מיכל, שם בדוי הגיעה אלי לטיפול, עם סיפור כואב של מערכות יחסים פגועות, עד כדי כך שנותרה בודדה מכל הדמויות המשמעותיות בחייה. היא הרי אמא למופת, לא פעם החסירה מעצמה ונתנה להם. והנה ברגעים שהיא הכי זקוקה, הם נטשו. סיפור דומה עלה לגבי האחרים. ככל שהעמקנו עלה כעס גדול, שמקורו בילדות.
מיכל לא נולדה כעוסה, בקליניקה התברר, שהכעס היום, הוא תגובה אוטומטית ולא מודעת, שעולה במצבים שמזכירים לה את העבר. מילים ומעשים שחוותה בילדות, תוקפנות, ביקורתיות, תחושה ש"לא סופרים אותה", שאין לה מקום. כל אלה מחזירים אותה לעבר, למנגנון הקדום בתת המודע, שנועד להגן עליה, אבל כעת מיותר ופוגע.
מה נוכל לעשות כדי לשפר את המצב? כשאנחנו מבינים מה מפעיל אותנו, נוצר מרווח לעבודה בין הפגיעה מהעבר, לבין התגובה היום. ובדיוק במרווח הזה נדרשת בחירה חדשה. כשנבין שהכעס שאנו חווים עכשיו לא קשור לאירוע הנוכחי, אלא תזכורת לחוויות העבר, נוכל לבחור לפרש את הסיטואציה באופן שונה, ולבחור תגובה אחרת.
ככל שנתרגל, נלמד לבחור, האם להמשיך להתנהל באוטומט, או להתנהל מתוך מודעות? נלמד לנהל את הכעס שלנו. זכרו, כשכועסים מפנים כעס ואשמה לאחר. אם תצליחו להפנות את המבט פנימה, אם תגידו לאחר איך אתם מרגישים, תוכלו לקבל אמפטיה במקום דחייה ובדידות.
עבדתי עם מיכל על היכולת לבטא אחרת את המצוקה שלה. במקום להאשים את ילדיה ולבקר אותם, להגיד: "אני מרגישה בודדה, ואני צריכה אתכם בחיי…" זה כל כך פשוט, וכל כך מסובך, אבל זה כל ההבדל בין חיים עם כאב, להתנהלות מודעת.
יש כמובן עוד כלים לשחרור כעסים, כלים אנרגטיים – ריפוי שנעשה בגלי גמא, וכלים לתכנות תת המודע, עליהם נדבר בהמשך, או בקליניקה.
דבורה עטר קרוב
מטפלת רגשית ומנחת סדנאות תודעה
טל': 054-6876546
https://www.kdvora.co.il