אחרי 21 שנה – לחזור לדרך רבין. טור מאת חה"כ איתן ברושי

על רקע עצרת הזכרון ליצחק רבין ז"ל, חבר הכנסת איתן ברושי כותב על אחריות ודוגמא אישית של מנהיגים

באוקטובר 1992, ארבעה חודשים בלבד לאחר שנבחר לראשות הממשלה, בטקס סיום של בית הספר לפיקוד ומטה אמר יצחק רבין ז"ל: "צפויים לנו ימים לא קלים. המדינאים ינסו לעשות שלום. אתם תתכוננו למלחמה, במגמה למנוע אותה. זה תפקידכם. אנו יוצאים למסע ארוך בדרך אל השלום, ובדרך הזו אנו זקוקים לעוצמתו של צה"ל ולכוחו. הגיבוי שלכם, של צה"ל, הוא שנותן את הכוח לשבת אל שולחן המשא-ומתן, והוא שייתן לנו את היכולת לחיות בשלום, כאשר נגיע לכך."
דברים אלה מסכמים באופן המזוקק ביותר את השקפתו של יצחק רבין כאיש צבא שהפך למדינאי: הייתה בו ההכרה בחשיבות הכוח והעוצמה הצבאית, אך זאת יחד עם מודעות והבנה למגבלות הכוח. היכולת להעז בדרך המדינית התבססה בדרכו של רבין, במידה רבה על כוחו ויכולותיו של צה"ל. רבין ידע כי לא יהיה זה שלום של משוררים ונביאים או חלום על יונה ועלה של זית. הדריכה אותו ההכרה בהכרח בהסדר ופשרה שיבטיחו תקווה וסיכוי לנו ולפלסטינים.

• "ראש ממשלה לא אמור לעסוק בניתוח סקרי דעת קהל, אלא לגלות מנהיגות"

האחריות, הניתוח המעמיק, הרצינות, הדוגמה האישית והנכונות לקבל החלטות קשות היו מסימני ההיכר שלו. ערכים אלה אפיינו את דרכו כראש ממשלה. הדאגה לעתיד המדינה מחייבת נכונות לקבלת החלטות, גם אם הן כואבות ויש בהן סיכונים. לדעת רבין, ראש ממשלה לא אמור לעסוק בניתוח סקרי דעת קהל, אלא לגלות מנהיגות מובילה ולקדם החלטות ותהליכים שהוא מאמין שהם הכרחיים ונכונים.
לכן, מהרגע שהכריע על פתרון שתי המדינות לסכסוך, הוא קידם אותו בכל כוחו, גם אם המהלך סיכן את כסאו כראש ממשלה ועל אף ההסתה הפרועה ושלוחת הרסן שהימין ניהל נגדו. מפלגת העבודה היא נושאת הדגל של מורשת רבין וצוואתו הפוליטית והמנהיגותית. יחד עם זאת, לצערי, לא כל מי שמתיימר להיות ממשיכו של רבין, או לדבר בשמו, מבין את משמעות מורשתו או שותף לערכיו.


ברושי: "מפלגת העבודה חייבת לחזור להנהגת המדינה על מנת להטות את ההגה ולמנוע את התרסקותה של המדינה היהודית והדמוקרטית. עלינו לזכור שדרכו של רבין ומנהיגותו הביאו את מפלגת העבודה לשלטון ורק אם נחזור לדרכו, נחזור להנהגת המדינה."


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


זכיתי ללוות את יצחק רבין מיום בחירתו לראשות הממשלה וצברתי שעות עבודה רבות עם האיש וליד האיש, הייתי שם גם בלילה הנורא ההוא. באותו לילה החלה עבורי ועבור רבים מאתנו ספירה חדשה בישראל. היה זה קו פרשת מים בין המדינה שיכולנו להיות לבין מה שהתגלגלנו להיות בסופו של דבר.
בשנים שלאחר הרצח ממשלות הימין הכשילו וסיכלו את תהליך השלום בכל דרך אפשרית וכיום אנו מובלים בעיניים פקוחות אל עבר מדינה דו-לאומית, אל עבר אבדן הרוב היהודי במדינה היהודית, אל מציאות של סכסוך מתמשך ושל גלי אלימות שחוזרים ונשנים ללא כל פתרון באופק.
למרות כל התסכול והדאגה אסור להיתפס לייאוש. עדיין לא מאוחר לתקן, עדיין לא מאוחר למנוע את האסון הידוע מראש אליו מובילה אותנו ממשלת הימין – אך לצורך כך עלינו לחדד מסרים ולדבר בקול אחיד וברור, עלינו לדבר ברוח דרכו של רבין – ביטחון, התיישבות, פשרה וחלוקת הארץ.

• "חובתנו כנושאי הדגל של מורשת רבין"

מפלגת העבודה חייבת לחזור להנהגת המדינה על מנת להטות את ההגה ולמנוע את התרסקותה של המדינה היהודית והדמוקרטית. עלינו לזכור שדרכו של רבין ומנהיגותו הביאו את מפלגת העבודה לשלטון ורק אם נחזור לדרכו, נחזור להנהגת המדינה. אם נגלה תעוזה מדינית אבל גם מתינות ואחריות, בלי להיסחף ימינה ומבלי לגלוש שמאלה. הסדר שלום עם הפלסטינים מחייב נכונות לוויתורים כואבים – אך גם עמידה קפדנית על הצרכים הביטחוניים והאינטרסים של ישראל.
זו חובתנו כנושאי הדגל של מורשת רבין, אבל זו קודם כל – חובתנו הלאומית, חובתו של כל מי אשר המדינה הזו יקרה לליבו.
הכותב הוא ח"כ בסיעת המחנה הציוני ושימש בעוזר שר החקלאות בימי ממשלת רבין.