תכירו: האנשים שעושים "מהפכה של שמחה" בעפולה

הם מגיעים לבית החולים חמושים בכלי נגינה, אנרגיות טובות, בהמון נתינה והכל למען מטרה אחת: לשמח את המאושפזים

"מהפכה של שמחה" הינו פרויקט אשר נועד לשמח ולעשות טוב לחולים המאושפזים בבתי חולים בארץ. בפרויקט נמצאות קבוצות גדולות של אנשים מכלל החברה הישראלית – דתיים וחילונים, צעירים וגם יותר מבוגרים, המתנדבים ומשמחים חולים בדרכים יצירתיות, שירה, ריקוד, ובחלוקת הפתעות קטנות במחלקות הילדים בבתי החולים. הפעילות נערכת במטרה מרכזית אחת: לעלות חיוך על פניהם של חולים, לנסות להשכיח את המכאוב ולהנעים את זמן השהייה באישפוז עד כמה שניתן.
גם בעפולה מתקיים הפרויקט בהצלחה ומי שמובילה אותו היא גל פרץ, – מנהלת צוות בידור ביום יום. גל אחראית על גיוס בני נוער אשר ישתפו איתה פעולה, והיא מגיעה גם לחלק מהפעילויות. יחד איתה יש עוד עשרות בני נוער, חיילים, נגנים ואזרחים טובים המוכנים לתרום לקהילה.
אחד המתנדבים הוא יותם ויסמן בן 38, נשוי ואב ל-3 ילדים, מנהל פיתוח במקצועו, שבזמנו הפנוי ואין לו הרבה כזה, מוצא זמן להתנדב ולשמח חולים. ויסמן מגיע בדרך כלל בימי שישי למרכז רפואי "העמק" בשעות הצהריים על מנת לשמח את המאושפזים במחלקות השונות, והוא מצטרף למתנדבים בשירה, ריקוד, בברכות רפואה שלמה ובעיקר עושה להם טוב על הלב.


"ההרגשה שאתה יודע שאתה מגיע בכדי לעשות טוב לאנשים הזקוקים לקצת אהבה, קרבה, מישהו שיבוא לשמח אותם בזמן הקשה שהם נמצאים במהלך חייהם, עושה תחושה של רוממות רוח, הרגשה של נתינה למען הקהילה כפי שגל אומרת ללא תמורה.


 

  


איך הגעתם לפרויקט?
גל: "לפני כחמש שנים, טרגדיה פקדה את העיר עפולה ואותי אישית.
כשתושבת העיר ובת דודתי, שלי דדון ז"ל, נרצחה על ידי מחבל. הרצח של שלי הותיר בי הרבה כאב וצער. שלי ואני גדלנו ביחד והיינו כמו אחיות. הרצח גרם לי תקופה ארוכה להיות בצער ובדיכאון, ושמחת החיים שלי נעצרה. יום אחד החלטתי לקחת את עצמי בידיים, לבחור בחיים ולשמוח ורציתי לתרום לקהילה. חיפשתי בקבוצה בפייסבוק התנדבות בעפולה. אז הגעתי למהפכה של שמחה. זה היה נשמע לי אחלה רעיון שיהיה בעפולה".
יותם: "החיבור הראשוני שלי היה דרך לירז וזאן חבר אישי וחבר מועצת העיר עפולה שהתקשר אלי לפני מספר חודשים וסיפר לי על הפרויקט ועל חוסר במתנדבים. בלי לחשוב פעמיים אמרתי שאני מוכן להגיע לפעילות. הגעתי ופשוט אהבתי את הפרויקט. וזה כבר הפך לכמעט שגרה עבורי בצהרי יום שישי להגיע ולהתנדב יחד עם כל האנשים הנפלאים".

איזו הרגשה יש לכם במסגרת ההתנדבות?

גל: "האמונה באהבת חינם, לתת ללא תמורה. התחושה היא שאם נותנים לאחר, מרגישים סיפוק ושמחה".
יותם מוסיף: "ההרגשה שאתה יודע שאתה מגיע בכדי לעשות טוב לאנשים הזקוקים לקצת אהבה, קרבה, מישהו שיבוא לשמח אותם בזמן הקשה שהם נמצאים במהלך חייהם, עושה תחושה של רוממות רוח, הרגשה של נתינה למען הקהילה כפי שגל אומרת ללא תמורה. ביום שישי האחרון נכנסנו למשל לחדר בו שהתה קשישה בת 93 שפשוט כאב לה ובכתה שלא נוח לה ולא נעים לה. היא לא רצתה שנכנס ונשיר.
שאלנו את הבת שלה שהייתה לידה באותה עת האם ניתן בכל זאת להיכנס לנסות לשמח אותה. שרנו לה שירים שמחים, היא התחילה לרקוד עם הרגליים, ולהזיז את הידיים קצת. בסוף כשסיימנו היא הודתה לנו ואפילו חייכה חיוך רחב. זאת הייתה הרגשה מרגשת, הרגשת סיפוק גדולה.
מובילי הפרויקט המבורך בעפולה מחפשים בעת הנוכחית בני נוער, חיילים, נגנים ומתנדבים נוספים שיהיו מוכנים להצטרף לפעילות במהלך אמצע השבוע או בימי שישי – וזאת על מנת שהם יוכלו להגיע בהרכב גדול יותר ויוכלו לשמח חולים בעוד מחלקות.
"אנחנו רוצים לקרוא מכאן לאנשים יקרים נוספים שיגיעו יחד איתנו לשמח ובעיקר לעשות טוב לחולים הזקוקים לזה ואולי אף לעזור להם בהחלמה דרך החיוך וההרגשה הטובה", סיכמו המשתתפים בפרויקט.

"מעכשיו נחגוג לשירה יום הולדת פעמיים בשנה"

|

עכשיו שקט! פעם בחודש, מרכזי "ביג" עפולה ונצרת יהפכו ל-מרכזים שקטים"

|

'ועכשיו את': הוקם פורום נשים חדש בעפולה

|