אדם בא לסוקרטס ואמר: "שמעת מה אומרים על הידיד שלך?" "לא", ענה סוקרטס "אבל לפני שאתה מספר, האם העברת את השמועה דרך שלוש המסננות?".
"אילו מסננות", שאל האורח? "הראשונה, מסננת האמת. האורח היסס: "אני לא בטוח. שמעתי את הסיפור מפי אחר… ומהי המסננת השנייה?". "מסננת הטוב", השיב סוקרטס, "להיפך" אמר האורח, "זה איום ונורא. והשלישית?" "זו מסננת הנחוץ", המשיך סוקרטס "האם זה נחוץ לספר לי את הדבר הנורא על ידידי, שספק אם הוא אמת?" אחרי הפסקה אמר האורח: "לא, אין זה נחוץ כל כך". "אז תשתוק!", אמר סוקרטס.
מילים יכולות להרוג, להרוג את האמון, להרוג מערכות יחסים, ולגרום כאב שלא יתואר. מילים יכולות גם לחולל מציאות. הכוח בידינו לבחור את המילים, ודרכן לברוא את המציאות שלנו.
גם המקורות שלנו עוסקים ב"לשון הרע", וגם החוק. בספרו של החפץ חיים: "שמירת הלשון", היא מרכזית ביהדות. על פי הקבלה גנב או רוצח פוגם בספירות התחתונות, אבל כאשר הוא פוגע בלשונו זו פגיעה בספירות העליונות, הקשה מכולן. אני מדברת בטור הזה רק על מילים.
מילים שהורגות את הנפש. בקליניקה אני פוגשת הרבה מטופלים, שגוררים מהילדות מילים כואבות, מילים שהפכו בכל כורחם לאמונות. "…מה יצא ממך אפס מאופס.." אמר אב לבנו בשעת כעס, אבל המשפט הזה נצרב בו ומנהל אותו כל חייו.
הביקורת, השיפוטיות, והאלימות ניבטות מכל עבר, האם זה הכרחי? לא! זו בחירה שניתנת לשינוי, על כולנו מוטלת האחריות האישית לשנות, בתודעתנו, בשפתנו ובהתנהגותנו האישית. אם כל אחד יוותר על ה"קליפות", נוכל לחוות אור גדול. סוקרטס, שחי לפני 2420 שנה הבין זאת, וודאי שגם אנחנו יכולים.
השבוע, מזמינה אתכם לשים לב למילים, מילים טובות שוברות חומות, מילים קשות בונות אותן. תבחרו את המילים עבורכם, עבור ילדיכם, ועבור עולם בריא יותר.
דבורה עטר קרוב
מטפלת רגשית ומנחת סדנאות תודעה
טל': 054-6876546