. בעשור האחרון אני מנהלת את כפר הנוער ויצו ניר העמק. אני מבצעת את אותו תפקיד עם אותה שליחות שאתה מיכאל ביצעת למעלה מעשרים שנה במקצועיות ובנועם הליכות. לפני 30 שנה, הגעתי לכפר כמורה צעירה למתמטיקה ואתה מיכאל קלטת, ליווית אותי בעדינות והרגעת אותי. לימים צחקת כשאני הייתי רכזת המקצוע שלך – כי אתה מיכאל בנוסף לניהול הכפר תמיד המשכת ללמד לפחות כיתה אחת. הייתה לי הזכות להכיר אותך מקרוב ולהיות יחד אתך בצוות מורי המתמטיקה. היית עמית למקצוע עם לב גדול. מוכשר, מסור, נעים הליכות, אוהב אדם, אוהב לעזור ויודע להקשיב. התברכת בהרבה תכונות אנושיות, חמות וטובות ונגעת בדרכך שלך בכל מי שפגשת במהלך חייך- כך הותרת את חותמך. אנחנו נזכור בכפר את "מיכאל וחנה" שערכו ערביי הקרנת שקופיות כולל הסברים אחרי כל טיול שהיו בחו"ל ותמיד ההסברים כללו עוגות ועוגיות מעוצבות ומרשימות מעשה ידיה של חנה. מיכאל, אין ספק שאתה אחד ממובילי הכפר ועשייתך ונתינתך הם חלק מההיסטוריה של ויצו העולמית ומשמו הטוב של בית הספר. משפחת און המורחבת, אנחנו עמכם, משפחת ויצו ניר העמק, ברגעים הקשים, כואבים את כאבכם ודומעים את דמעותיכם. מיכאל אנחנו נפרדים ממך – אך ננצור את זיכרונך בליבנו".