לפני כחצי שנה הכריזה לימור רגב על התמודדותה לראשות המועצה אזורית עמק יזרעאל. ההודעה של רגב יצרה אפקט מיידי והתמודדות רגישה מול ראש המועצה המכהן אייל בצר שכמוה, מתגורר במושב העובדים נהלל. לדבריה, העובדה ש"שניהם מאותו הכפר" היא סוג של צירוף מקרים ולתפיסתה ראש מועצה צריך להיבחר על סמך כישוריו, מה שמייתר את סוגיית המגורים. כזכור, לצד השניים יתמודד בבחירות גם זיו ורהפטיג מהיישוב הקהילתי אחוזת ברק.
• "תמיד בער בי לשנות דברים"
"ההחלטה להתמודד על התפקיד הייתה בתום תהליך כששלושה נתיבים חברו למהלך הזה", אומרת רגב בראשית הראיון, "הראשון: מה עשיתי בכל חיי, ברמה הלאומית, כלכלית והציבורית כשאני מרגישה בשלה להתמודדות. השני: אני עוברת בשנה האחרונה מסע בכל רחבי העמק ופוגשת המון אנשים שאומרים לי שיכול להיות מצוין כאן, שהכול טוב ובסדר, אבל שאנחנו יכולים להוביל את המדינה ולא רק את המרחב הכפרי. הדבר השלישי: הכל פסטוראלי וירוק מעל פני השטח, אבל מתחת לפני שטח, יש תהליכים דרמטיים שיכריעו איך ייראה העמק בשנים הקרובות ולדורות הבאים. חשבתי שנכון לאזור עוז, לקום ולהשפיע. מעבר לכך אני מובילה ומעורבת כבר שנים ארוכות בעשייה ציבורית מגוונת.
תמיד בער בי לשנות דברים ולקחת אחריות על הקהילה, הסובבים אותי, המקום בו אני חיה. מעולם לא קיבלתי דברים כמובן מאליהם. כל אבן אפשר להפוך ואני מאמינה כי בעמק יש לנו אין ספור נושאים כאלו שראוי להפוך. הבית שלי בנהלל אבל אני חיה בעמק. אין עוד מקום כזה. עוצמות אדירות של אנשים נפלאים, חזקים עם היסטוריה מפוארת.
אני חיה יום יום את השיחות עם תושבי האזור ויודעת כי משהו מתפספס לנו בין הידיים. ההתמודדות שלי באה כדי לשנות. לשנות מציאות. אני מביאה עימי למערכת הבחירות הזו ניסיון רב שנים בארגונים גדולים וקטנים בארץ ובחו"ל, בניהול, הכלה, הקשבה, שיתופיות, יצירת הזדמנויות, חיבור ויוזמות. אני גם מביאה עימי ניסיון מוניציפאלי רב".
• "יצרנו קהילה חזקה ותוססת"
רגב, בת 53, נשואה ליהונתן, דור שלישי בעמק יזרעאל, אמא לנדב, סטודנט לתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטה העברית ולשירה סטודנטית לרפואה באוניברסיטת תל אביב. המשפחה הייתה זו גם שדחפה אותה להתמודדות המאתגרת.
היא נולדה וגדלה בקיבוץ מגן שבנגב המערבי להורים חקלאיים ממייסדי הקיבוץ. את העשייה הציבורית שלה התחילה כמדריכה בשומר הצעיר ואז בשנת שירות בירושלים. התגייסה לנח"ל במסלול בנות משקים לפיקוד. בתפקיד האחרון שלה הייתי קצינת תרבות וידיעת הארץ של פיקוד הנחל. לרגב תואר ראשון מאוניברסיטת ת"א, תואר שני במנהל ומדיניות ציבורית מאוניברסיטת חיפה, ולימודי ניהול עסקי בכיר באוניברסיטת ת"א. במהלך הקריירה שלה ניהלה את אזור גליל מרכזי של הסוכנות היהודית ובתוך זה את פרויקט "שותפות 2000" עם הקהילה היהודית במישיגן. בתחילת שנות האלפיים היא יצאה ל"רילוקשיין" של חמש שנים עם משפחתה בסיליקון וואלי בארה"ב – עקב עבודתו של בעלה. שם היא גם השלימה לימודי ניהול ארגונים במגזר השלישי. המשפחה חזרה לישראל בשנת 2006, בשיא מלחמת לבנון השנייה כשרגב החלה בעשייה מגוונת – בעיקר בתחום הציבורי. היא ניהלה במשותף את עמותת "צו מניעה" המקדמת את המודעות למניעת סרטן המעי הגס וניהול קבוצות התמיכה של עמותת "סלע" שעוסקת בסיוע לעולים חדשים במשבר.
לפני כארבע שנים היא נבחרה לכהן בוועד המושב ולאחר כשנה כבר נבחרה על ידי הועד לעמוד בראשו. מאז, קרוב לארבע שנים, היא מכהנת כיו"ר ועד מקומי נהלל. "היום אנו מושב שמנהל את חייו ולוקח אחריות על חיי היום היום", אומרת רגב, “יצרנו קהילה חזקה ותוססת שנותנת מקום לכל מגוון האנשים שבה".
• "אני מקבלת המון תמיכה על המהלך הזה"
בעת הנוכחית מנהלת רגב לוח זמנים קשוח ותובעני שמתחיל השכם בבוקר ונחתם בשעות הקטנות של הלילה. במהלך היום היא נפגשת ציבור תושבי העמק ודמויות בעלות השפעה ובערב היא מקפידה לקיים חוג בית אחד או שניים. "לפני שתיים בלילה אני לא הולכת לישון", היא אומרת בחיוך, "אני מעורבת מאוד בקמפיין, בדף הפייסבוק, קוראת, מגיבה, שמחה, מתרגשת, מתרגזת, זה מיקס של תחושות יום יומי. אנשים מאוד שמחים שיש מישהו שלוקח עליו את האחריות להכניס רוח חדשה לעמק שלנו. במפגשים אנשים משדרים חום, התרגשות, התלהבות, שמחה ואני מקבלת המון תמיכה על המהלך הזה".
באילו נושאים מרכזיים את מתמקדת בקמפיין?
"האתגרים של העמק היום שונים מאוד מאלו של לפני 12 שנה. אנחנו חיים במציאות שמשתנה במהירות לנגד עינינו. תנופת הפיתוח בישובים, אלפי תושבים חדשים, תשתיות אדירות שנבנות סביבנו, פיתוח אזורי תעשייה ותעסוקה וכמובן התרחבות הערים הסובבות את העמק. אני שמה תמיד במרכז את הקהילה. אין שום דבר שיעמוד מול כוחה של קהילה מלוכדת וחזקה. יש לנו פה עושר רב של קהילות, זהויות וצורות התיישבות. מצד אחד מועצה צריכה לחזק כל ישוב ויישוב עם האתוס שלו ועם הכוחות הפנימיים שלו, אבל יחד עם זה לצקת את כל זה למודל של קהילה, לראות איך אפשר לעשות שלם שגדול מסך חלקיו. אחד הנושאים שהכי חשובים לי הוא החינוך. עלינו להתאים את עצמנו לגידול המהיר במספר הילדים, להגדיל את מגוון אפשרויות הלימוד, לחנך לערכים, לחזק את תרבות הפנאי של הילדים שלנו בתוכן איכותי. אני מאמינה שהחינוך הוא המשימה הרשותית הראשונה במעלה של כולנו, מכיוון שהוא משפיע על כל אורחות חיינו והיחס שיש לנו האחד כלפי השני. אני גם חושבת שצריכים לעשות שני דברים, שמקורם מהמילה גיוון.
הראשון, לגוון בתוך מערכות החינוך שלנו ולהציע מסלולים ייחודים, שונים, שימצו את הפוטנציאל של כל ילד וילד. מצד שני, אנחנו צריכים לקדם הקמת בתי ספר, על פי הזהויות והאמונות של ההורים, והרצון שלהם לחנך את ילדיהם, כמובן שלא בכל יישוב ויישוב. נושא חשוב נוסף שאני מציגה בחוגי הבית הוא הפיתוח הכלכלי. אני מציעה לפתח תעשייה שאינה מזהמת, שמתאימה לתמהיל התעסוקה בעמק. לצד זה אני רוצה להציע לפתח שני מנועי צמיחה חדשים. הראשון, תיירות, שיפנה גם לתיירי פנים וגם חוץ, והשני הוא עסקים קטנים, עם תמהיל המקצועות החופשיים של תושבי העמק. תיירות כי יש לנו עמק מדהים עם טבע, היסטוריה ומורשת וגם עסקים תיירותים יוצאים מן הכלל. אנחנו צריכים לתקצב ולמתג את העמק עם כל הערכים שלו. זה כולל בנייה של מלונות בוטיק, אתרי קרוואנים וקמפינג ולתת חבילת תמריצים לעסקי התיירות בעמק. נושאים נוספים ומרכזים שעולים בקמפיין שלי הם השינויים הדמוגרפים בישובים, פיתוח תשתיות ישנות בישובים שמצריך חשיבה מחודשת מחוץ לקופסא ושימור המרחב הכפרי שבמרכזו עשייה חקלאית”.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
• "הירוק שאנו כל כך אוהבים יהפוך לנגד עיננו לאפור של מחלפים, מחסנים, בטון ומלט"
אחת הסוגיות המרכזיות שתעלה בקמפיינים של שלושת המועמדים בעמק יזרעאל היא סוגיית הקמת נמל תעופה משלים לנתב"ג בעמק יזרעאל. לרגב דעה נחרצת וחד משמעית בנושא, "הקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל היא איוולת תכנונית ומדרון חלקלק", היא אומרת, "הירוק שאנו כל כך אוהבים יהפוך לנגד עיננו לאפור של מחלפים, מחסנים, בטון ומלט. אסור לנו לגרום לזה לקרות. חייבים לעצור את זה בכל דרך. המאבק הזה עולה הרבה מאוד כסף, כולל תסקירי השפעה וייעוץ משפטי, מומחים בתחומים שונים. במידה ואבחר אשקיע הרבה יותר תקציבים במאבק הזה, מכפי שמושקע היום. אני אשלב ידיים עם מטה המאבק. יש פה שני ערוצים. מאבק אזרחי ומאבק של המועצה. צריך לשלב ידיים בכדי להביא לתוצאות הטובות ביותר. צריכים להפוך את זה למאבק ארצי, לא לוקאלי. לייצר קואליציות עם ראשי רשויות בנגב, אבל גם עם תל אביב וירושלים, ותושבים בכל המדינה בכדי שיבינו שזו לא החצר האחורית של עמק יזרעאל, אלא של כל אזרח ואזרח בישראל. לכאן באים לנפוש, לרכב על אופניים. הריאה הירוקה, ההיסטורית והחקלאית היא לא רק שלנו. לכן כולם צריכים לשלב ידיים ולהיאבק על העמק שלנו. אני לא מוצאת סיבה הגיונית אחת להקמת שדה התעופה פה בעמק. כל הסיבות מראות שהוא צריך לקום בנבטים".
• "אשמח לראות בשולחן מליאת המועצה לפחות 50 אחוזים נשים"
בחודשים האחרונים עלו בתקשורת הארצית קמפיינים של הרשות לקידום מעמד האישה והשלטון המקומי, זאת בעקבות הנוכחות המינורית של נשים בשולחנות מקבלי ההחלטות ברשויות. רגב, שמודעת לנתונים אומרת כי היא החליטה להתמודד לא מהמקום הפמיניסטי, ולא בגלל שהיא אישה. "כל מקום שהגעתי בחיי, הרגשתי שהגעתי בזכות ולא בחסד, בזכות הכישורים שלי", אומרת רגב, "הייתי רוצה שתושבי עמק יזרעאל יצביעו בעבורי בגלל החזון, ההתנהלות והדרך. אני מאמינה שנשים יכולות להנהיג בדיוק כמו גברים. לא יותר ובטח לא פחות. ככל שאני מתקדמת במסע אני הופכת יותר פמיניסטית או כמו שאני אוהבת לקרוא לעצמי שוויוניסטית. אני מבינה, במיוחד בשלטון המקומי, כמה מעטות אנחנו סביב שולחן קבלת ההחלטות. זה לא תלוי בגברים, זה תלוי בנו, אנו צריכות להחליט שאנחנו קופצות למים הקרים הללו, שיש לנו מספיק ניסיון, שאנחנו יכולות לעשות את זה לא פחות טוב. מכאן אני קוראת לאחיותיי הנשים, בואו תתמודדו לוועדים המקומיים, למליאת המועצה. אני אשמח לראות בשולחן מליאת המועצה לפחות 50 אחוזים נשים. בעת האחרונה אני הופכת יותר ויותר שגרירה של הקריאה תתמודדי, אם כי לא התחלתי משם. לשמחתי, אין חוג בית שלא מסתיים כשמשתתף, לא פעם זה חקלאי שורשי, אומר לי 'אני כל אשמח אם תהיה בראשות המועצה' ואני פשוט מחייכת. הם רוצים לשמוע את השפה החדשה, הרוח החדשה, ההקשבה, ההכלה".
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
• "אני מרגישה שציבור רחב בעמק מעוניין בשינוי ואני מאמינה שיש לי סיכוי"
לקראת הבחירות עומדת בפני רגב משימה מאתגרת במיוחד, לשכנע את תושבי המועצה, בעלי זכות הבחירה להצביע בעבורה. בכדי לשחרר מעט מהלחץ הטבעי שנובע מההתמודדות, היא מקפידה ל'חרוך' את שדות העמק בריצה, תחביב שמהווה בעבורה סוג של מדיטציה ומקור למחשבות טובות ומועילות, "אני לא עסוקה כל יום מה הסיכויים שלי ואם אני אנצח או לא. כמובן שלא הייתי מתמודדת אם לא הייתי מאמינה שאנצח”, אומרת רגב, “קיבלתי החלטה לפני ארבעה חודשים לצאת לדרך ולהתמודד על ראשות המועצה ואני כמובן אעשה כמיטב יכולתי לנצח. אני מרגישה שציבור רחב בעמק מעוניין בשינוי ואני מאמינה שיש לי סיכוי. במערכת הבחירות הזו אני לא מורה ולכן אני לא מתכוונת לתת ציון לאייל בצר, תושב כפרי האהוב נהלל. יש לי כבוד והערכה לפועלו ומילים טובות לומר עליו. אני אכן מכירה אותו שנים ארוכות ובטוחה שנמשיך ביחסי חברות תקינים. בטרם הכרזתי על התמודדותי הודעתי לו על כוונתי. בתום 12 שנים בראשות המועצה אני מאמינה שזו העת להכניס ללשכת ראש המועצה רוח חדשה ורעננה. העמק זקוק לרוח החדשה הזו, רוח מפיחת חיים, שלוקחת את כול ההון האנושי שנמצא כאן, עם היוזמות והרעיונות שלו, לדמות חדשה בראשות המועצה, שיכולה לחלום, אבל גם לבצע".
גיורא ענבר, תושב עמק יזרעאל, יו"ר אגודת ידידי בית החולים העמק ויו"ר ישראייר, החליט השבוע להתגייס לבחירתה של רגב לראשות המועצה האזורית עמק יזרעאל.
תא"ל במיל' גיורא ענבר נחשב לאחת מהדמויות המשפיעות בעמק יזרעאל. מאז פרישתו מצה"ל עוסק ענבר בשלל יוזמות למען הקהילה. ענבר הוא סגן יו"ר "יוזמה לאומית" המקימה 7 אזורי צמיחה ברחבי הארץ והאחרונה שבהם את חממת ה"פודטק" בקרית שמונה.|
ענבר: "אני מכיר את פועלה של לימור רגב ויודע כי היא הדמות הנכונה להוביל את אתגרי המחר של עמק יזרעאל. ללימור ניסיון חיים עשיר ויכולות אישיות שיביאו ליצירת קהילה חזקה ותוססת שבמרכזה יזמות פורצת דרך, יצירתיות ורעננות מחשבתית. העמק שלנו זקוק להובלה ויוזמה. עלינו לבנות את עתיד המקום בו אנו חיים ואני מתכוון לסייע ככל יכולתי ללימור במשימה חשובה זו. לימור רגב הגיבה להודעת התמיכה של ענבר ואמרה: "עבורי מדובר בתמיכה רבת משמעות. מדובר באדם עם זכויות רבות אשר ממשיך לעשות למען החברה הישראלית תוך הישגים יוצאי דופן. אני מאמינה כי גיורא ואנוכי רואים באופן דומה את תפקידם של נבחרי ציבור ואת הרצון ביצירת מנהיגות רעננה וחדשה אשר תפרוץ גבולות ומחסומים בדרך ליצירת חברה וקהילה חזקה לצד ביסוס מנועי צמיחה משמעותיים המבוססים על קדמה וחדשנות".
