"אתם חושבים לרגע על השוטרים?"

על רקע הביקורת הגוברת נגד משטרת ישראל, ד"ר עירית אמינוף מעפולה מחזקת את השוטרים ואומרת: "אם בראשיתה של המגיפה יצאו כל ישראל למרפסות, למחוא כפיים לצוותי הרפואה הנפלאים, ראוי היה שתתארגן גם הפגנת הוקרה ותודה לשוטרים. גם הם ראויים לכך שימחאו להם כפיים ויודו להם על העבודה הקשה, המפרכת והלא מתוגמלת, שהם עושים למעננו". המחשה: דוברות המשטרה
מאת ד״ר עירית אמינוף

לא זכורה לי התקפה כה נחרצת על המשטרה, כבשנה האחרונה. השוטרים פועלים ללא הבחנה, עוצרים ללא סיבה, מכים, בועטים, אוזקים, משתמשים באקדחי טייזר שלא לצורך, מתנפלים, מדברי בגסות לאזרחים,
לא נותנים לאזרח להגן על זכויותיו ועוד כהנה וכהנה תלונות, אישומים, השמצות ושאר דיבורים, שאינם מחמיאים לשוטרים ולמשטרה.
אמת, לא פעם אנו עדים להתנהגות ברוטלית של שוטרים מסוימים. ראינו מכות קשות שספגו אזרחים צעירים, ראינו אזרחים שאוזקים אותם מול בני ביתם ללא כל סיבה נראית לעין, ראינו התפרצות אגרסיבית לבתים בעוד בני המשפחה, כולל ילדים, ישנים את שנתם, ראינו התנהגות ברוטלית בהפגנות, ראינו וראינו…
יש מקרים שהתפקיד והכוח הטמון בשררה, מעביר אנשים על מידותיהם וכנראה שעוד יהיו. אבל ראינו גם שוטרים מלאי חמלה, שוטרות שהן כאימהות, אנשי משטרה שעוזרים, מסייעים, מלטפים בעת הצורך ומרגיעים את הזקוקים לרוגע.

• "השוטרים מוזעקים חדשות לבקרים"

בשעות היום – יום הקשות, מי מאתנו חושב על השוטרים? נשים וגברים אלה,  גברים בעיקר, רובם נשואים ובעלי משפחות, מגויסים שבועות וחדשים בימים ובלילות, בשבתות ובחגים, רחוקים מילדיהם, מנשותיהם ומהוריהם. אינם חוגגים ערבי שבת, שבתות וחגים, כמעט אינם נחים ומוזעקים חדשות לבקרים: לפזר הפגנות, חלקן אלימות, לעצור להקות עצומות של מתפללים שאינם מתייחסים אלינו אזרחי המדינה, ועושים את אשר חפץ ליבם מבלי להתחשב מינימלית בזולתם. הם נקראים לשמור על רחובות מסוימים ועל שכונות המועדות לפורענות, להגן על חיי אלה שכן שומרים על הכללים, כמו גם על אלה שאינם שומרים על שום כלל. עליהם לאבטח אורחים רמי מעלה המגיעים מחו"ל, שרים, חברי כנסת ושאר 'תופסי משרות' שמגיעים לכנסים שונים ולאספות. הם אמורים לשמור על הביטחון במוסדות חינוך ותרבות, צריכים לשמור על תקלות ופקקי ענק, או, חו"ח, תאונות בכבישי הארץ העמוסים והפרועים, ויום אחר יום, ערב אחר ערב, אמורים לשמור "פאסון" להיות אדיבים ומנומסים, להפגין התחשבות וטוב לב, להקשיב, להיעתר ברצון ולחייך לכל עבר.

• "הם רק בני אדם רבותי, רק בני אדם!"

ראוי היה שנחשוב מעט עליהם, על כל שוטר ושוטרת. גם להם יש בעיות, גם להם נשים ובעלים שכבר עייפו מטיפול בילדים לבדם, גם להם יש ילדים שרוצים לראות את אבא , או אמא ולבלות אתם. גם להם יש הורים מבוגרים שהם נדרשים להגן עליהם מפני הקורונה ולשמור עליהם מפני ההתנהגות הלא אכפתית במקומות רבים. הם רק בני אדם רבותי, רק בני אדם!
גם הם, כרבים אחרים מאתנו, מאבדים את הסבלנות וכוח הריסון והאיפוק כשהם שומעים את הקריאות "נאצים" היוצאות מפיותיהם של אלה שהם נדרשים להגן עליהם, אלה שמזלזלים בכל חוק ותקנה במדינת ישראל. יש בין השוטרים מי שהוריהם והסבים שלהם ניצלו מן הנאצים ובמקרים הגרועים עברו גיהינום, או נספו בידי הנאצים. נמאס להם להתאפק כשהם סופגים קללות, יריקות, קופסאות שימורים ועגבניות בפניהם. נכון שתפקידם הוא תפקיד של Civil Servants –  משרתי ציבור- ותפקידם כמו גם חובתם לשמור על התנהגות התואמת את המדים, אבל על כולנו לזכור, כי בתוך כל חליפת מדים ניצב בן אדם על מכלול הבעיות שיש לכל אחד מאתנו. רובם הגדול אינם שונאים סתם בני אדם ואין להם סיבה להתגולל על מי שלא עשה דבר. נכון שתמיד יימצאו פירות באושים בארגז הפירות, אבל זו אינה סיבה לנאץ את המשטרה על קציניה, שוטריה ושוטרותיה, מעל כל אמצעי תקשורת כתובה, מצולמת ומדוברת.
אם בראשיתה של המגיפה יצאו כל ישראל למרפסות, למחוא כפיים לצוותי הרפואה הנפלאים, שהקדישו לילות כימים לטיפול בנפגעי המגיפה, ראוי היה שתתארגן גם הפגנת הוקרה ותודה לשוטרי משטרת ישראל מעל המרפסות, או מתחת לכל עץ רענן. גם הם ראויים לכך שימחאו להם כפיים ויודו להם על העבודה הקשה, המפרכת והלא מתוגמלת, שהם עושים למעננו. את מי מהם שצריך להביא לדין, יביאו הממונים עליו לדין, וישלם את מחיר שיכרון הכוח. אבל אנחנו כולנו צריכים להוקירם ולהיות אסירי תודה, על מה שהם עושים כדי להגן עלינו, לעיתים קרובות – גם מפני עצמנו.
זה כל כך פשוט!״.