אומנים צעירים: ירדן בן חמו רוצה להכניס צבע לעמק

״דרכה של אישה״, תערוכה ייחודית של אומנית צעירה נפתחה ב״ללוס״ גלריה בר בסגנון לא מוגדר שנע במנעד מגוון- החל מפופ-ארט עד לציורים מופשטים וריאליסטיים ומדויקים. אתם מוזמנים ללכת לראות, להתרשם מהעבודות המרתקות וגם: לשתות בירה על הבר

בשבת שעברה(29.07) נפתחה תערוכה ייחודית בשם "דרכה של אישה" בגלריה בר ללוס בכניסה לקיבוץ בית אלפא בה מוצגות עבודותיה של אומנית צעירה בת 23 ירדן בן חמו מגדעונה שבגלבוע שעושה את צעדיה הראשונים בעולם האומנות במגוון רחב של תחומים, במקביל לעבודתה כמקעקעת ופירסרית בסטודיו שפתחה לפני כחצי שנה בעיר בית שאן.
ירדן שנולדה והתחנכה עמק, עשתה את שירותה הצבאי כמש"קית ת"ש בחטיבה 7 בשריון ולאחר מכן במחנה עמוס ליד עפולה, שבה לעמק לאחר 'הטיול הגדול' שלאחר הצבא במזרח הרחוק, שם גם החליטה על הכיוון בו תעסוק בחייה כשהמוטו המנחה אותה הוא לעסוק רק במה שיעשה לה טוב ובמה שיגרום לה להיות מאושרת, ובעקבות זאת פנתה לעולם האומנות, וכשהתברר שבשלב זה של חייה, קשה להתפרנס מזה, במקביל לעיסוקה באומנות, פתחה סטודיו בבית שאן בו היא מבצעת קעקועים, פירסינג ואף טיפולי איפור קבוע בטכניקות שונות.
לשאלה על לקיחת סיכון כלכלי בפתיחת הסטודיו היא עונה נחושה: "הסיכון לא היה חלק מהמשוואה". בשיחה עמה מקפידה ירדן להדגיש כי בחרה לחזור לעמק, בו היא מתכוונת לקבוע את ביתה, וגם בעיקר להוכיח כי יש אומנות בעמק למרות התלונות והקשיים לעומת הסצנה במרכז.

מבקים בתערוכה במתחם הגלריה בצמוד לבר ללוס
מבקרים בתערוכה במרחב הגלריה בצמוד לבר בללוס

איך הגעת לציור?
אני מציירת מאז שאני ילדה קטנה, זו תמיד היתה הפינה שהרגשתי שאני בטוחה בה. אבי נהג  לפסל ועסק הרבה באומנות בילדותי, כנראה שממנו קיבלתי את ההשראה לנסות ולהתנסות באומנות, ביצירה.

באלו חומרים את אוהבת להשתמש בציוריך, שמן, פסטל?
אני משתמשת עם כמה סוגי צבעים ואני אוהבת לערבב . פחם , פסטל, פוסקה, אקריליק וצבעי מים.

איזה סגנונות מושכים אותך באופן טבעי?
אני מאוד מתחברת ליופי האישה ולרכות שהיא מייצגת, אני מנסה להעביר מסר של עדינות וקשיחות יחד. אני מציירת את מה שאני מרגישה, ישנם ציורים מאוד ריאליסטים ולעומת זאת ציורים מאוד מופשטים.. הכל לפי הלב. רוב ציורי נוצרים בסערת רגשות או ברוגע מוחלט- מה שמסביר את השוני בין היצירות. כשאני מציירת אני נכנסת לעולם משלי גם בלי מוסיקה ברקע, מתנגנת מנגינה בראשי, זה כמו מדיטציה תוך כדי הציור, אני באיזשהו תהליך בו אני מעין עושה חשבון נפש ומשלימה עם עצמי ועם העולם.


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


מי הצייר האהוב עלייך ולמה?
הצייר המועדף עליי הוא "מינג'ה לי הוא אמן מדרום קוריאה. אני מאוד מתחברת לסגנון ומה שהוא מצליח לעורר בי.
מהם השאיפות של כציירת?
השאיפות שלי כציירת ויוצרת בכלל הם קודם כל להמשיך ללמוד ולהתפתח בתחום, תמיד צריך לנסות דברים חדשים ולהתפתח מבחינה מחשבתית ויצירתית אז  מרגיע אותי לדעת שלעולם לא אפסיק ללמוד דברים חדשים.
אני משתדלת לגעת בכל גווני האומנות מציורי הריון ועד לקעקועים. חשוב לי לא לסגור אפשרויות ולנסות ולהתנסות בכל מה שמכחול או מחט עם צבע יכול לקשט. אני מקווה לפתוח סטודיו גדול יותר ואולי אפילו להוסיף חוגי ציור ויצירה לקטנטנים.

איך הגעת לקעקועים ומה הניע אותך לפתוח סטודיו בבית שאן על כל הסיכונים שבכך?
"לאחר סיום השירות הצבאי טיילתי שנה במזרח ושם התבהר לי שאני צריכה לעסוק רק במה שיעשה לי טוב ובמה שיגרום לי להיות מאושרת.  חזרתי לארץ והשתתפתי בפסטיבלים כציירת פנים וגוף, השתתפתי בכמה תערוכות עם עוד אומנים ואפילו שזה לא הניב כלכלית, החלטתי שאין לי ברירה אחרת. אז עשיתי חושבים ופניתי לעולם הקעקועים, השתלמתי כשוליה בחיפה אצל המקעקע הוותיק עמי איילון והתאהבתי במקצוע, יש בזה גם אומנות גם אנשים וגם כלכלית זה הפך למשתלם, זה ענה לי בדיוק על הצרכים שלי. בנוסף למדתי התמקצעתי בירושלים בטכניקת האיפור הקבוע, גבות בשיטת השערה הצללה ומיקרובליידינג, קו ריסים איליינר קבוע ומילוי שפתיים. שם קיבלה העבודה שלי עוד משמעות, יכולתי לשנות דברים שמפריעים לאישה כמו דלול השערה וחוסר סימטריה בגבות או בשפתיים."


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


בן חמו: "כשסיימתי את לימודי כמקעקעת ומאפרת, החלטתי לפתוח סטודיו ודווקא בעמק כי פה אני רוצה לגור פה ופה אני רואה את העתיד שלי. הסיכון לא היה חלק מהמשוואה פשוט עשיתי מה שעלי לעשות בשביל לפתוח מקום משלי והאמת זה לא היה קשה כמו שהיו אנשים הזהירו אותי, הסטודיו נתן לי מקום לפרוש ידיים לעוד תחומים, אני עושה ציורי הריון וציורי פנים בגוף באירועים בת או בר מצווה חתונות ומסיבות גם בצבעי אולטרה (פול מון). האופי שלי מחייב אותי לעמוד אחריי החלומות שלי ולהיות אחראית על העיסוק שלי ככה שלהיות עצמאית היה הדבר הטבעי מבחינתי.
חשוב לי להתייחס לשאלה של למה דווקא בעמק, הרבה מתלוננים שאין פה עתיד ואין מספיק אומנות תרבות ואני אומרת שאם כולנו נלך למרכז שכנראה באמת זה המקום הנוח יותר ליצירה, אז לא יהיה מי שיעסוק בזה כאן. אז נכון באמת יש פה קשיים ומרות זאת זה היה נראה לי הדבר הטבעי והנכון ביותר לעשות."