אירוע מוחי או שבץ מוחי מתרחש כאשר אספקת הדם אל עבר אחד מחלקי המוח מופסקת או מופרעת באופן חמור בגלל פקקת (תרומבוזה), תסחיף או קרע בדופן העורק שגורם לדימום, ועל ידי כך נמנעת מרקמת המוח אספקה חיונית של חמצן וחומרי הזנה, תוך מספר דקות מועט תאי המוח מתחילים לגווע.
אירוע מוחי יכול לגרום לתופעות שונות בחומרתן, מחולשה חולפת או עקצוץ באחת הגפיים ועד לשיתוק, תרדמת ומוות, טיפול רפואי מיידי בארוע המוחי יכול לצמצם את מידת הנזק שייגרם למוח ולמנוע את הסיבוכים האפשריים שלאחר השבץ המוחי.
• מתי אירוע מוחי יכול להיחשב כתאונת עבודה?
עובדים (שכירים ועצמאיים) לוקים לפעמים באירוע מוחי במסגרת עבודתם או מחוץ לעבודתם, המבחן לקביעת הקשר הסיבתי בין העבודה לבין האירוע המוחי אינו מבחן של מיקום התרחשות האירוע, קרי, יכול והאירוע המוחי יתרחש במהלך ביצוע העבודה והאירוע לא ייחשב כתאונת עבודה, ויכול והאירוע המוחי יתרחש בבית לאחר סיום יום העבודה והאירוע יוכר כתאונת עבודה, שכן לעתים האירוע המוחי מתרחש מספר שעות לאחר אירוע בעבודה וגם אז במקרים המתאימים יוכר האירוע כתאונת עבודה.
אנשים רבים נוטים לחשוב, בטעות, כי אם האירוע המוחי התרחש תוך כדי העבודה אזי האירוע מהווה "אוטומטית" תאונת עבודה, תפיסה זו מוטעית ואינה נכונה, עם זאת יש לדעת כי לגורם הזמן וסמיכות הזמנים בין האירוע בעבודה לבין האירוע המוחי יש חשיבות ובאחד המקרים שהגיעו לפסיקתו של בית הדין לעבודה קבע המומחה הרפואי מטעם ביה"ד כי פרק זמן סביר העשוי להצביע על קיומו של קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין האירוע המוחי הוא עד 24 שעות ועוד ציין המומחה הרפואי כי שינת לילה עשויה להחליש את קיומו של הקשר הסיבתי.
• אירוע חריג או מאמץ מיוחד כגורם לאירוע מוחי
אירוע בעבודה שיכול לגרום לאירוע מוחי ואשר עשוי להיות מוכר כתאונת עבודה הוא למעשה "אירוע חריג" או "מאמץ מיוחד" שהתרחש בעבודה כמו אירוע חיצוני של דחק נפשי חריג ובלתי רגיל אשר נגרם תוך כדי ועקב העבודה, עם זאת יש להדגיש כי אירוע חריג של דחק נפשי בעבודה יכול להיות למעשה הטריגר לפרוץ אירוע מוחי כאשר נמצאים אצל הנפגע גורמי סיכון קודמים כגון עישון, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, משקל יתר, מחלות תורשתיות וכד' ולכן על מנת להכיר באירוע כתאונת עבודה יש לענות, בין היתר, על השאלה האם האירוע החריג בעבודה האיץ את בואו של האירוע המוחי או שמא האירוע המוחי היה עשוי להתרחש באותו מועד גם אלמלא האירוע החריג וזאת בשל גורמי הסיכון.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
• איך בוחנים אירוע חריג או מאמץ מיוחד
לצורך בחינת האירוע החריג או המאמץ המיוחד יש לפעול לא לפי קנה מידה אובייקטיבי אלא לפי קנה מידה סובייקטיבי, דהיינו שאת השפעתו של המאמץ ואת היותו "רגיל" או "בלתי רגיל" יש לשקול לא מבחינת מאן דהוא אלא מבחינת הנפגע הספיציפי, כפי שמצב בריאותו ואישיותו היו בעת האירוע, מאמץ מסויים יכול ויהיה "רגיל" באדם אחד ובלתי רגיל באותו אדם ביום אחר או בנסיבות אחרות, והקובע הוא לא הכללי, אלא המיוחד, כאשר נטל ההוכחה בדבר קיומו של אירוע חריג או מאמץ מיוחד בעבודה מוטל על התובע הטוען להתרחשותו, ולמרות שבחינת אירוע חריג או מאמץ מיוחד נעשית באופן סובייקטיבי הרי שיש להצביע על ראיות אובייקטיביות בדבר הנסיבות הסובייקטיביות ואין די בעצם אמירתו של הנפגע אודות האירוע הבלתי רגיל בעבודה, קרי הקביעה האם התרחש אירוע חריג בעבודה אינה פשוטה, על העובד להוכיח את התרחשות האירוע ואת עוצמתו, לשם כך יש להביא ראיות ועדויות אובייקטיביות, יש לדאוג לתיעוד האירוע סמוך להתרחשותו, לתעד כל עדות אפשרית והתומכת בגרסת הנפגע, יש לוודא שהאירוע נרשם בפניה לטיפול רפואי!
• לחץ מתמשך מוגדר כיארוע חריג?
יובהר כי לחץ מתמשך בעבודה אינו מוגדר כאירוע חריג בעבודה עפ"י הפסיקה של ביה"ד, שכן אין בו שום חריגות, לכן חשוב ביותר לדעת איך לפרט בטופס התביעה את האירוע החריג אשר קדם לאירוע המוחי.
אם מצליחים להוכיח שהתרחש אירוע חריג בעבודה לפני האירוע המוחי התביעה אינה מתקבלת אוטומטית, אלא שהענין יועבר למומחה רפואי כדי לחוות את דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג שהתרחש בעבודה לבין האירוע המוחי ורק אם המומחה הרפואי יאשר קיומו של קשר סיבתי בין השניים אזי התביעה תתקבל והאירוע יוכר כתאונת עבודה.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
לא אחת נדחות תביעות של עובדים, בשל מילוי תביעה באופן מוטעה, בשל מתן דגש דווקא לגורמים הלא נכונים והחסרת פרטים חשובים שיכולים להאיר את מלוא התמונה באור אחר. לעתים נדחות תביעות בשל מחדלים של הנחקר בחקירתו ע"י חוקר המוסד לביטוח לאומי, לעתים בגין אי הבאת ראיות חשובות ולעתים בגלל בעיה וחסר בתיעוד הרפואי.
• מה קורה כשהביטוח לאומי דוחה את התביעה, ומה השלב הבא לאחר ההכרה?
ככל שהמוסד לביטוח לאומי דוחה את התביעה להכרה באירוע כתאונת עבודה יש להגיש תובענה לבית הדין האזורי לעבודה!
ככל שהתביעה הוכרה, אם זה ע"י המוסד לביטוח לאומי ואם זה ע"י בית הדין לעבודה, אזי על המוסד לביטוח לאומי לשלם לנפגע דמי פגיעה לתקופה בה היה באי כושר על סמך תעודות אי כושר, כאשר התקופה המרבית היא 90 יום, ולאחר מכן יש להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות ואז תשולם לנפגע תחילה קצבת נכות זמנית ולאחר מכן עם קביעת נכותו הצמיתה ישולם לו מענק חד פעמי או קצבת נכות חודשית, תלוי באחוזי הנכות שיקבעו לצמיתות!
במקרה של אירוע מוחי מומלץ לפנות בהקדם האפשרי וככל הניתן סמוך למועד התרחשות האירוע לעו"ד העוסק בתחום הביטוח לאומי לקבלת ייעוץ והדרכה נכונים מראש ואשר יעזרו לכם בהצלחה בהמשך, וזאת בטרם פניה למוסד לביטוח לאומי!